אליס באוכספורד

 

כשחושבים על אוכספורד, עולים הקשרים שונים ומשונים בראש: אוניברסיטה, קולג'ים, ימי הביניים, הארי פוטר… . בשבילי אוכספורד היא קודם כל אליס בארץ הפלאות. כשטיילתי באוכספורד רציתי קודם כל וראשית לכל ללכת בעקבות אליס, ויוצרה המרתק, לואיס קרול, ורק אחר כך כל היתר.

נתחיל דווקא בספר ההמשך לאליס בארץ הפלאות, והוא ספרו של לואיס קרול, Through the Looking-Glass, and What Alice Found There

מבעד למראה ומה אליס מצאה שם, הספר המוער, בליווי הערות ואחרית דבר, תרגמה רנה ליטוין, 1999, הקיבוץ-המאוחד – הספריה החדשה.

אם היתה שאלה בקרב החוקרים על מידת השפעתה של הילדה אליס על לואיס קרול, בא שיר הסיום של ספר זה והעמיד את הדברים על דיוקם:

אליס גדלה, ובעקבות המאורעות המוזרים תוהה: "מעניין אם החליפו אותי בלילה?"

אליס גדלה, ובעקבות המאורעות המוזרים תוהה: "מעניין אם החליפו אותי בלילה?"

A boat, beneath a sunny sky
Lingering onward dreamily
In an evening of July —

Children three that nestle near,
Eager eye and willing ear
Pleased a simple tale to hear —

Long has paled that sunny sky:
Echoes fade and memories die:
Autumn frosts have slain July.

Still she haunts me, phantomwise
Alice moving under skies
Never seen by waking eyes.

Children yet, the tale to hear,
Eager eye and willing ear,
Lovingly shall nestle near.

In a Wonderland they lie,
Dreaming as the days go by,
Dreaming as the summers die:

Ever drifting down the stream —
Lingering in the golden gleam —
Life what is it but a dream?

חדי התפיסה שביניכם רואים מיד את הרמז הברור ל"אליס" בשיר הסיום של מבעד למראה, המספר על אותו טיול לתמזה בו נולד הספר. השיר הוא אקרוסטיכון שהאותיות הראשונות בכל שורה בו מרכיבות את שמה המלא של לידל, אליס פלזנס לידל Alice Pleasance Liddell

 

החנות של אליס באוכספורד

החנות של אליס באוכספורד

ברחוב St. Aldate's באוכספורד עומדת חנות קטנה ואדומה בשם Alice's Shop המוקדשת לאחד הפרופסורים הידועים ביותר של העיר. צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון, המוכר יותר תחת שם העט לואיס קרול. קרול, אחד מיקירי העיר, שהיה מרצה למתמטיקה בקולג' כרייס צ'רץ' בתקופה בה מרצים מן המניין היו מחוייבים להתמנות לכמרים ולא להינשא. הפרופסור בן ה-23 בחר להישאר באקדמיה ואת ספרו "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" הוא כתב עבור בתו של דיקן הפקולטה, אליס לידל בת השש. בחנות המתוקה תמצאו מזכרות כמו כוסות בצורת הדמויות, צנצנות ריבה עם הכיתוב Eat Me, בובות וספרים, ותחגגו על הנוסטלגיה. אני לא מכירה חובבי לואיס קרול ואליס, שיצאו מהחנות הזאת בידיים ריקות.

 

החנות של הכבשה בספר אליס בארץ המראה

החנות של הכבשה בספר אליס בארץ המראה

צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון

(Charles Lutwidge Dodgson;‏1832 – 1898), המוכר בשם העט לואיס קרול (Lewis Carroll) התחיל ללמוד בשנת בכרייסט צ'רץ' קולג' היוקרתי של אוניברסיטת אוכספורד. בקולג' למד לימודים קלאסיים ומתמטיקה, והצטיין בלימודיו. ב-1855 הפך למרצה למתמטיקה באוכספורד. התנאי להיות מרצה מן המניין באותה תקופה, היה להפוך לכומר ולא להינשא, וקרול הסכים לתנאים אלה. בגיל 23 התמנה לכומר, וכרייסט צ'רץ' הפך לביתו.

