ז'נבה, שוייץ – נייטרליות או תחכום פוליטי וכלכלי?

 

שוייץ ידועה בשעוניה, בשוקולד שלה ובגבינה שלה, והיא שם נרדף לניקיון, סדר ודיוק. אבל בעיקר ידועה שוייץ במדיניות נייטרלית שהיא מקיימת לאורך כל המאה העשרים ועד היום. לכאורה הדברים ברורים ומובנים מאליהם: מדינה קטנה, דחוסה בין מדינות גדולות ממנה הנמצאות תדיר במצבים של לחימה, ללא משאבי טבע (לבד מנופים מדהימים), ללא מוצא לים. מדינה המורכבת מפדרציה של קנטונים, לא בהכרח כולם מאותו מוצא אתני או דוברים אותה שפה. מה יכולה מדינה קטנה וחסרת אונים כזאת לעשות? אם לא תשמור על נייטרליות מוצהרת, תיבלע עד מהרה בפיות הרעבתנים של שכנותיה הגדולות. ובכן – מתבקש לכאורה.

אבל יש גם צדדים אחרים לשיקול הנייטרליות והם לא תמיד סימפטיים, והם צדדים כלכליים ופוליטיים מובהקים. שוייץ עושה את השיקולים שלה בקור רוח ובשלווה (כמתבקש מהאופי השוייצרי) ומגיעה לתוצאות מפתיעות. הדוגמה המובהקת לתוצאות אלה היא העיר ז'נבה.

ז'נבה (Geneva)

היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום מערב שוייץ. העיר שוכנת בקצה המערבי של אגם ז'נבה (Lac Léman) במקום מוצאו של נהר הרון, על גבול צרפת. ז'נבה היא מרכז תיירות, מסחר ודיפלומטיה חשוב. העיר היא השנייה באוכלוסייתה בשווייץ אחרי ציריך, והעיר הגדולה באזור רומנדי, האזור דובר הצרפתית בשוייץ.

בז'נבה שוכנים בה מוסדות בינלאומיים רבים. החשובים שבהם הם: הנציבות לענייני הפליטים, ארגון הבריאות העולמי, ארגון הסחר העולמי, המרכז האירופאי למחקר גרעיני – CERN, וארגון הצלב האדום הבינלאומי. בז'נבה שוכן בניין חבר הלאומים, המשמש כיום כמרכז האירופי של האו"ם. לאחר מלחמת העולם הראשונה, שבה נותרה שווייץ נייטרלית, העיר עלתה על המפה הבינלאומית – הוקם בה חבר הלאומים שהתיישב בעיר. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך חבר הלאומים לארגון האומות המאוחדות, ואיתו התיישבו בז'נבה עוד עשרות ארגונים בינלאומיים.

ז'נבה נחשבת לאחת מהערים היפות והנקיות בעולם, ותחום התיירות בה מפותח מאוד. היא גם נחשבת אחת הערים בעלת איכות החיים הגבוהה בעולם, ואחת הערים היקרות ביותר בעולם למגורים. בעיר קיימת תעשייה של שעונים, תכשיטים, הייטק ושוקולד.

למרות היותה המרכז האירופי של האו"ם החליטה שוייץ להצטרף בתור חברה לאו"ם רק בשנת 2002. השוויצרים השומרים בקנאות על הנייטרליות שלהם החליטו במשאל עם שנערך בחודש מרץ 2002 להצטרף לאו"ם. ההחלטה עברה ברוב קטן. זו המדינה הראשונה שהצטרפה לארגון לאחר שקיימה משאל עם בנושא. וגם זאת לכאורה בדבקות בעיקרון הנייטרליות.

האמנם תמיד היתה שוייץ ממש נייטרלית? ומה היא מרוויחה מהנייטרליות לכאורה שלה?

