מרטין לותר באוגסבורג
אוגסבורג (Augsburg)
עיר בדרום-מרכז גרמניה. הבירה והעיר הגדולה של מחוז שוואביה במדינת בוואריה, והיא שוכנת במפגש-הנהרות ורטאך ולך. בשבילי היה זה מרגש ומרתק לבקר בעיר שכמה מהאירועים החשובים ביותר בתולדות אירופה והנצרות התרחשו בה. הכנסים החשובים ביותר שהכריעו את המשך קיומה המפוצל של גרמניה (עד לאיחודה במאה ה-19 על ידי ביסמרק), ואת התקבלות התנועה הפרוטסטנטית בעולם הנוצרי התרחשו באוגסבורג. הגלגל המניע של כל התהליכים האלה היה מרטין לותר.
העיר נוסדה בשנת 15 לפני הספירה תחת שלטון קיסר רומא אוגוסטוס, בתור מחנה קבע לחיל מצב בשם אוגוסטה וינדליקום. שמה של העיר אוגסבורג הוא על שם הקיסר אוגוסטוס. במאה החמישית לספירה נחרבה העיר על ידי ההונים, במאה השמינית על ידי קרל הגדול ובמאה ה-11 על ידי ולף מבוואריה. בכל פעם קמה העיר מחורבותיה והייתה למשגשגת יותר מאי פעם.

פסל הקיסר אוגוסטוס באוגסבורג
אוגסבורג הפכה לעיר חופשית קיסרית 1276. בשל מיקומה האסטרטגי על דרכי המסחר לאיטליה, היא הפכה עד מהרה למרכז-סחר גדול. פרנסי העיר הפיקו כמויות גדולות של דברי אריגה, בגדים וטקסטילים, וכן הייתה העיר לבסיס אימפריית הבנקאות של פוגר.
המושג סוחר במאה ה-16 שונה מימינו, סוחר בימינו אדם העוסק רק במסחר, הסוחר של המאה ה-16 עסק גם בחלפנות , בנקאות בינלאומית, סוכן ביטוח, תעשיין משפחת פוגר בעלת ההון הודות ליעקב פוגר שהפך לסוחר ב- 1478 והפך לסוחר בנקאי העשיר ביותר באירופה, הוא זנח סחר עם ונציה ועבר לפיננסים בינלאומיים והלוואות לבתי המלוכה. היוזמה העסקית הגדולה ביתר שלו הייתה נחושת הונגרית, בה פעל כתעשיין קפיטליסטי, הוא השתלט על החלק הארי של אספקת הנחושת לאירופה, בני פוגל גם שימשו כבנקאים אפיפיורים במרבית ארצות גרמניה וניהלו את שטרי המחילה.
הפוגראי (Fuggerei)
יעקב פוגר הסוחר והבנקאי העשיר, עשה מעשה יוצא דופן לזמנו: הוא יסד בשנת 1521 משכן שכונה ראשונה מסוגה בעולם – שכונה לעניים, למעוטי יכולת, לנזקקים של אוגסבורג. השכונה כוללת 67 בתים זהים, שבהם 140 דירות. הדירות מושכרות במחיר מינימלי והדיירים רשאים לגור בהן עד מותם. התנאים לקבלת דירה בפוגראי הם הוכחת אי היכולת לשכור בית במקום אחר, ולאחר ההתקבלות אמירת תפילות לזכר בני משפחת פוגר שלוש פעמים ביום. אחד הדיירים בפוגראי היה פרנץ מוצרט, אבי סבו של וולפגנג אמדאוס מוצרט. שכונת פגראי היא עיר בתוך עיר. היא מוקפת חומות ויש בה שבעה שערים. השערים נסגרים לעת ערב, והמאחר אינו מורשה להכנס. יש בשכונת פוגראי כנסייה משלה, מוזיאון לתולדות השכונה והמשפחה וסדרי חיים משלה. מוזיאון המציג את החיים בפוגראי בשנותיו הראשונות נמצא בבית מספר 13, אחד משני הבתים היחידים שנותרו מהמוסד המקורי והוא מכיל ריהוט המצביע על הדרך בה חיו בין המאה ה-16 עד למאה ה-18. כל התנאים שנקבעו על ידי יעקב פוגר ממשיכים להתקיים עד היום הזה וצאצאיו הם בעלי השכונה. הכניסה לביקור בפוגראי היא בתשלום.

