קטגוריה: ביקורות ספרים

שני ספרים שונים, שני סופרים שונים. לכאורה, אין קשר ביניהם. היא סופרת אמריקאית, הוא סופר שוודי. היא כותבת על אמריקה הלבנה, הוא כותב על אפריקה השחורה. לכאורה אין קשר. אבל

אסתר המלכה עושה זאת שוב סיפור מגילת אסתר חוזר על עצמו בגרסאות שונות. בולגריה במאה ה־14 נשא צאר האימפריה הבולגרית השנייה, איוואן אלכסנדר, את שרה היהודייה לאישה, וזאת לאחר שגירש

לאחר שגמרתי, בנשימה עצורה ובכאב פיזי גדול, כאב לב, לקרוא את הספר עב הכרס הזה. ישבתי דמומה שעה ארוכה. הספר האחרון שקראתי לפני "התופרת" היה "ספרי יעקב" מאת אולגה טוקרצ'וק,

  ספרי יעקב / אולגה טוקרצ'וק   או המסע הגדול דרך שבעה גבולות, חמש שפות ושלוש דתות מרכזיות, להוציא את השוליות כפי שסופר על ידי המתים וכפי שהשלימה המחברת על

למה כולם כותבים ספרים? איזה בשורה יש להם להביא לעולם? איזה חידוש? מי קורא את כל הספרים האלה? למה כולם מעלים את תמונותיהם באינסטגרם ובשאר מדיות? למה כולם עושים סלפי

קמצ'טקה – על שלושה ספרים * קמצ'טקה, מרסלו פיגרס. תרגמה מספרדית והוסיפה אחרית דבר: רינת שניידובר, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד 2012. * הדוח של ברודק מאת פיליפ קלודל, תרגם

שני ספרים, שני סופרים, שתי ארצות, האחת מצרים והשנייה ברזיל, שתי תרבויות, שתי שפות – לכאורה מה יכול להיות משותף ביניהם. ובכל זאת, כשקראתי את האחד מיד נזכרתי בשני ורב

כשראיתי שבתיאטרון גשר מציגים את "אבות ובנים" על פי טורגנייב, התעוררה בי תחושה של שמחה ושל געגועים. מנעוריי, בתור חניכה נאמנה של תנועת השומר הצעיר, הייתי אמונה על הספרות הרוסית.

המפלצת ירוקת העיניים, הלוא היא הקנאה, מלווה את המין האנושי משחר לידתו. לא לחינם אמר המשורר: עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה: רְשָׁפֶיהָ–רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה (שיר השירים ח, ו) וידע היטב