תפקידה הניטרלי לכאורה של שוויץ היה בעייתי עוד בזמן השואה. המדינה אפשרה לכוחות הקרקעיים של הצבא הגרמני לעבור בשטחה וקיימה יחסים עסקיים-כלכליים עמה. למעשה היא שיתפה פעולה עם הגרמנים ובפועל סייעה למאמץ המלחמתי הגרמני. ניתן לומר שעד 1944 נהגה שווייץ ב'ניטראליות אוהדת גרמניה'. ב-1938 היא היתה המדינה הראשונה שדרשה מגרמניה להטביע את האות J על דרכון תושביה היהודים, כדי למנוע את הגירתם לשטחה. לאחר מכן התעורר סיפור כספי היהודים שנספו בשואה שנותר בבנקים השוויצרים. שוויץ שינתה את נטייתה האוהדת גרמניה רק כשגילו מנהיגיה שידן של בעלות הברית על העליונה. הן אילצו אותה לשנות גישה באמצעות איומי סנקציות כלכליות. הנייטרליות שלה היום לא נועדה לשרת אג'נדה מיידית, אלא כרווח מצטבר בזירה הגיאו-אסטרטגית. כפי שהשוויצרים לא נטלו חלק במאבק הגוש הקומוניסטי והמערב, גם המהלך היום משרת אינטרסים כלכליים ופוליטיים. למשל עצם העובדה שוועידת דרבן 2, ועידת האו"ם נגד גזענות, בז'נבה שבשווייץ, נפתחה ב-20 לאפריל 2009, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, באופן סימלי ומצמרר, שטיוטת ההחלטה שגובשה לגביה צפויה לתקוף בחריפות את ישראל, בעזרתו האדיבה של נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, שעלה לנאום את נאום פתיחת הועידה לקול תשואות ומחיאות הכפיים של הנוכחים, וגם זכה אחר כך לכבוד של פגישה עם נשיא שוויץ. נייטרליות, כבר אמרנו?

צריך לזכור שרוב ארגוני האו"ם מקיימים פעילות בשוויץ והם מרוויחים מכל העולמות. ארבעה מתוך חמשת המוסדות המרכזיים פועלים במטה האו"ם בניו-יורק: בניין האו"ם הבנוי על שטח בינלאומי בעיר ניו יורק. בית הדין הבינלאומי לצדק נמצא בהאג, הולנד. סוכנויות מיוחדות אחרות ואירגונים מיוחדים פועלים במשרדי האו"ם השונים בז'נבה, בארמון האומות. מתוך 17 אירגונים מתמחים של האו"ם יושבים חמישה בז'נבה. מספיק לראות את האחוז הזה ולהבין איזו עוצמה כלכלית ופוליטית מרכזת בתוכה ז'נבה.

 

ארמון האומות המאוחדות Palais des Nations

מכיוון שז'נבה היא עיר של דיפלומטיה, שוכן בה גם אחד המבנים החשובים, הלא הוא ארמון האומות המאוחדות.  זהו למעשה אחד המשרדים הראשיים של ארגון האו"ם שנבנה בין 1929 ל-1936 בין שתי מלחמות עולם, כדי לשמש את חבר הלאומים ההיסטורי והפך ב1946- למרכז האירופי של ארגון האומות המאוחדות. בין כתליו נערכו אינספור שיחות שלום ונחתמו עשרות הסכמי הפסקת אש. מידי שנה, מגיעים מעל ל-25,000 משלחות מרחבי העולם בכדי לשאת ולתת בנושאי שלום עולמי. באופן אבסורדי, הארכיטקטורה של הארמון ידועה כיום בעיקר כאדריכלות פאשיסטית, בסגנון שהיה חביב על מוסוליני והיטלר.

אפשר להצטרף לסיור שנערך בתוך הארמון. המקום פתוח לביקורים רק כשלא מתקיימות ישיבות חשובות. לחלופין אפשר להסתפק בטיול בגנים הסובבים את המבנה. הארמון נמצא בפארק אריאנה. בסביבה נמצא גם La Perle du Lac, פארק יפה השוכן על שפת האגם ומספק תצפית עליו. בפארק שוכנת וילה Bartholoni, בניין מרשים המשמש כמוזיאון להיסטוריה של המדע. בסמוך למוזיאון נמצא גם פארק Mon Repos הכולל עצים עתיקים וצמחים ים-תיכוניים.