שער הכניסה ורחוב בפוגראי
מרטין לותר (Martin Luther, 1546-1483)
נזיר, כומר ופרופסור לתאולוגיה גרמני, ממחולליה ומפיציה העיקריים של הנצרות הפרוטסטנטית. לותר חולל את הרפורמציה הפרוטסטנטית עם פרסום חיבורו "95 התזות" בו כפר בקיומו של כור המצרף* וכפר ביכולתה של הכנסייה למכור שטרות מחילה משום שאימץ את עקרון הפרדסטינציה**. בעקבות זאת נידה אותו האפיפיור לאו העשירי. לאחר ששרף לותר את הבולה (צוו) האפיפיורית בפומבי, ונעשה לו שימוע בידי הקיסר קרל החמישי, הוטל עליו גם חרם קיסרי (שפירושו כי כל אדם יכול להרוג אותו בלי לעמוד לדין). בזכות תרגומו לשפה המדוברת הגרמנית של הברית החדשה (מלטינית) ומאוחר יותר גם של הישנה הפכו כתבי הקודש לנגישים יותר לאוכלוסייה דוברת הגרמנית. לותר גיבש את עקרונות הרפורמה שלו בוועידת אוגסבורג בשנת 1530, אך לא הורשה להציג את עמדתו בכינוס הכנסייתי הגדול, בשל החרם שהוטל עליו. הוא השאיר את המשימה בידי חברו הטוב פיליפ מלנכתון שהיה המנסח השיטתי של הדוקטרינות של הרפורמציה הלותרנית. בשנת 1530 סיים לותר את תרגום התנ"ך לגרמנית. הוא זכה לתמיכה של שליטים ורמי מעמד רבים, כיוון שהעניק להם חופש מפיקוח הכנסייה, ואף הבטיח להם שליטה על קרקעות שהיו ברשות הכנסייה בעבר.
* כור המצרף ( Purgatorium) הוא מקום או מצב בו מתבצע מירוק נשמתו של מי שלא חטא חטאימוות (Mortal Sins). בכור המצרף הנשמה נענשת על החטאים בני הכפרה (Venial Sins) שחטא האדם בחייו, לפני המעבר לגן העדן. אדם שחטא בחטא מוות לא זכאי למירוק נשמתו בכור המצרף, ונשמתו נדונה לייסורי נצח בגיהנום.
** פרדסטינציה (תורת הגזירה הקדומה) – חריצת גורלה של הנפש לגיהינום או לגן עדן, לפי החלטה מראש של האל ללא תלות במעשיו של האדם. הפרדסטינציה מהווה עיקרון מרכזי בתורתו של מרטין לותר. האמונה בפרדסטינציה מערערת את אחד היסודות המרכזיים בכנסייה הקתולית, משום שהיא שוללת ביסודה את האמונה שמעשיו של האדם בעולם הזה הם אשר יקבעו את חריצת דינו של האדם בידי האל ביום הדין. מול הפרדסטינציה ניצבת הבחירה החופשית.

מרטין לותר
עקרונות אוגסבורג
בשנת 1530 כינס קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה דיאט (כנס כנסייתי) בעיר אוגסבורג. בכנס זה נדרשו חסידי לותר להציג את נקודות המחלוקת שלהם עם הכנסייה. הם הציגו 21 נקודות עיקריות שבהן הצהירו על הדברים שהם מאשרים בהתנהלות התאולוגית של הכנסייה הקתולית ודברים שהם שוללים בהתנהלות התאולוגית של הכנסייה הקתולית. אסיפה זו כונסה כדי להשיג שלום בין הנסיכים שתמכו בלותר לבין אלה שתמכו בקרל החמישי, שהיה קתולי נאמן. הכנס נכשל. השלום לא הושג והעימות הלך והחריף.
האגדה מספרת שכשהציגו הנסיכים את הנקודות שלהם, הם חתמו על המסמך שקראו לו "פרוטסט" ומכאן שם התנועה הפרוטסטנטית. זה קרה בבית הבישוף. הנסיכים עמדו וקראו את עקרונותיהם בפני קרל החמישי. היה יום חם במיוחד, היה זה בחודש יוני. קרל החמישי התנמנם לו להנאתו כשהנסיכים קראו בפניו את הפרוטסט. אבל החלונות היו פתוחים לרווחה וקהל רב שנאסף בחוץ שמע כל מילה ומילה. הדברים עברו מיד מאחד לשני, ומיד נמצא גם מי שהביא אותם לבית הדפוס. המצאת הדפוס היתה מהפכה בתולדות העולם ובתרבותו. מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שנגרמה על ידי המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. התפוצה המהירה של התנועה הפרוטסטנטית התאפשרה אך ורק בזכות מהפכת הדפוס.

