קטגוריה: ביקורות ספרים

"מאו דזה-דונג הוא האיש ששלט במשך עשרות שנים שלטון ללא מצרים בחייה של רבע מאוכלוסיית העולם, והיה אחראי למותם של יותר משבעים מליון איש בעת שלום, יותר מכל מנהיג אחר

מאת וו.ג. זבאלד הוצאת כתר, 2006 כשהנחתי את הספר מידי, לאחר העמוד האחרון. אמרתי לעצמי בקול: גאוני. הסופר הזה היה גאון. איך מגיעים לכתיבה כזאת?: ייחודית, שונה, נוגעת – למרות

אילן שיינפלד בספרו "מעשה בטבעת" מספר את סיפורן של הזונות היהודיות בבואנוס איירס בירת ארגנטינה, סיפור של ניצול, סחר בנשים וזנות וכל זאת בתוך הקהילה היהודית

איפה נטשה ופייר / מילים: יהונתן גפן, לחן: שלום חנוך, ביצוע: השלושרים חלמתי חלום על דנובה על השלג, נטשה ופייר שיר על חלום הם נגנו בה שהיום הוא נשמע קצת

יש לנו נטייה לייחס לאנגליה הרבה קידמה, ליברליות וסובלנות. יש לנו נטייה לייחס לגרמניה, למשל, או לספרד, הרבה שנאת יהודים, עלילות, פרעות וגירושים. מה מוזר, אם כן, לגלות, שאנגליה קדמה לכל

למלכה תמר נרונה / בדמעה בדם נמלחת / שאותה הללתי שבע / ברנה היטב צולחת / סוף זקוף היה לי חרט / דיואי-דמעה קולחת / השומע – תנחת בו כחנית בלב פולחת". כמה שורות לאחר מכן חושף רוסתוולי את רגשותיו העמוקים יותר ומעיד על שברון לבו: "אנכי, נגיד רוסתווי / שמתי זאת על צווארי / כי בשל מנהגת חיל / אשתגע לאין הבריא / נחלשתי, כי בחלד אין תחבושת לשברי / או תגהה מזור לפצע / או מהר תכרה קברי