 

לצורך הסיור בארמון האומות יש לעבור הליך בטחוני קפדני המורכב מכמה שלבים של בידוק וחיפוש. כל מסייר מקבל כרטיס מגנטי שתמונתו מודפסת עליו והוא חייב לתלות אותו על עצמו, כדי שיוכלו לזהות אותו. אחר כך יש לחכות עד שמתגבשת קבוצה ויוצא סיור מודרך בשפה המתאימה. המדריך מוביל את הקבוצה במבוכי הבניין העצום, בחדרי הוועידות השונות, באולמות המליאה ובמסדרונות הארוכים והנפתלים, כל החדרים מצויידים באמצעי תקשורת ותרגום, באוזניות ובחדרי מתרגמים. הכל גדול מאוד, מרשים מאוד, ועל הכל מתנוסס סמל האו"ם: מפת העולם מנקודת המבט של הציר הצפוני, זאת כדי לשמור על נייטרליות בין היבשות. זווית בהחלט לא שיגרתית.

 

מול ארמון האומות נפתחת כיכר גדולה ורחבה. בכיכר ניצבת אנדרטה לכבוד כל הנכים בעולם: כיסא ענק שרגלו האחת שבורה והוא ניצב על שלוש רגליים. כשהייתי שם התקיימה שם הפגנה גדולה במחאה נגד הטבח שמבצעים אירגון הממלכה האסלאמית (דאע"ש) בכפר הכורדי קובאני שבגבול סוריה-תורכיה. המפגינים, רובם כורדים המתגוררים בשוויץ, נשאו כרזות ודגלים שעליהם התנוסס דיוקנו של מנהיג הכורדים עבדאללה אוצ'לן האסור בתורכיה באשמת פעילות טרור. הכיכר הזאת היא מקום ההפגנות הקבוע, ונושאי ההפגנות שונים ומגוונים. ביום היותי שם הציבו מתחת לרגל החסרה של הכסא דמות קרטון של פוטין, שרגליו נטועות בגוש בטון. רמז למה שהיו רוצים לעשות לו מתנגדיו המוחים. דמות זו הוצבה שם לרגל יום הולדתו של פוטין שחל באותו יום. מאבטחים ושומרים, אנשי משטרה וחיילים – ניצבים בכיכר דרך קבע, ערים לכל תפנית העלולה להתרחש במהלך ההפגנות והעצרות.

 CERN המרכז הבינלאומי לחקר החלקיקים

עוד מוסד בינלאומי חשוב ביותר יושב בתחומה של העיר ז'נבה ומאפיים את הנייטרליות לכאורה שלה, הלוא הוא  המרכז הבינלאומי לחקר החלקיקים.

CERN (מבוטא: סֶרְן) הוא המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים. מרכז המחקר נמצא על גבול צרפת-שוויץ, ממערב לעיר ז'נבה. CERN מפעיל מכלול של מאיצי חלקיקים. מאיץ LHC  בנוי במנהרה טבעתית מצפון ל-CERN הוא המאיץ הגדול בעולם, הן מבחינת האורך, הן מבחינת עלות ההקמה והן מבחינת האנרגיה שאליה מגיעים החלקיקים המואצים.

ב-CERN חברות 21 מדינות מאירופה, חמש מדינות נוספות ושני גופים בינלאומיים נמצאים במעמד של משקיפים. CERN פועל כמרכז בינלאומי שמועסקים בו פיזיקאים מרחבי העולם. פיזיקאים רבים נוספים מבקרים בו לתקופות קצרות ועוסקים בהפעלת הניסויים הקשורים למאיצי החלקיקים הממוקמים בו. בנוסף לפיזיקאים נסיינים, מועסקים ב-CERN פיזיקאים העוסקים בצדדים התאורטיים של פיזיקת החלקיקים ואליהם נלווים מהנדסים, טכנאים ואנשי מנהלה.