 

לואיס קרול (צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון)

לואיס קרול (צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון)

כרייסט צ'רץ' (Christ Church)

הוא הקולג' היוקרתי ביותר באוניברסיטת אוכספורד ואחד הגדולים שבקולג'ים של האוניברסיטה. בקולג' נכללת הקתדרלה של אוכספורד. בין בוגרי הקולג' שלושה-עשר ראשי ממשלה יותר מאשר בכל 45 הקולג'ים האחרים של האוניברסיטה יחד. מהיווסדו ב-1546 ועד 1978 חינך גברים בלבד, מאז לומדות בו גם נשים.

מגדל-השער ("מגדל טום", על שם הפעמון "טום הגדול", השוכן בו) סוגר את החצר הרבועה של הקולג'. הפעמון, טום הגדול, מצלצל כל ערב‏ ב-9:00 ‏ 101 פעמים, לכבוד 100 המלומדים המקוריים שייסדו את הקולג' והמקום הנוסף שהתווסף ב-1664. בעבר צלצל הפעמון בחצות וסימן את נעילת שערי כל הקולג'ים של אוכספורד. כיוון שהצלצול נמשך 20 דקות, ננעלו שערי כרייסט צ'רץ' ב-12:20, עשרים דקות לאחר נעילת שערי הקולג'ים האחרים. גם לאחר שהועבר הצלצול לשעה 9:00, עדיין ננעלים שערי הקולג' ב-12:20.

 

Christ College

Christ College

 אליס פלזנס לידל

(לימים: הרגריבס (Hargreaves, Alice Pleasance Liddell;‏ 1852-1934), נולדה להנרי ג'ורג' לידל (שהיה הדיקן בכרייסט צ'רץ' קולג' שבו לימד לואיס קרול) וללורינה האנה. משפחת לידל הייתה בקשר עם לואיס קרול מאז שאליס הייתה בת ארבע. לואיס קרול היה מבלה שעות רבות עם אליס ועם אחיותיה לורינה (הבכורה) ואדית (צעירה מאליס). הוא נהג לצאת איתן לטיולים, לספר להם סיפורים ואף צילם צילומים רבים שלהם.

הצילום המפורסם שצילם לואיס קרול את אליס הקטנה

הצילום המפורסם שצילם לואיס קרול את אליס הקטנה

במסגרת חגיגות המאה להולדתו של קרול, שחזרה לידל את חוויותיה מאותה תקופה: "הוא היה מספר לנו סיפורים ומוסיף להם איורים בעיפרון או בעט, שאותם שרבט תוך כדי סיפור. כשהיינו מאושרים ומשועשעים לגמרי מסיפוריו, הוא היה מציב אותנו בתנוחה מסוימת וחושף את לוחות הצילום, לפני שהלך הרוח הנכון יחלוף… ציפינו בכיליון עיניים לשעות המאושרות בדירתו של המרצה למתמטיקה".

 איך נולד הסיפור

על פי עדותו של קרול, וכן של אחרים שנכחו במקום, סיפורו של הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" מתחיל באחר הצהריים אחד, ב-4 ביולי 1862 בו דוד צ'רלס לקח את אליס עם שתי אחיותיה לורינה ואדית', לטיול בסירה בתמזה בדרכם לפיקניק, שייט קצר שעתיד לשנות את תולדות הספרות העולמית.  אליס ביקשה מצ'רלס שיספר להן את אחד הסיפורים המיוחדים שלו, כדי לשעשע אותה ואת שתי אחיותיה. בעודו חותר בסירה המציא צ'רלס לספר סיפור מופלא מלא דמיון על ילדה קטנה בשם אליס, ועל הרפתקאותיה מתחת לאדמה. הסיפור המדהים מצא חן כל כך בעיני הבנות ואליס התחננה בפני צ'רלס שיכתוב להן אותו כספר.

אליס מוצאת בקבוק שעליו כתוב "שתה אותי", מתוך "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" איור של ג'ון טניאל

אליס מוצאת בקבוק שעליו כתוב "שתה אותי", מתוך "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"
איור של ג'ון טניאל

לאחר כעשרה חודשים קרול העלה את הסיפור על הכתב ואף התייעץ עם חבר לגבי האפשרות להוציאו לאור. לאור התגובה החיובית שקיבל הוא המשיך בתוכניותיו ובנובמבר 1864 העניק ללידל כתב יד מאויר של הסיפור, לו קרא "הרפתקאות אליס מתחת לאדמה", כמתנת חג המולד.

