מפלי ויקטוריה

רפובליקת זימבבואה (באנגלית: Republic of Zimbabwe) היא מדינה ללא מוצא לים בחלקה הדרומי של יבשת אפריקה. היא גובלת במוזמביק במזרח, דרום אפריקה בדרום, בוטסואנה במערב וזמביה בצפון.

 

העיירה ויקטוריה פולס (מפלי ויקטוריה)

עיירת הנופש הנושאת את שם המפלים ויקטוריה פולס Victoria Falls, ונמצאת ממש על גבול השמורה, מן הצד של זימבבואה. בעיירה ניתן להצטייד בכל הנדרש למסעות באזור, ולבחור אם להשתכן במלונות המצוינים או במבחר קמפינגים השווים לכל כיס. בשל הקרבה ניתן לשלב את הביקור במפלים עם ביקור בפארק צ`ובה שבבוטסואנה או בפארקים נוספים בזימבבווה.

העיירה כולה מוקדשת לתיירות. יש בה הרבה בתי מלון מפוארים ומהודרים, הבנויים בפאר רב. יש בה רחוב ראשי אחד המצטלב עם רחוב ראשי נוסף ובהם מרוכזות כל המסעדות וסוכנויות התיירים המספקים את הפעילויות לתיירים. הדבר הבולט ביותר היא האמנות המקומית. העיר מלאה בפסלים תוצרת מקומית. הם מוצבים בכל מקום, מברזל, מאבן, מעץ, בסגנונות שונים. כשהולכים ברחוב אי אפשר להימלט מעשרות רוכלים המציעים פסלים בהזדמנות, או לחלופין שטרי כסף זימבבווים ישנים. אבל הממשל דואג לתיירים. יש בויקטוריה פולס משטרת תיירות. בכל פינה ניצבים שני שוטרים, לרוב גבר ואישה, הדואגים לנטרל את הרוכלים ולדאוג לתיירים ולעזור להם בשאלות או בהתמצאות. הדבר משרה בטחון רב ונוחיות להסתובב בעיר. אבל גם חיות מסתובבות בעיר חופשי, חזירי בר וקופים מסתובבים בכל פינה.

חזירי בר ברחוב

חזירי בר ברחוב

בויקטוריה פולס יש כמה שווקים מעניינים ושווים לביקור. האחד הוא שוק האמנים הנמצא בשולי העיירה. עשרות דוכנים, חלקם מקורים וחלקם חשופים, חלקם בתוך חנויות וחלקם מתחת לסככות. ההיצע אדיר וכך גם המתקפה של המוכרים. אפשר למצוא שם את כל סוגי האומנות המקומית, החל מפסלי עץ, אבן ומתכת, עבור בציורים, מסכות, סלים קלועים, וכל מה שאפשר להעלות על הדעת, הכל מקומי ובניחוח אפריקני טיפוסי.

אמנת ואומנות

אמנת ואומנות

שוק אחר הוא השוק הישן, הנמצא בצידה האחר של העיירה. שם מוכרים את כל מה שאדם זקוק לו לצרכי קיומו היומיומי. השוק הוא עיר דוכנים גדולה שסמטאותיה צרות מאוד והצפיפות בה רבה. נעליים, בגדים, ושאר חפצים. דוכנים רבים מוכרים יריעות בדים צבעוניים, באורך של שני מטרים. אלה הבדים שכל אישה בזימבבווה מתעטפת בהם בתור חצאית. כל הנשים לבושות בבדים האלה, וגם מיטיבות להלך בקומה זקופה, לשאת על ראשן מטען כבד, על גבן תינוק, ובכל יד סל או לחלופין טלפון נייד.

