פרשת נח – מאמר ראשון

פרשת השבוע – פרשת נח (בראשית ו, ט – יא)

השבוע שבין ל תשרי – ו מרחשוון ה'תשס"ט (18 באוקטובר – 24 באוקטובר 2009)

מקבילות תרבותיות

לסיפור המבול ותיבת נח ישנן מקבילות בעמים ובתרבויות שונות ורבות, ביבשות אסיה, אירופה ואף אמריקה. בין התרבויות שיש להן מיתוסים דומים, ניתן למנות את תרבויות יוון, אירלנד, גרמניה, מאיה, אינקה, אצטקים, סין, אינדונזיה, פולינזיה ועוד רבות.

כמה גרסאות של סיפור המבול קיימות במיתולוגיה המסופוטמית, הנרחבת שביניהן היא סיפור שנכתב במאה ה-17 לפנה"ס על ידי סופר בבלי בשם אלת-איה. גרסה אחרת של סיפור המבול מופיעה בעלילות גילגמש, וניכרת השפעה תרבותית שכנראה עברה מהסיפור הבבלי למקראי. בין הסיפור הבבלי לסיפור העברי ישנם שינויים.

על־פי גרסת סיפור המבול שהייתה מקובלת במיתולוגיה היוונית (ומאוחר יותר גם במיתולוגיה הרומית), זאוס החליט להשמיד בשיטפון את המין האנושי בשל חטאיו, והניצולים היחידים היו דאוקליון, בנו של הטיטאן פרומתאוס, ואשתו פירה, שניצלו הודות לתיבה שבנו בעצתו של פרומתאוס.

על פי המיתולוגיה ההודית, העולם נברא ונחרב במחזוריות אינסופית, וכל החרבה חלה עקב הדרדרות בלתי נמנעת של החברה.

גם במיתולוגיה הפרסית סיפור דומה לסיפור המבול, אלא שבגרסה זו חורבן העולם בא לא כתוצאה משטפון אלא מגל כפור.

משום העדויות הרבות, מתרבויות שונות, להתרחשות האסון, מניחים ארכאולוגים והיסטוריונים מסוימים כי סיפור המבול הוא הד למאורע כביר שכזה שאכן התרחש בעבר.

חטאי האנושות

חטאי דור המבול

בראשית ו

יא וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס.  יב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה  כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ עַל-הָאָרֶץ.  {ס} יג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ. 

חטאי דור הפלגה

בראשית יא

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.  ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם  פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  ז הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.

 

משנה מסכת אבות (פרק ה משנה ב): "עשרה דורות מנח עד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקבל עליו שכר כולם".

סנהדרין דף נז, א: דכתיב (בראשית ו) ותשחת הארץ לפני האלהים ותנא דבי רבי ישמעאל בכל מקום שנא' השחתה אינו אלא דבר ערוה <ועבודת כוכבים> {ועבודה זרה} דבר ערוה שנא' (בראשית ו) כי השחית כל בשר את דרכו <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} דכתיב (דברים ד) פן תשחיתון ועשיתם וגו'.

סנהדרין דף קח, א: א"ר יוחנן בא וראה כמה גדול כחה של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר (בראשית ו) כי מלאה הארץ חמס מפניהם.

רש"י (בראשית פרק יא פסוק ט): "ומשם הפיצם – למד שאין להם חלק לעולם הבא. וכי אי זו קשה, של דור המבול או של דור הפלגה, אלו לא פשטו יד בעיקר, ואלו פשטו יד בעיקר כביכול להלחם בו, ואלו נשטפו, ואלו לא נאבדו מן העולם. אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנוי המחלוקת וגדול השלום".

מדרש "ילמדנו" ילקוט תלמוד תורה – בראשית אות נא דף ל"א, עמוד ב (על הפסוק בבראשית יא, א): "ד"ה ויהי כל הארץ ורשעים אלו עמדו ליתן מחלוקות בעולמי. ומנין שחלקו על הקב"ה, שנאמר כל הארץ שפה אחת, שפה אחת, ששפו פורענות לעולם".

נח צדיק תמים?

בראשית ו, ט

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו  אֶת-הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ.