עוד קודם לכן, הקשר של לידל עם קרול ניתק כמעט לחלוטין בצורה פתאומית למדי בחודש יוני 1863. ייתכן שהסיפור נושא אופי אחר והיחסים שהיו בין הגבר המבוגר ובין הילדה שנויים במחלוקת .ביום קיץ אחד ביוני 1863 אסרה אמה של אליס על אליס להיפגש יותר עם צ'רלס, אולי בגלל שחששה מאופי היחסים ביניהם.

כשנתן לה את כתב היד, אמר קרול שלידל "השתנתה מאוד וכלל לא לטובה – מן הסתם עוברת את שלב המעבר המביך הרגיל". רוב קשריו עם הילדות הידידות נותקו בשלב זה פחות או יותר, אך הקשר עם אליס היה טעון יותר והפסקתו פתאומית יותר. בין אותו טיול לבין הוצאתו לאור של הספר חלה התקררות פתאומית ביחסים בין קרול לבין בני משפחת לידל. כשהייתה כבת 11, ביוני 1863, נראה שקרול כמעט ולא התראה איתם.

הביוגרפים שקיוו שהתשובה תבוא מהיומנים הקפדניים שקרול ניהל, התאכזבו לגלות שיורשיו תלשו מהיומנים את הדפים שבין 18 באפריל 1858 ל-8 במאי 1862, בדיוק התקופה בה היה בקשר החשוד עם אליס. פרט לכך חסרים ביומן ארבעה ימים נוספים מחודש יוני 1863. היו אלה הימים בהם אמה של אליס הודיעה לו שהיא מנתקת את הקשר בינו לבין בתה. יורשיו ניסו לפזר את העננה הכבדה שריחפה מעל הגאון שיצר את ספר הילדים המקורי, הרענן ואוהב האדם ביותר שנכתב אי פעם בספרות העולמית. הדפים מיומנו שעסקו ב-27 עד ה-29 לאותו חודש נתלשו על ידי אחייניתו מנלה דודג'סון, כדי לשמור על כבודו של המת. ב-ב-30 ביוני הוא כתב משפט אחד על כך שהם יצאו לחופשת הקיץ שלהם, והפעם הבאה בו הם מופיעים ביומנו היא כעבור חצי שנה: "הגברת לידל והילדים היו שם – אך אני התרחקתי מהם, כפי שעשיתי במשך כל השליש הזה".

אליס לידל כפי שצולמה על ידי לואיס קרול

אליס לידל כפי שצולמה על ידי לואיס קרול

 אהבה? פדופיליה?

יחסיה של לידל עם קרול היו מורכבים ביותר וזכו לאינספור ניתוחים מצדם של חוקרים רבים. קיימת השערה רווחת לפיה קרול היה מאוהב בלידל, השערה שמקובלת על רבים מהחוקרים אך לא על כולם. כיום מעלים כמה חוקרים את הסברה כי קשריו של קרול עם בנות לידל הייתה קשורה ברומן עם אמן דווקא‏‏.‏

ביוגרפים רבים התווכחו על הקשר בין לואיס קרול לילדה הקטנה, אבל לכולם לא היה ספק שהוא היה מאוהב בה. אחרים מתעקשים שקרול, המתמטיקאי, הכומר, המשורר, הסופר והצלם, היה פדופיל.

מרבית החוקרים מאמינים שמקור הנתק הוא בכך שקרול ביקש את ידה של אליס מהוריה אך נדחה‏[. פער של 20 שנים היה מקובל באותה תקופה, וגיל הנישואים המותר עבור בנות היה 12 שנים (אליס הייתה בת 11, וייתכן שקרול התכוון לכך שהנישואים יתבצעו רק כשאליס תגיע לפרקה). למרות זאת, קרול היה אדם מוזר למדי והכנסתו לא הייתה גבוהה, וייתכן שזה מה שמנע את נישואיהם. עם זאת, ישנה השערה אחרת לפיה לא אליס היא שעניינה אותו, אלא אחותה הגדולה, לורינה, מה שגרם לנתק בין קרול למשפחת לידל. בכל אופן, אין ספק שהקשר בינו לבין אליס היה הדוק והשפיע על שניהם.

