האימפריה שנשכחה – ביזנטיון (1)
האימפריה הרומית המזרחית, האימפריה הביזנטית, ביזנטיון, 1453-330
ביזנטיון – עלייתה ונפילתה
ראשי פרקים
רומא, רומאניה, רומאנים, רום, אדום. השם ביזנטיון במאה ה-18 – מונטסקייה.
תחילת האימפריה בשנת 330, קונסטנטינוס העביר את בירת האימפריה הרומית לליישוב ביזנטיון שבפתח הבוספורוס.
476 – התפוררה האימפריה המערבית בלחץ פפלשות השבטים, שנה שבה הודח הקיסר המערבי בידי אודואקר וכתוצאה מכך נשארה רק אימפריה אחת, האימפריה המזרחית
*קונסטנטין הראשון, הגדול (337-324)
חזיון הצלב של קונסטנטינוס, חלק מפרסקו של רפאל בוותיקן
מייסד האימפריה בשלמותה. שליט יחיד.
שתי בעיות מרכזיות: הגנה על הגבולות, שבטים. הגדרת אמונה אחת, נצרות.
ועידת ניקיאה 325, אויקומנית ראשונה. קרדו. קיסרופפיזם.
ייסוד קונסטנטינופוליס וקיצור הגבול – 330. שתי אגדות.
תבליט של תאודוסיוס מושיט זר דפנה למנצח, על בסיס השיש של האובליסק של תחותמס השלישי, בהיפודרום קונסטנטינופול.
*תיאודוסיוס הראשון (379-395)
נצרות דת יחידה 393
ועידת קונסטנטינופול, אויקומנית השנייה, שינוי הקרדו וקביעתו הסופית. החרמת אריוס (אלכסנדריה) ישו אדם. מריה יולדת המשיח.
חילק את האימפריה: ארקדיוס – מזרח, הונוריוס- מערב. לא התאחדו יותר.
פולכריה
*תיאודוסיוס השני (450-408)
אחותו פולכריה, שליטה בפועל – נגד היהודים, ביטון הנשיאות (רבן גלמליאל השישי), חוקים נגד יהודים.
אשתו אודוקיה – הפנים המחייכות, הגנה על היהודים, חומת אודוקיה.
קודכס תיאודוסיינוס
ועידת אפסוס, 431, האויקומנית השלישית. נסטוריוס, פטריאך קונסטנטינופול: מריה הבתולה היא יולדת המשיח ולא יולדת האל הפרדה ברורה יותר בין המהות האלוהית של ישו למהותו האנושית. פרש, הקים הכנסייה האשורית. הוחרמו. עברו לפרס.
ועידת כלקדון 451
*מרקיאנוס (457-450)
ועידת כלקדון שעל גדת הבוספורוס 451
קירילוס האלכסנדרוני גרס שלישו היה 'פיזיס' אחד, טבע אחד אלוהי. מונופיזיטים. מריה – אם האל, תיאותוקוס.
קביעה סופית: אנו מאמינים באותו כריסטוס האחד, בן, אדון, בן-יחיד, בשני טבעים (physis) שאינם מתערבבים, שאינם משתנים, שאינם מתחלקים, שאינם מתפרדים. ביחד יוצרים פרסונה אחת.
מונופיזיטים – כנסיות מזרחיות עד היום.
*יוסטיניאנוס הראשון (565-527) ואשתו תיאודורה (548-527)
תאודורה ופמלייתה – פסיפס בבזיליקת סן ויטאלה, רוונה, איטליה.
אחד השליטים החשובים של האימפריה הביזנטית.
קורפוס יוריס סיוויליס
ההתפשטות הביזנטית שהגיעה לשיאה תחת שלטונו
הגנת גבולות (לימס) בנייה בקונסטנטינופול (ירבטן – מאגר המים, היפודורום, האגיה סופיה)
תיאודורה – מרידת ניקה, המצביא בליסריוס, מונופיזיטית, לאחר מותה לא התאושש. 17 שנים בלעדיה. פרוקופיוס שנא אותה וסיפר עליה סיפורים.
מגיפת הדבר הראשונה המתועדת, 542-541, בה מתו כ-25 מיליון בני-אדם שהיוו כ-13% מאוכלוסיית העולם כולו.
יהודים, נובלה 146.
הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית מחזיר את הצלב האמיתי לירושלים בשנת 630 (ציור משנת 1481)
*הרקליוס (641-610)
שינה את השפה הרשמית בביזנטיון ליוונית. תואר המלך בזילאוס ולא קיסר.
מלחמות רבות עם נאימפריה הסאסנית. במהלכן אבדו לביזנטיון כמעט כל הפרובינציות במזרח (כולל סוריה, מצרים וארץ ישראל, 625-614 – שלטון פרסי בירושלים. היהודים יכלו לשוב אליה). הצליח לשקם את הצבא ולנצח את הפרסים ולכבוש מידיהם מחדש את המזרח. בסוף ימי שלטונו אבדו שוב שטחי המזרח (הפעם לתמיד) לצבא הערבי.
בשנת 631 ערך הרקליוס מסע צליינות מפואר לירושלים, בו נכנס דרך שער הרחמים ברגליים יחפות, והשיב את הצלב מהפרסים לכנסיית הקבר. הכניסה הסמלית דרך השער המזרחי של הר הבית נועדה לדמות אותו למושיע, שכן על פי המסורת הנוצרית, ישו הוא זה שנכנס לירושלים ממזרח על גבי חמורו. מאז ובמשך מאות שנים נחוג ביום זה – 14 בספטמבר -חג הצלב. בתקופה הצלבנית היו פותחים את שער הרחמים רק פעמיים בשנה – ביום הראשון שלפני חג הפסחא, כסמל למעברו של ישו, ובחג הצלב – כסמל למעברו של הרקליוס.
640-630, הערבים כובשים את כל חלקה המזרחי-דרומי של האימפריה הביזנטית והיא מצטמצמת רק לאסיה הקטנה והבלקן.
המשך בחלק השני: האימפריה שנשכחה – ביזנטיון (2)
נעזרתי בערכים ובצילומים מהויקידיה