בראשית רבה פרשה ל: בְּדוֹרוֹתָיו. ר' יודה אמר בדורותיו היה צדיק, אילו היה בדורו שלמשה או בדורו שלשמואל לא היה צדיק. בשוק סמייה צווחין לעוירא סגי נהורא ולזעירא בירבי [=בשוק העוורים קוראים לבעל עין אחת מרובה אור, (ובשוק הקטנטנים) קוראים לקטן גדול],

[משל] לאחד שהיה לו מרתף שליין, פתח חבית ראשונה ומצאה חומץ, שנייה [ומצאה חומץ, שלישית] מצאה קוסם [=כלומר תוססת, עדיין לא חומץ] , אמ' לו קוסם הוא, אמר אית הכא טב מיניה [=יש טוב ממנו?], אמ' ליה לא, כך בדורותיו היה צדיק.

ר' נחמיה אמר ומה אם בדורותיו היה צדיק, בדורו של משה על אחת כמה וכמה, לצלוחית שלפיליטון [=בושם] מוקפת צמיד פתיל ומונחת בין הקברות וריחה נודף, אילו היה חוץ לקברות כל שכן.

מדרש תנחומא בראשית יא: ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו. מנין היה יודע לומר זה ינחמנו ממעשינו וגו' וכי נביא היה, אר"ש בן יהוצדק למודין היו שבשעה שא"ל הקדוש ברוך הוא לאדם ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך אמר אדם רבש"ע עד מתי, א"ל עד שיולד אדם מהול. כיון שנולד נח מהול מיד ידע למך ואמר ודאי זה ינחמנו וגו'. ומהו ממעשינו ומעצבון ידינו קודם שנולד נח לא כשהיו זורעין היו קוצרין אלא היו זורעין חטים וקוצרים קוצים ודרדרים כיון שנולד נח חזר העולם לישובו. קצרו מה שזרעו זורעין חיטין וקוצרין חטים, שעורים וקוצרין שעורים, ולא עוד אלא עד שלא נולד נח עושין מלאכה בידיהם לכך כתיב ומעצבון ידינו. נולד נח התקין להם מחרשות ומגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה.

מנהיגות פסיבית ומנהיגות אקטיבית

דברים רבה, פרשה יא: "דבר אחר: נח אמר למשה אני גדול ממך שניצלתי מדור המבול אמר לו משה אני נתעליתי יותר ממך אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כח להציל את דורך אבל אני הצלתי את עצמו והצלתי את דורי כשנתחייבו כלייה בעגל מנין שנאמר (שמות לב) "וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו", למה הדבר דומה? – לשתי ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קברניטין אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו. למי היו מקלסין לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו?! כך נח לא הציל אלא את עצמו אבל משה הציל את עצמו ואת דורו הוי ואת עלית על כולנה".

ספר הזוהר (זוהר חדש לפרשת נח): מה השיב הקדוש ברוך הוא לנח כשיצא מן התיבה וראה את העולם חרב והתחיל לבכות לפניו ואמר: ריבונו של עולם נקראת רחום, היה לך לרחם על בריותיך! השיבו הקדוש ברוך הוא ואמר: רועה שוטה! עכשיו אמרת לי כך?! למה לא אמרת לי בשעה שאמרתי לך: 'אותך ראיתי צדיק לפני' ואחר כך אמרתי לך 'הנני מביא את המבול מים' ואחר כך אמרתי לך 'עשה לך תיבת עצי גופר' – כל זה אמרתי ועיכבתי בעדי כדי שתתבע רחמים על העולם, ומאז ששמעת שתנצל בתיבה לא עלה בלבך לבקש רחמים על ישוב העולם ונכנסת לישב בתיבה וניצלת. וכעת כשאבד העולם פתחת את פיך לדבר לפני בבקשות ורחמים?

אמר רבי יוחנן: בא וראה מה בין הצדיקים שהיו לישראל אח"כ ובין נח. נח לא הגין על דורו ולא התפלל עליו כאברהם. שכיון שאמר הקב"ה לאברהם "זעקת סדום ועמורה כי רבה" מיד "ויגש אברהם ויאמר". והירבה דברים כנגד הקב"ה. בא משה והגן על כל הדור. כיון שאמר הקב"ה למשה "ישראל חטאו סרו מהר מן הדרך" מה כתוב בו: "ויחל משה". מהו "ויחל"? מלמד שהתפלל עד שאחזתו חלחלה. וכן כל הצדיקים הגינו על דורם ולא הניחו מדת הדין לשלוט בהם. ונח התעכב עמו הקב"ה ואמר לו ריבוי דברים שמא יבקש עליהם רחמים ולא השגיח ולא ביקש עליהם רחמים ועשה התיבה ונאבד כל העולם.