יש הטוענים שקרול היה פדופיל, אך אין בנמצא כל ראיה, מלבד חיבתו לילדות ולא לילדים וצילומי העירום. בפורטרטים העצמיים של לואיס קרול, הוא נראה כל כך נשי ופגיע, במבטו הנוגה הפונה הצידה, ובתסרוקת התקופתית האווילית שודאי עמל עליה  שעות מדי בוקר. קרול שהיה אומן בלהוציא את האמת מהאנשים אותם צילם רצה לשמור היטב ששום אמת לא תברח החוצה ממנו עצמו. הוא נראה כל כך מהורהר ו-א-מיני, שקשה לשפוט אם החשדות שהועלו נגדו הן מופרכות לגמרי מצד אחד, או נכונות לחלוטין מצד שני.

יש הטוענים כי דודג'סון התאהב נואשות באליס הקטנה, שהייתה בת שש שנים בלבד בעת שנפגשו, והחליט לחכות שתגדל כדי לממש את אהבתו אליה. בהגיעה לגיל 18, לאחר 12 שנים תמימות, דחתה אליס את דודג'סון והוא נותר שבור לב.

מן הצד האחר, יש ממצאים שמספקים המון הסברים אפשריים ומניחי דעת גם לחיבה של קרול לילדים. הוא נהג לספר סיפורים, וליצור יצירות עבור אחיו מהם נקרע בגיל צעיר ונשלח לראגבי, שם נראה שעבר התעללויות מסוגים שונים (אולי גם מינית, לא בלתי נפוץ בבתי הספר הפרטיים לבנים). בכל מקרה – התגעגע לתקופה הזוהר של הילדות שלו כל חייו. הוא זכה לעוד תקופה קצרה כזאת בין ראגבי לאוכספורד, ואז אירע המוות הטראומטי של אמו וגדע את תור הזהב השני הזה באופן פתאומי. יש לקרול עניין מאוד גדול בתפיסת זמן ובנעורים ברי החלוף ובתמותה (שירי המסגרת של אליס מדברים על זה בבירור, אבל זה בכל יצירתו).

לא מפתיע שטיפוס שאוהב להתעסק עם תכנים שלא נתפסים כמתאימים למבוגרים, שהרי החלוקה החברתית אז בעניין ספרות ותרבות מאוד קשוחה (הויקטוריאנים עצמם המציאו הרבה ממה שאנחנו מכירים כתרבות ילדות, והיא קשורה קשר עבות לאובססיה שלהם עם הירארכיות), ואוהב ליצור, להופיע ולבדר, וגם מתגעגע כל חייו לילדותו האבודה, מצא לעצמו קהל מתאים לבלות במחיצתו. לקפוץ ולהאשים אותו בפדופיליה – אפשר לעשות את זה באותה מידה לשורה של יוצרים חשובים עבור ילדים, או כל מי שבוחר לעבוד עם ילדים. רובם יהיו חפים מפשע. במסגרת ההבנה הזאת של הצד הזה של אישיותו – צילומי ילדים הם נושא נפוץ בצילום הוויקטוריאני, בין השאר בגלל ההתפעמות מהמדיום החדש ש"עוצר את הזמן". גם זאת לא ראיה מפלילה.

גם לנתק עם הלידלים יש יותר מהסבר אחד. את הדפים מהיומן די בטוח שלא הוא קרע, אלא בני משפחתו אחרי מותו, כי הרשומה מושלמת בכתב יד אחר. הויקטוריאנים האלה, היו צבועים רציניים ואיך הם נתפסים בזירה הציבורית גרם להם להתנהגויות שבעיניים עכשוויות הן תמוהות. בכלל היומנים שלו מהתקופה הועלמו, וכנראה שלא על ידו. ההשערה הרווחת היא בני משפחה שמגנים על "שם המשפחה". לא הייתה להם עדין הפרספקטיבה ההיסטורית להבין שקרול הוא השם הכי חשוב במשפחה.

