טרזן בן הקופים / אדגר רייס בארוז

 

טָ-רָ-זָ-ן על העצים, מגרד את ה…

או לחלופין:

טָ-רָ-זָ-ן, אביך מת! טָ-רָ-זָ-ן, אמך חולה!

(קריאות שהיו נפוצות בקרב הנוער בימי ילדותי ונערותי)

 

איך אפשר להסביר את התופעה המדהימה הזאת, שספר ירוד ברמתו הספרותית, רדוד בתפיסותיו, שגוי מבחינת הידע המובא בו ולא תורם דבר למחשבה ולמודעות האנושית – נעשה רב מכר, ספר קלאסי, שטעמו אינו נמוג במשך דורות רבים, שהופך להיות פולחן ויש לו השפעה עצומה על הספרות, הקולנוע, הדיבור והאסוציאציות, ושעצם שמו כבר אומר הכל וכולם מבינים למה הכוונה, תופעה גלובאלית מרתקת.

אודה ולא אבוש, גם אני הייתי מעריצה שרופה של טרזן. קראתי את כל הספרים אחד אחרי השני, וכשאזלו הספרים וגמרתי את כולם התחלתי לעשות עליהם סיבוב שני, וגם שלישי. הקפדתי מאוד לקרוא אותם בסדר הנכון. בסוף ה"טרזן" הראשון- "טרזן מלך הקופים" (שהיום תורגם בשם הנכון טרזן בן הקופים) היה כתוב: והמשך עלילותיו של טרזן הלוא הם בכרך הבא" טרזן חוזר לג'ונגל". מיהרתי תמיד לספריית בית הספר לקחת את הכרך הבא. לפעמים הספר הבא היה בקריאה, ואני, מתוסכלת ובחרוק שיניים הייתי מסתפקת בחלק שאחריו.

 

כדי שגם אתם תדעו לקרוא את הטרזנים לפי הסדר הנכון, אני מספקת לכם את הרשימה:

הספרים המקוריים בסדרה הם לפי סדרם:

טרזן מלך הקופים

טרזן חוזר לג'ונגל

טרזן וחיות הג'ונגל

טרזן ובנו

טרזן ואוצרות אופיר

טרזן בעלילות הג'ונגל

טרזן הבלתי מנוצח

טרזן הפרא הכובש

טרזן ואריה הזהב

טרזן ואנשי הנמלה

 

לדעתי לא כולם תורגמו לעברית. אני לא זוכרת, למשל, "טרזן הפרא הכובש" ו"טרזן ואנשי הנמלה". לעומת זאת אני זוכרת היטב שהיה "טרזן ומלחמתו בגרמנים", שרכב יפה על גל מלחמת העולם השנייה והשנאה לנאצים.

כמובן שלא רק קראתי. הייתי בעצמי טרזן. בדמיוני דילגתי מעץ לעץ, שאגתי שאגות ניצחון תוך הפשלת הראש מעל לגוויית המנוצח, רכבתי על גב טנטור הפיל, ניהלתי דיאלוגים עם נום האריה וסבור הלביאה, אבל מעולם לא הייתי ג'יין, כי אני הייתי ילדה "בן", פראית ומשולחת רסן.

אדגר רייס בארוז כתב את הספר הראשון בסדרת הטרזנים, Tarzan of the Apes (טרזן של הקופים), ב-1912, ופרסם אותו בהמשכים במגזין זול All Story, שהתמחה בסוג כזה של ספרות. זה לא היה הספר הראשון שכתב בארוז. הוא ניסה את מזלו קודם לכן בתיאור הרפתקאותיו של לוחם אמריקאי בשם ג'ון קארטר על כוכב מאדים. בארוז תיאר את הכוכב ואת החיים עליו בפירוט חסר תקדים. ספר זה היה הראשון בסדרה ארוכה של סיפורי הרפתקאות, שהתרחשו כולם על מאדים. אחר כך חיבר בארוז סדרות של מדע בדיוני, שהתרחשו על הכוכב ונוס או בעולם פרה-היסטורי בבטן האדמה. בסדרות אלה יצר בארוז סוג חדש של ספרות הרפתקה – עלילות גבורה שהתרחשו בעולמות דמיוניים ועל כוכבים אחרים. סדרות אלה הפכו את בארוז לסופר המדע הבדיוני הידוע והמצליח ביותר בתקופתו.

הצלחתו הגדולה פרצה דווקא כשעבר לתאר את החיים עלי אדמה, בלב הג'ונגלים של אפריקה (שבהם לא ביקר מימיו, כפי שלא ביקר לא במאדים ולא בעולם שמתחת לפני האדמה). ב"טרזן של הקופים" תיאר בארוז את עלילותיו של טרזן, בן למשפחת לורדים בריטים, שנלכדה באזור הג'ונגל. הוריו של טרזן נהרגו בינקותו, והוא גדל בין הקופים בג'ונגל, ולבסוף הפך למנהיגם. בחלקו האחרון של הסיפור נפגש טרזן עם אנשים לבנים, אבל מחליט להישאר בג'ונגל, שכן חיי הג'ונגל והחופש עדיפים, לדעתו, על חיי התרבות, למרות כל היתרונות והנוחיות שבכוחם להציע.