קידמה

קידמה

עוד מקום מעניין לצפייה בהתנהגות המקומיים הוא ביציאה מויקטוריה פולס בדרך אל הבוש. די רחוק מהעיר ממוקם מרכז נסיעות. הרבה אנשים מחכים שם לאוטובוס (עברתי שם הרבה פעמים ומעולם לא ראיתי אחד כזה), או לטרמפ אחר. אנשים הולכים ברגל על הכביש, קצת דוכנים בצדי הדרך. המעניין מכל היא פעילות דתית נוצרית: קבוצות של אנשים, נשים וילדים, כולם לבושים לבן, מקיימים מיני טקסים בתוך הבוש. קבוצות אחדות ממש גרות בתוך הבוש. רואים שם אהלים או מיני מחסה אחרים. פעילות מסוג זה ראינו הרבה בצדי הדרך.

 

בבית המלון Kingdom

המלונות מאוד מפוארים ומרווחים. הצוות יעיל וזריז. ארוחות הבוקר דשנות ומלאות מכל טוב. בתוך בתי המלון יש סוכנויות המטפלות באירגון פעילויות. בקבלה מאוד עוזרים בכל שאלה ובקשה. החדרים מרווחים. מחדרי המלון שומעים את נהמת המפלים, ומבינים שהמרחק למפלים הוא אפסי. צרה גדולה היא היתושים. הם נמצאים בכל מקום ואין מנוס מהם. חייבים להצטייד בתכשירים נגד יתושים. מעל כל מיטה תלוייה כילה והיא ממש הכרחית. בכל ערב יש בחדר האוכל מופע פולקלור: ריקודים, נגינה, תופים. רקדנים לבושים בתלבושות מקומיות, לרוב חצי ערומים מבצעים כל מיני הופעות. המלון הוא מכלול ענק שיש בו כל מיני פונקציות כגון קזינו מפואר, בריכת שחייה, מרכז קניות, וגינון מאוד מוקפד. בשער היציאה האחורי של המלון, הפונה לעבר המפלים, ניצב לאורך כל היום עובד מטעם המלון, שרושם כל מי שיוצא מהשער, כדי לוודא את שובו אחר כך בשלום. השער הזה פונה לעבר הבוש והדאגה לשלום האורחים גדולה מאוד. לגבי המלונות – רק שבחים.

 

משפחה שכזאת

משפחה שכזאת

ומשפחה שכזאת

ומשפחה שכזאת

טיול בשמורת מפלי ויקטוריה

מפלי ויקטוריה (באנגלית: Victoria Falls), ובשמם המקומי מוסי אואה טוניה ("העשן הרועם"), הם מפלי מים בדרום יבשת אפריקה. הם ממוקמים בנהר זמבזי, על הגבול בין זמביה לזימבאבוה רוחבם של המפלים 1.7 ק"מ וגובהם 108 מטרים.

המפלים מהווים חלק משני פארקים לאומיים: הפארק הלאומי מוסי אואה טוניה שבזמביה והפארק הלאומי מפלי ויקטוריה שבזימבבואה. המפלים מהווים אחד מאתרי התיירות העיקריים של אפריקה הדרומית, והם מוכרזים כארת מורשת עולמית של אונסק"ו המשותף לשתי המדינות.

מפלי ויקטוריה מצויים באמצע מסלולו של נהר זמבזי. המפלים נוצרים כאשר הנהר נופל לתוך תהום צרה שרוחבה 110 מטרים. במשך השנים השחיקה הגוברת של המפלים מביאה להתקדמות המפלים במעלה הנהר, ובשל האיים בנהר מוסטים המפלים בכיוונים שונים, ומורד הנהר נע למעשה ב"זיג-זג" שנוצר על ידי המפל. המפלים רחבים ביותר – רוחבם 1.7 קילומטרים, וגובה המפל משתנה בין 80 מטרים בצדדיו ל- 108 מטרים במרכז. גובה המפלים כפול מגובה מפלי הניאגרה. בשל הגובה, נתזי המים יוצרים ענן נתזים שגובהו 1.6 קילומטרים; ניתן לראות ענן זה במרחק של 40 קילומטרים מהמפלים.