Alice Liddell (right) with sisters circa 1859 (photo by Lewis Carroll

Alice Liddell (right) with sisters circa 1859 (photo by Lewis Carroll

כמה אפשרויות שעלו לאורך השנים, חלקן בעשור האחרון:

אמא לידל, שהייתה אישה מאוד דומיננטית והיוותה כנראה השראה למלכת הלבבות, דחפה את הנתק. כמה מהחוקרים טוענים שלקרול היה רומן איתה (אולי לכן כינה אותה מלכת הלבבות?), ושהנתק בא כשהרומן הזה התפוצץ או מהקנאה שלה בחיבה שהרעיף על הבנות. יש חוקרים שמצליחים לבנות סיפור לגבי חיזורים של קרול אחרי סוכנת הבית שלהם שלא מצאו חן בעיניהם. יש חוקרים שטוענים שבעוד קרול מרעיף תשומת לב אליס, הוא מטפח תכניות לגבי אחותה הגדולה.

קרול והלידלים לא היו בני אותו מעמד, הם היו אריסטוקרטיה והוא לא. מה שהפך אותו, כנראה, במובנים מסוימים ל"כאב ראש" עבורם (הוא התפרסם רק אחרי שפורסם הספר אליס אותו העניק לה לא באופן אישי, ואחרי הנתק, אם אני זוכר נכון), ויש גם תיאוריות שאומרות שחששו שינסה להתארס עם אליס כשתגיע לפרקה (נפוץ בתקופה הויקטוריאנית בין גברים מבוגרים ועלמות צעירות), אם כי יכול להיות שהם פשוט לא הצליחו לפענח את הקשר המיוחד שלו עם הילדים.

העניין הוא שעם אנשים בכלל וויקטוריאנים בפרט לא צריך אפילו רומן בשביל ריב שמוליך לשריפת המכתבים. ריבים קורים. זה שהם קורים ללואיס קרול לא מצדיק סיבה חזקה מהסיבות הרגילות.

 

אחרי ההצלחה המסחררת של "הרפתקאות אליס", התפצלו חייו של המחבר לשתי דמויות. האחת של "לואיס קרול" הסופר המפורסם, שהפך להיות אלטר אגו של צ'ארלס דודג'סון. דודג'סון נשאר באלמוניות יחסית; הוא התנכר לדמות של כותב ספרי אליס, וכשהיה מקבל מכתבים עבור לואיס קרול היה מחזיר אותם לשולח. הוא המשיך ללמד בכרייסט צ'רץ' עד 1881 ונודע כטיפוס אקסצנטרי ומתבודד.

קולג' אופייני באוכספורד

קולג' אופייני באוכספורד

אוכספורד

אוכספורד היא עיר עתיקה. בראשיתה שימשה העיר כמרכז מסחר, בזכות מיקומה: היא שכנה סמוך למקום שבו היה אפשר לחצות את נהר התמז. הדבר בא לידי ביטוי גם בשמה של העיר: OX באנגלית הוא שור, בהמת משא ששימשה להובלה של סחורות, ו-FORD הוא מקום מעבר טבעי על פני מים. אמנם אוכספורד מזוהה בראש ובראשונה עם האוניברסיטה, אולם סביב העיר העתיקה נבנו אזורים מודרניים, ובנוסף לפעילות האקדמית מתרחשת בעיר פעילות כלכלית מגוונת.

במאה ה-13 החלו תולדותיה של העיר להשתלב בתולדות האוניברסיטה. בתקופה זו התרכזו בעיר בחסותה של הכנסייה אנשי רוח, אשר הפכו אותה בהדרגה למרכז של לימוד והשכלה. עם הזמן נבנו בעיר הקולג'ים, ולצידם התפתחו מוסדות אקדמיים שסייעו לבסס את מעמדה כעיר אוניברסיטה. כאלה הם ספריית "בודליאן", והוצאת הספרים המפורסמת של האוניברסיטה – הוצאת "אוכספורד".

ספריית הבודליאנה

ספריית הבודליאנה

הספרייה, השוכנת במבנה מרשים מן המאה ה- 15 היא אחת הסיפריות העתיקות, הגדולות והחשובות באירופה. מצויים בה כ- 50,000 כתבי יד עתיקים ולעלה מ- 6.5 מיליון ספרים.