עונות השנה

בראשית ח

כא וַיָּרַח יְהוָה אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.  כב עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ  זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ.

שמות ט

לא וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה  כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.  לב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ  כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה.

שיר השירים ב

יא כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.

אכילת בשר

בראשית א

כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע  לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה.  ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי-כֵן.

בראשית ט

ג כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל.  ד אַךְ-בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ.  ה וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם.  ו שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ  כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.

משלי פרק כ"ג, כ-כ"א: אַל-תְּהִי בְסֹבְאֵי-יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ, כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל, יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים, תַּלְבִּישׁ נוּמָה.

בבלי, פסחים קט ע"א, מצוטט גם ברמב"ם, יו"ט, ו,יח: רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר (דברים כז) "וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך" ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין.

ולקינוח שירו של אריאל זילבר (מלים ולחן)

הנה גברת חזרזרת
כל היום בחול נוברת
היא עושה חררםחררף
ומלכלכת את האף
אוי גברת חזרזרת
לא רואה אף פעם סרט
ילדים עשרים לה יש
והבעל על האש
בואו בואו ילדים
אל תתרחקו מההורים
אספר לכם סיפור
על אודות נח והמבול.

אלוהים יום אחד אמר לנח
יש רגעים שכדאי לברוח
מים רבים אשפוך על העולם
ואת היבשה אהפוך לים
ואז אלוהים עשה כדברו
ושטף והחריב את עולמו
חוץ מנוח ובני ביתו
וכל החי אשר היו איתו
והם נשארו כדי לפרות ולרבות
כי זה מה שהם ידעו לעשות
וכך התחיל העולם שנית
כמעט כמו מבראשית

וזה הסיפור על קצה המזלג
על אודות נח אבל אני לא דואג
כי זה קרה לפני הרבה שנים
ועכשיו החיים הזמנים משתנים
ויש לי עוד סיפור כמו זה האחרון
על גז כזה שנקרא אוזון
והוא ממלא את השמים
וסימנו O3 ולא O2
והוא הוא הוא ההגנה
מפני השמש והקרינה
ואם לא נשמור עליו במהרה
הוא יעלם מהאטמוספרה

ויש עוד גז שאני לא מכיר
והוא נמצא במטהרי אויר
ובכל "ספריי" כפי שאומרים באנגלית
ומי שלא משתמש בזה שיקום ויגיד
וכשה"טסססט" משתחרר הוא עולה לשמיים
אוכל ונוגס מן האוזון
שמגן עלינו מפני אסון
ואם הוא לא יהיה פה במהרה
תהיה לנו כאן איזו תבערה
והמבול יבוא שנית
וזה עיקר התחזית

בעוד אנו מרססים כאן לבטח
והאוזון מתפרק לו בשטח
נוצרת סביבנו חגורה
של CO2 האיום ונורא
והחגורה הזו את הקרינה קולטת
ושום דבר היא לא פולטת
ולפי החישובים של המהנדסים
הקרחונים שבקטבים נמסים
עולמנו הולך ומתחמם
ומבלי שנרגיש הים מתרומם
והים גואה גואה גואה
והים עולה עולה עולה
ואנחנו לא עושים דבר
ורק בוכים כשמאוחר
ופתאום הים יפרוץ לכל עבר
יגיע לגובה של חמישים מטר
וזהו זה מה שיהיה בסוף
ותגידו שלום לכל ערי החוף.

ומי שהולך היום לגור בהר
הוא יהיה אז מאושר
יביט בשמים ועל הנוף
ויתן למבול הזה לחלוף
ואז אחרי שיירדו המים
יעסקו כולם במלאכת כפיים
יתחילו לפרות ולרבות
כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות
והעולם יתחיל שוב בשלישית
כמעט מבראשית

וזה הסיפור על ערי החוף
שלא ישאר מהם כלום בסוף
ועל אודות נח והמבול
דברים כאלה אי אפשר לשכוח
ויש לי עוד סיפורים הערב והשכם
אבל פה צריך אולי לסיים
להגיד שלום ותודה רבה
ולהתראות במבול הבא

השאר תגובה