סוד קסמו של טרזן הוא כנראה הכפילות שבדמותו: מצד אחד, היה אדם-קוף. ההיבטים החייתיים של טרזן באו לידי ביטוי ביכולות על-אנושיות של ריח, שמיעה וראייה, כמו גם בכוחו הפיזי, שסייע לו להתגבר על בעלי חיים גדולים וחזקים ממנו. מן הצד האחר היה בן אנוש, ולא סתם בן אנוש, אלא בן למשפחת לורדים אנגלית, שבעיני בארוז היתה שיא התפתחותו האבולוציונית של האדם.

טרזן הוא בעל כל התכונות שהיו למין האנושי לפני היווצרות התרבות, בעת שהיה עליו להיאבק על קיומו בג'ונגל, כלומר, כבעל אומץ וכשרים גופניים, שאבדו לאדם משהחל לפתח את תרבותו המכנית. בסיפוריו של בארוז ייצג טרזן את החזרה לימיו הקדומים של המין האנושי, שהקופים הגדולים הצליחו לשַמר. מוצאו האנושי העניק לטרזן אינטליגנציה גבוהה משל חיה (ולמעשה, גם משל רוב בני האדם) ואת כל היכולות הבאות בתור תוצאה מאינטליגנציה כזאת, כמו היכולת ללמד את עצמו קרוא וכתוב. טרזן שילב בתוכו, אם כן, את היתרונות של אדם – אינטליגנציה והתאמה בין הגוף לשכל. למרבה הפלא, קיבל טרזן רק את היתרונות שבשילוב, והשכיל לא לאמץ לעצמו חיסרון כלשהו, לא של אדם ולא של חיה. טרזן נהנה, אם כן, מכל העולמות: צאצא של לורדים בריטים, שמהם ירש את יופיים, את אומץ לבם ואת שכלם; אבל גם בנה המאומץ של הקופה הגדולה קאלה, שממנה ירש את כוחם של הקופים הגדולים ולמד לדבר בשפתם ולהתמודד עם סכנות הג'ונגל. בשילוב הזה יצר בארוז דמות של אדם עליון, שהשפיע מאוד על דמיונם של בני ראשית המאה ה-20, וענה על כל מיני אופנות שלא חלפו עד היום: געגוע לחיי הטבע הראשוניים, הטהורים, לעומת חיי העיר והאצולה המושחתים; כיסופים לדמותו של הפרא האציל; אידיאליזציה של בעלי החיים הטהורים והראשוניים לעומת בני האדם שכבר הסתאבו. עם כל זאת, השחורים באפריקה מוצגים, בניגוד גמור גם לבעלי החיים וגם לאדם הלבן, בתור פראים ובורים אכזריים, שטרזן בכוחות עצמו תמיד מצליח להערים עליהם ולגבור עליהם יחיד מול רבים בעזרת ידידיו החיות, כמובן.

 

אך סוד קסמו של הספר לא נעוץ אך ורק ברעיונות המסתתרים מאחוריו. הוא קודם כל וראשית לכל ספר הרפתקאות המספר סיפור מותח על גבורתו ויכולותיו של אדם-קוף, המדבר בשפת החיות ורותם אותן לעזרתו, המלהטט בין הג'ונגל לבין העיר המתורבתת, וידע להתהלך השני העולמות בגבורה, באומץ ובעליונות מוסרית. הסיפור מרתק בספר הראשון, אבל הספרים הבאים  כבר מתחילים לראות את הטכניקה ואת המאמץ לשמר את המתח ואת היסודות שהבטיחו את הקסם בספר הראשון. גם בתור ילדה כבר הבחנתי בעליבותם של הספרים המאוחרים, כמו "טרזן וזהב אופיר, שכב לא הקסימו אותי כפי שעשו זאת הספרים הראשונים. זה לא אומר שלא בלעתי כל מילה ומילה בהם.

הקוראים בעולם התעלמו מן הביקורת הקטלנית שנמתחה על סדרת ספרי טרזן בשל סגנונה הירוד, ערכיה המפוקפקים והעובדות השגויות שגדשו אותה. מבקריה ראו בה "ספרות הרפתקאות נחותה",  רוב הספריות הציבוריות בארה"ב החרימו את ספריו בשל רמתם הירודה. למזלי, הספריות בארץ לא החרימו את ספרי הסדרה, כך שיכולתי לקרוא אותם בתיאבון. כל אלה לא פגעו בפופולריות המתמשכת שלהסדרה. השם "טרזן" הפך למושג בדיבור ובמילונים ולחלק בלתי נפרד מחוויית הקריאה והדמיון של נוער בעולם כולו. ספרי טרזן תורגמו ל-56 שפות. בעברית יצאו לאור חלק מהכותרים, וכן יצאו לאור גם ספרים נוספים שהשתמשו בדמות של טרזן כגון "עלילות טרזן בארץ ישראל" וחוברות קומיקס שונות.