עם השנים הפכה אוכספורד לאחת האוניברסיטאות החשובות והיוקרתיות ביותר בבריטניה ובעולם כולו, ובמהלך תולדותיה למדו בעיר סופרים ידועים, משוררים מפורסמים ומדינאים חשובים מבריטניה ומכל רחבי העולם.

על אף שמבקרים בה מיליוני תיירים בכל שנה, אוכספורד שומרת על אווירה של עיירה שלווה, שכן היא מלאה סמטאות עתיקות, מבנים עוצרי נשימה וגנים פסטורליים, ובעוד שבקלות אפשר להעביר כאן כמה שנים (רק תשאלו את הסטודנטים לרפואה) קפיצה קטנה עם רכבת הבוקר מלונדון וחזרה עם זו של הלילה, היא אחת הדרכים הפופולריות לביקור בעיר.

באוכספורד השתמרו עד היום מאפיינים רבים מימי הביניים, ולמטייל במרכז העיר נדמה לרגעים כי הזמן עמד מלכת: רבים מן המבנים ההיסטוריים ממשיכים לשמש את האוניברסיטה עד היום, ולמרות שהוכנסה בהם תשתית מודרנית כמו חשמל ומים, סגנון הבנייה הייחודי שאפיין את ימי הביניים נראה בכל פינה. דומה שגם האווירה לא השתנתה, והקולג'ים משמרים מסורות ומנהגים בני מאות שנים. בחלק מן הקולג'ים שיטות הלימוד הן שיטות מסורתיות, ורבים מן הטקסים מתקיימים במתכונת דומה לזו שבה התקיימו בימי הביניים: הם נערכים בשפה הלטינית, והנוכחים עוטים גלימות מסורתיות וחובשים מגבעות מיוחדות. הלבוש המסורתי משמש גם את המורים בשעה שהם מרצים, ואת הסטודנטים ביום הבחינה. עוד מסורת שהפכה לחלק משגרת העיר היא תחרויות חתירה שבהן הקולג'ים מתחרים זה בזה, וכולם גם יחד מתחרים בעיר האוניברסיטה היריבה קיימברידג'. עדות נוספת לשמרנותה של האוניברסיטה היא העובדה כי עד שנת 1974 גברים ונשים למדו בקולג'ים נפרדים, ורק בשנה זאת הם החלו ללמוד בקולג'ים נפרדים, ורק בשנה זאת הם החלו ללמוד בקולג'ים מעורבים. המבנים ההיסטוריים של אוכספורד והאווירה הייחודית המאפיינת את העיר מושכים אליה תיירים רבים.

המוזיאון להיסטוריה של הטבע, אוניברסיטת אוקספורד

המוזיאון להיסטוריה של הטבע, אוניברסיטת אוקספורד

המוסד הידוע ביותר בעיר הוא אוניברסיטת אוכספורד, שהיא גם האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם דובר האנגלית. המוסד החינוכי השתלט על העיר וכיום כמעט 20 אחוז מהתושבים בה הם סטודנטים וסגל אקדמאי. אוניברסיטת אוכספורד מורכבת מ-38 קולג'ים, כך שאם תחפשו את "בניין האוניברסיטה" יסתכלו עליכם כאילו נפלתם מהירח. הקולג'ים הם מוסדות אוטונומיים ובעוד מתקני הלימוד וההרצאות מחולקים לפי פקולטות ומפוזרים ברחבי העיר, כל סטודנט חייב להתקבל לקולג' בטרם יתחיל את לימודיו. מאות שנות היסטוריה גוררות איתן לא מעט כבוד ויוקרה (שלא לומר סנוביזם בריטי רציני) ולכן תהליך המיון לקולג' הוא ארוך ותלוי בין השאר בהישגים לימודיים, עבודות, מבחנים וראיונות.
הקולג'ים הם גם האטרקציה המרכזית של העיר. שנים של תחרות על טובי הדור יצרו מפלצות ארכיטקטוניות ומבנים מורכבים ומדהימים שנועדו לפתות את האיינשטיינים והטולקינים לבוא ללמוד אצלם. אולמות מפוארים, ספריות רחבות ידיים, גלריות ובהן ציורים מפורסמים, חצרות ירוקות עם פסלים ומזרקות, אלו רק חלק מהאטרקטיביות של אותם מבנים. הכניסה לקולג'ים המפורסמים יותר, אלו שלמדו בהם סופרים, פילוסופים או מדענים ידועים היא לרוב בתשלום (7-3 פאונד), אך אם תחזיקו ביד ערימת ספרים ותיראו בטוחים בעצמכם, אולי יחשבו שאתם חלק מהסגל. מאחר ובעבר האוניברסיטאות היו למעשה מוסדות דתיים, לרבים מהקולג'ים יש גם כנסייה מרשימה משלהם, אז אם הגעתם ביום ראשון, אפשר לבקש להיכנס לדרשה ועל כך לא יגבו מכם תשלום. שעות הביקור הן לרוב בין 17:00-14:00 (ביום ראשון החל מ-11:00).