הקיסר קרל החמישי קורא את עקרונות אוגסבורג במהלך הכינוס
במרכז הציור יושב קרל החמישי וסביבו נסיכי גרמניה. משני צדדיו שתי כנסיות: מימין הקתולית ומשמאל הפרוטסטנטית.
ברית שמלקלדן (Schmalkaldischer Bund)
ברית שמלקלדן היא ברית שנכרתה ב27 בפברואר 1531 בעיר שמלקלדן (שבתורינגיה), בין הנסיכים שתמכו בתנועה הפרוטסטנטית..
המניע העיקרי לכריתת הברית היה כישלון אספת הממלכה באוגסבורג לפשר בין המחנות ולהשכין שלום בגרמניה. ראשי הברית היו הנסיך הבוחר (קורפירסט) יוהן פרידריך מסקסוניה, שהיה פטרונו של מרטין לותר, והרוזןפיליפ הראשון מהסה.
החל מ-1535 הוחלט לקבל לברית כל מדינה שמתחייבת לעקרונות אוגסבורג.
שלום אוגסבורג
חוזה שלום בין פרדיננד הראשון, שהחליף את אחיו קרל החמישי בתור שליט הקיסרות הרומית הקדושה, לבין ברית שמלקלדן, אחוות נסיכים לותרנים. הסכם השלום נחתם בעשרים וחמישה בספטמבר 1555 בעיר אוגסבורג בבוואריה. ההסכם סיים באופן סופי את מאבק הדת בין שתי הקבוצות ויצר חלוקה קבועה של זרמי הנצרות בתוך האימפריה הרומית הקדושה. בחוזה השלום נאמר הביטוי הלטיני "זה אשר לו סמכות השלטון, לו סמכות קביעת הדת" (Cuius regio, eius religio). מכאן נבע כי הנסיכים הגרמנים יכולים לקבוע האם דת השטח שבשליטתם תהיה קתולית או לותרנית. בכך היה למעשה אישור מחדש של עצמאות הנסיכים בשטחם. למשפחות ניתן פרק זמן בו יכלו להגר לאזורים בהם שלטה הדת בה חפצו.
ההסכם, כאמור, נתן ללותרנים מעמד רשמי בשטח האימפריה הרומית הקדושה. דת הנסיך היא זו שתחייב את בני ארצו כך שמשפחות תוכלנה להגר לאזורים בהם שולטת הדת בה הם חפצים להאמין. התר זה נקבע על פי סעיף 24 של ההסכם. "במקרה בו נתינים השייכים לאזורים ישנים, רוצים להגר לאזור בעל נטייה דתית אחרת, עליהם למכור את רכושם על מנת לשלם את המסים המוטלים עליהם".

עמוד השער של הסכם שלום אוגסבורג 1555
מוזיאון לותר במנזר סנטה אנה
מנזר סנטה אנה היה שייך למסדר הכרמליתי הקתולי, כשמרטין צותר הנרדף מצא בו מקלט בשנת 1518. לותר זומן לפגישה עם נציגי האפיפיור בכנסיית סנטה אנה ובה התרחש העימות האחרון ביניהם, שבמהלכו הודע לותר לנציגי האפיפיור את 95 סעיפי הסתייגותו מהתנהלות הכנסייה הקתולית.
כיום, החדר בו שכן במקביל לכמה חדרים נוספים במנזר נהפכו ל-Lutherstiege, מוזיאון לותר, המתאר את חיי הרפורמטורים. המוזיאון נותן סקירה רחבה בתמונות, בכרזות, בצילומים ובמוצגים, על מעשיו של לותר והתפתחות התנועה הפרוטסטנטית אחריו.

במוזיאון לותר
כנסיית סנטה אנה עצמה מרשימה ביותר ומכילה כמה קפלות חשובות. ביניהם קפלת פוגר. יעקב פוגר העשיר בנה את הקפלה הזאת בין השנים 1512-1509 בתור אחוזת קבר לו ולמשפחתו. הקפלה בנוייה בסגנון הרנסנס כנראה שאלברכט דירר תכנן אותה (אלברכט דירר: Albrecht Dürer; 1528-1471 היה צייר, אמן הדפס עץ, תחריט ורישום, ואיש אשכולות גרמני, ששלח ידו גם במתמטיקה, גאומטריה, צורפות, מוזיקה, כתיבה, ומחקר בנושאי פרופורציות, פרספקטיבה, אנטומיה ואף תכנן כלי תעופה).
היום כנסיית סנטה אנה הפרוטסטנטית היא כנסיית פעילה ואף משמשת בתור מרכז לאמנות ותרבות, קונצרטים, תיאטרון ופעילות חברתית.

המזבח בכנסיית סנטה אנה