את הרעיון לספרו על טרזן שאל מספר הג'ונגל של קיפלינג, ומסיפורים שקרא על אנשים שנקלעו לג'ונגל. אחרי שזכה להצלחה במגזין, הוציא אותו בארוז בספר וזכה לתפוצה מדהימה. אחריו חיבר עוד ספרים לסדרה, כ-24 במספר, ספר חדש מידי שנה. אפשר להבין היטב מה היתה איכותם הספרותית, כשבארוז ייצר אותם במעין קו ייצור שכזה. אבל הדבר לא הוריד מתפוצתם. הספרים נמכרו במיליונים ועובדו לקולנוע ולטלוויזיה. בארוז היה למיליונר, ורכש לו בשנת 1917 אחוזה בקליפורניה, שלה קרא בשם טרזנה. היום היא עיירה, פרבר של לוס אנג'לס. עד ימיו האחרונים הוסיף לחבר עשרות ספרי הרפתקה, שהתרחשו בחלל, ובבטן האדמה. הסופר לא הסתפק בכתיבה על הרפתקאות ובגיל 67 התנדב לשרת בתור כתב צבאי במזרח הרחוק בימי מלחמת העולם השנייה. הוא מת בשנת 1950.

ג'וני וייסמילר  ומורין או'סליבאן בסרט "טרזן ובת זוגו", 1934

ספרי טרזן הוסרטו בהוליווד החל משנת 1918. במרוצת השנים גילמו שחקנים שונים את דמותו של טרזן. הידוע מכולם הוא ג'וני וייסמילר, שסרטו הראשון כטרזן היה בשנת 1932. ג'וני וייסמילר היה שחיין ושחקן קולנוע ממשפחה יהודית. נחשב לאחד מגדולי השחיינים בכל הזמנים. וייסמילר שלט שליטה ללא מצרים במשחים הקצרים בסגנון החופשי בארצות הברית ובעולם כולו. הוא פיתח את סגנון החתירה בו הזרועות מתרוממות גבוה מעל פני המים ואת הנשימה הצדית. הוא לא נוצח בשום משחה חופשי, לכל מרחק שבו נטל חלק בכל שנות הקריירה שלו, 1929-1921. לזכותו רשומים חמש מדליות זהב אולימפיות, 52 מדליות זהב באליפות ארצות הברית בשחייה ושבירה של 27 שיאי עולם. הוא החזיק בשיאי העולם בשחייה חופשית למרחקים 100 יארדים, 100 מטרים וחצי מייל. ב-9 ביולי 1922 שבר את שיאו העולמי של דיוק קהנמוקו במשחה 100 מטרים חופשי, כאשר קבע זמן של 58.6 שניות. בכך היה לשחיין הראשון ששבר את מחסום הדקה במשחה הקלאסי. הוא זכה באולימפיאדת פריז 1924 במדליות זהב במשחים ל-100 ו-400 מטר חופשי. בנוסף, זכה במדליית זהב במשחקים אלו יחד עם קבוצת השליחים האמריקאית במשחה 4200X חופשי ובמדליית ארד יחד עם נבחרת הכדורמים האמריקאית. באולימפיאדת אמסטרדם זכה וייסמילר בשתי מדליות זהב במשחים ל-100 ו-400 מטר חופשי. שיאו העולמי ב-100 יארד חופשי, אשר נקבע ב-1927, החזיק מעמד במשך 17 שנים. עדות ליכולתו של וייסמילר ניתן לראות בהשוואה הבאה: שיאו העולמי ב-100 מטר חופשי, 57.4 שניות, אשר נקבע ב-1924, היווה שיפור של שלוש שניות לשיאו של קהנמוקו שנקבע ארבע שנים לפני כן. אמנם שיאו של וייסמילר נשבר כבר בשנת 1934, ובשנים שלאחר מכן עוד שופר מספר פעמים, אך רק ב-1961, 37 שנים לאחר שיאו של וייסמילר, הצליחו לקזז שלוש שניות נוספות מן השיא העולמי.‏ ג'וני וייסמילר נשכר לגלם בסרטים את דמותו של "טרזן". הוא הופיע ב-12 מתוך סרטי סדרת טרזן ובתפקיד זה זכה לפרסום רב ברחבי העולם. בנוסף, הופיע ב-13 סרטים בסדרת Jungle Jim.

 

קרדיט:

אוריאל אופק, לקסיקון אופק לספרות ילדים, 1985.

אלי אשד

http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=2648303