 

קבל קולג' , אוקספורד (Keble College, Oxford)

קבל קולג' , אוקספורד (Keble College, Oxford)

לשוטט באוכספורד

רשימה של הקולג'ים החשובים וכדאי לבקר בהם, ושמות האנשים שלמדו בהם:

Christ Church – 1525: אלברט איינשטיין, לואיס קרול, ג'ון לוק. היא מהגדולות והמפורסמות, בעיקר בזכות תפקידיה בתולדות אליס ובסדרת סרטי "הארי פוטר". ודאו כי אתם משוטטים סביב המדשאות היפות שלה, עליהן הסטודנטים רובצים.

New College – 1379: וירג'יניה וולף, יו גראנט.

Magdalen College – 1458: אוסקר ווילד. המקום שווה ביקור בזכות המנזרים היפים שבו ופארק הצבאים שלו. בשעה 6 בבוקר ביום ה"מיי דיי" (May Day – יום הפועלים), המקהלה שרה מראשו של מגדל "מגדלן", היכן שנהגו פעם סטודנטים לקפוץ לתוך הנהר מגשר מגדלן.

Lincoln College – 1427: תאודור גייזל (הידוע יותר בשם ד"ר סוס)

Merton College – 1264: ג.ר.ר. טולקין (מחבר שר הטבעות), ט.ס. אליוט. הוא אחד מהקולג'ים העתיקים של אוכספורד (נבנה ב-1264) והמקום בו מתקיים "טקס הזמן" המסורתי והמשונה, בו סטודנטים מתלבשים בלבוש אקדמי פורמאלי והולכים אחורה במשך שעה לאורך Fellows Quad משעה 2 בבוקר ועד השעה 3 בבוקר, בזמן שמסובבים את השעונים אחורה בחודש אוקטובר על מנת לשמור את רצף הזמן "שאבד".

St. John College – 1437: טוני בלייר, פיליפ לארקין (סופר ומשורר אנגלי).
All Souls College – 1438.

32767848[1]

כדאי ושווה לבדוק מספר פאבים מפורסמים:

את ה Turf  Tavern למשל, אומנם קשה למצוא כי והוא נמצא בין סמטאותיו של רחוב Holywell ורחוב New College Lane אבל הוא שווה ביקור. זהו אחד מהפאבים העתיקים של אוכספורד, המאכלס סטודנטים ומופיע בשניים מספריו של המפקח מורס(Inspector Morse). הפאב מציע מבחר נאה של שיכר, וגם מזון וישיבה מחוץ למקום, ליד חביות אש שבהן ניתן לצלות מרשמלו בחודשי החורף הקרים.

טברנת ה Bear Tavern שברחוב Alfred מציעה מבחר מעניין של 4,500 עניבות על הקירות והתקרה, ועליהן שמות הקולג'ים השונים ובעלי העניבות שענבו אותן. המסורת הזו החלה בשנות ה-50, כשהלקוחות יכלו לתרום עניבה תמורת כוס בירה. למרבה הצער, המחווה הזו כבר אינה קיימת…

באר ה White Horse שברחוב Broad הוא עוד פאב קלאסי באוכספורד, ואולי הפאב הקטן ביותר באנגליה. בעלי המקום טוענים שהם מגישים את הדג והצ'יפס הטובים ביותר בעיר. המקום מחזיר אתכם חזרה למאה ה-16 ומציע תפריט שבועי של דגים טריים, ומבחר של סוגי שיכר שונים ויין.

 

 

 

 

 

השאר תגובה