המפלים מחולקים למעשה לשלושה מפלים בשל איים קטנים המצויים בין המפלים. האיים הם: האי באורקה (שרוחבו 300 מטרים) והאי ליווינגסטון (שרוחבו 530 מטרים) . בין הגדה הימנית לאי באורקה יש מפל שרוחבו 35 מטרים, בין האיים מפל שרוחבו 460 מטרים (המפל המרכזי) ולאחר מכן בין האי ליווינגסטון לגדה השמאלית מפל נוסף שרוחבו כ-300 מטרים. המפלים נופלים לתוך התהום הצרה ולאחריה לסדרה של תהומות שאורכם כ-80 קילומטרים. התהומות נוצרו על ידי התקדמות המפל במעלה הנהר, בשל השחיקה. בעונה הגשומה נופלים במפלים 9,100 מטר מעוקב מים בשנייה. בעונה היבשה זורמים במפלים 350 מטר מעוקב מים בשנייה בלבד. הזרימה בנהר זמבזי מתאפיינת בשינויים קיצוניים בזרימות בעונות השונות. לשם המחשה הזרימה הממוצעת ( 1000 מ"ק לשנייה) שוות ערך לכמות של 700 אלף בקבוקים של 1.5 ליטר לשנייה ואילו בתקופה הגשומה הזרימה מגיעה ל 3000 מ"ק לשנייה ובעונה השחונה ל 300 מ"ק לשנייה.

מפלי ויקטוריה

מפלי ויקטוריה

האירופאי הראשון שגילה את המפלים היה דייויד ליוינגסטון שהגיע אליהם ב-17 בנובמבר 1855 בעת מסע הגילויים שלו שנמשך בין 1852-1856ובמסגרתו הגיע מנהר זמבזי העליון עד למוצא הנהר. ליוויגנסטון הגיע אל המפלים בסירה, ועבר לידי אי הקרוי על שמו "אי ליווינגסטון". המפלים הרשימו אותו יותר ממפלי נגוניי במעלה הנהר ועל כן קרא להם על שם המלכה ויקטוריה. ליווינגסטון כתב ביומנו: "אף אחד לא יכול לדמיין יופי זה, בהשוואה לכל מה שניתן לראות באנגליה. יופי זה לא נגלה קודם לכן לעיניים אירופאיות; אולם אין לי ספק שמראה יפה זה נצפה על ידי המלאכים במעופם". בשנת 1860 שב ליווינגסטון לאזור המפלים וחקר אותו עם מגלה הארצות ג'ון קירק.

המפלים שוכנים בשני פארקים לאומיים – האחד בזמביה והשני בזימבבואה. שני הפארקים קטנים בשטחם (66 קמ"ר ו-22 קמ"ר בהתאמה) אולם יש בהם בעלי חיים רבים (בעיקר פילים, תאואים אפריקאיים היפופוטמים וג'ירפות).

בתי המלון ממוקמים מאוד קרוב לשמורה – מרחק של הליכה ברגל. הולכים דרך הבוש אל השמורה. משלמים, נכנסים ומתחילים לטייל בשבילים המסומנים היטב. אין צרוך לקחת סיור מאורגן. השמורה מסודרת מאוד ונוחה למטייל העצמאי. הליכה נינוחה וארוכה לאורך המצוקים מהצד של זימבבווה. המקום מסודר: שבילים לכל מקום, נקודות תצפית במקומות המעניינים, המון קופים. צמחי יער גשם, רסס אדיר של מים על כל האזור, למרות עונת היובש. בנקודה מרהיבה הצופה פני המפלים הציבו את פסלו של ליווינגסטון, ושם גם המקום שבשעות מסויימות ובתנאים מסויימים רואים את הקשת הצבעונית והמלאה הנוצרת מהשתקפות קרני השמש ברסס המים.