ל-CERN נזקפות מספר תגליות בתחום פיזיקת החלקיקים, מלבד התגליות המדעיות, יש ל-CERN השפעות על פיתוחים טכנולוגיים, כמו למשל המצאת ה-World Wide Web בשנת 1990 ב-CERN, שהחישה את התפתחות האינטרנט.

ב- 2013 החליט הארגון לצרף לשורותיו את ישראל בתור חברה מלאה והיום עובדים שם גם נסיינים וגם מתלמדים ישראלים.

 

סמלי העיר ז'נבה

פרט למבני המוסדות הבינלאומיים המעניקים לז'נבה את יוקרתה ועיקר כלכלתה, מתגאה ז'נבה בשני סמלים יצוגיים:

מתוך אגם ז'נבה  (Lac Léman)שלגדתו יושבת ז'נבה, הקימו אנשי ז'נבה את עמוד המים (Jet d'Eau), המיתמר לגובה של 150 מטרים מעל המים. עמוד המים הוא זרם מים ענקי, המוזרם כלפי מעלה ומתחיל ליפול חזרה למים לאחר שהוא מגיע לגובה המוזכר. מידי שנייה מותזים ב-150 ליטרים מים במהירות של 200 קמ"ש. עמוד המים נראה מכל פינה בז'נבה והוא מרשים ביותר. ביחוד מעניין לראות את משחק המים הנופלים כשרוח נושבת לכל מיני כיוונים והמים ניתזים לכאן ולכאן.

את עמוד המים הקימו בשנת 1886 ומאז הוא סמלה של ז'נבה. הטוב ביותר לצפות בו הוא מהטיילת שלגדת אגם ז'נבה, וטוב יותר לעבור באחת מהסירות השייטות באגם ולהתבונן בו מקרוב וגם קצת להירטב.

באותה טיילת נמצא גם שעון הפרחים. שוייץ מתגאה בתעשיית השעונים שלה, ובכל מקום תמצאו התייחסויות, חנויות, שלטים ואמרות הנוגעות לנשוא של הדיוק השוויצרי ושעוניה המובחרים של שוייץ. בעיקר גאה שוויץ בשעוני הקוקיה שלה, הנמכרים בכל פינה בעיר, בכל מיני אופנים, כולל מגנטים למקרר, מתלים לבגדים ועוד רעיונות.

על הטיילת שתלו תושבי ז'נבה שעון פרחים, המסמל את היותה של העיר בירת ייצור השעונים השוויצריים המדוייקים וגם את היותה מרכז הגנים והפארקים הגדול בשוויץ. השעון מעוצב בדייקנות מדהימה, כשכל חלק שבו שתול מפרחים מצבע אחר, אבל בדיוק של מילימטר, וכמובן השעון עצמו מדייק מאוד. הגננים מחליפים את הצמחייה על פי העונות, אבל השעון תמיד מרהיב עין.

 

ז'נבה מאוד יפה, מאוד נקייה, מאוד מסודרת, ועושה מאמצים גדולים כדי למשוך אליה תיירים. אחד מסממני העיר הוא הענקת כרטיס נסיעה חינם בכל אמצעי התחבורה הקיימים בעיר לכל תייר המשתכן במלון. כל תייר רשאי לנסוע חינם ככל העולה על רוחו, בחשמליות ובאוטובוסים, ואפילו במוניות האגם (Mouettes). זהו שירות של סירות, היוצאות מחמישה מזחים שונים ברחבי העיר, ומקשרות בין חלקי העיר השונים בשייט על פני האגם. מכל מזח יוצאת מונית כזאת כל עשר דקות בדיוק. אם מגיעים שנייה אחת אחרי שהנהג מתחיל להניע – אבוד לכם. הוא אינו מחכה. הוא יוצא בדיוק על השנייה. אבל לא נורא, בעוד עשר דקות תגיע מונית אחרת. השייט נעים, מהיר ויעיל. ונחמד לשייט באגם בין הברבורים והברווזים השטים להנאתם במימי האגם.