מפלי ויקטוריה

מפלי ויקטוריה

המפלים אינם בשיאם כמובן. אבל יש אומרים שעדיף לראות אותם כך, בעונת היובש. בעונה הגשומה אי אפשר לראות כלום, בגלל ענני רסס אדירים שלא מאפשרים להתקרב לנקודות התצפית. גם כך – בעונת היובש, המראה מרהיב. אפיקו של המפל בנקות המפלים רחב מאוד והמצוק מאוד גבוה. זה גורם למפלים להשתרע על שטח רחב ביותר וליצור שורה של מפל אחרי מפל אחרי מפל, כשבעונת הגשמים הכל הופך למפל אחד אדיר. אנחנו עומדים בצד של זימבבואה, וזה הצד הטוב יותר לראות ממנו את המפלים. נקודת השבירה של המים נמצאת ממולנו, בצד של זמביה, שממנה אי אפשר לראות את המפלים עצמם, אבל אפשר להיכנס בנקודה מסויימת הנקראת "עין השטן" לבריכה הנמצאת ממש מעל נקודת הישפכות המים. מהצד שלנו אנחנו צופים באנשים העושים זאת.

 

גשר ויקטוריה

גשר ויקטוריה

גשר מפלי ויקטוריה

הוא גשר הנמצא במורד נהר זמבזי, בקרבת מפלי ויקטוריה מיד לאחר שפך המפל. הגשר, שנבנה בשנת 1905, מקשר בין זימבאבוה וזמביה. אפשר לצפות בו מתוך השמורה. כדי ללכת עליו צריך להגיע אליו ממש וזה מחוץ לשמורה.

הגשר הושלם באפריל  1905, ביוזמתו של ססיל רודז ובתכנונו של סר רלף פרימן. בנייתו נמשכה 14 חודשים. מטרת בנייתו היא כחלק מהתוכנית להביא תיירים למפלים שיוכלו לראותו בנוסעם ברכבת – רכבת המהווה חלק מקו הרכבות שחוצה את אפריקה לאורכה – קו הרכבת קהיר – קייפטאון. אורך הגשר 250 מטרים, אורכה של הקשת המרכזית של הגשר 156.50 מטרים, וגובהו מעל פני הנהר 128 מטרים. הגשר משמש כיום גם לאתר קפיצת באנג'י שגובהו 111 מטרים. לפני הקמת הרכבת היו מבקרים מעטים במפלים; אולם לאחר הקמת הגשר בשנת 1905, הפכו המפלים לאתר תיירותי מרכזי באפריקה. עם תום השלטון הבריטי הקולוניאלי וקבלת עצמאות של זמביה וזימבבואה בשנות ה-60 של המאה ה-20, פחת מספר המבקרים בשל לוחמת הגרילה והטרור באזור. בשנות ה-80 החלה שוב עלייה בהיקף התיירות, ובשנות ה-90 ביקרו במפלים כ-300,000 תיירים מדי שנה. מרבית התיירים מבקרים במפלים בצד הזמבי, בשל המצב הפוליטי הרגיש והמשבר הכלכלי הקשה הפוקד את זימבבואה מאז עליית רוברט מוגאבה לשלטון. אחת האטרקציות הידועות ביותר שיש לנהר הזמבזי היא הראפטינג. הזמבזי נחשב לאחד הנהרות המאתגרים ביותר ומסווג כרמת קושי 5 (מקסימלית).

הליכה ברגל לגשר מהמלון היא נעימה, בשביל העובר דרך הבוש ואחר כך על הכביש המוביל לזמביה. הגשר עצמו מרהיב עין, וכך גם המראות הנשקפים ממנו. באמצע הגשר ממוקם מתקן הבאנג'י, והסקרנים יכולים לחזות בקפיצות ולשמוע את צריחות הפחד וההתפעלות. מעברו השני של הגשר, הצד המוביל לזמביה, יש בית קפה נעים עם תצפית לעבר הגשר. מבית הקפה מוביל שביל לטיילת הנמשכת לאורך גדת הזמבזי, מנוקדת בנקודות תצפית מעניינות אפשר לראות את הבאנג'י, ועוד פעילויות ספורט במים כגון שייט בקאנו וראפטינג. זהו טיול נעים במיוחד.

על החיים ועל המוות

על החיים ועל המוות

השאר תגובה