קתדרלות ושעונים בציריך

כולנו יודעים שאין מדוייק כמו שעון שוויצרי. לשעונים של שוויץ יצא שם בעולם ואין כמוהם לדיוק ולקפדנות. אפשר להגיד שהם מבטאים את מהותה של שוויץ, הקפדנית, הדייקנית והמתוקתקת. לא לחינם בחרו השוויצרים להתמחות בשעונים… כשמטיילים בשוויץ, אי אפשר שלא להתרשם מכמות השעונים המתנוססים על כל מגדל אפשרי. בעיקר בולט הדבר כשמדובר בקתדרלות. כל קתדרלה והשעון שלה. ואם כבר מזכירים, גם מספר הקתדרלות בשוויץ אינו קטן, וכל עיר מתהדרת בכמה וכמה מהן. יש קתוליות, ויש פרוטסטנטיות, ויש כמה סוגים של פרוטסטנטיות, בקיצור, הרבה קתדרלות והרבה שעונים.

בציריך, העיר הגדולה בשוויץ, פגשנו שלוש קתדרלות (יש יותר) המתהדרות בשעונים מיוחדים. שלושתן נמצאות במרחק הליכה קצר זו מזו בתוך העיר העתיקה, וקל מאוד לעבור מן האחת לשנייה, להשוות, להתרשם ואולי גם להתחיל קצת להבין את ההבדל בין הזרמים השונים.

הקתדרלה על שם פטרוס הקדוש (St. Peter church of Zurich)

היא כנסיית סנט פיטר המכונה גם כנסיית "העיר הישנה". חפירות ארכיאולוגיות מעמיקות במרתפיה גילו שהיא ניצבת בשטח, שבו היה מקדש רומי ליופיטר, שנבנה עוד טרם התגבשות הנצרות. הכנסייה שנבנתה על מקום המקדש עברה גלגולים שונים ונבנתה כל פעם בסגנונות שונים, החל ברומנסקי וכלה בגותי. בראשית המאה ה-18 נבנתה מחדש, לראשונה בתור כנסייה פרוטסטנטית,  והיא שייכת לקהילה האוונגליסטית של ציריך.

מגדל הכנסייה היה עד המאה ה-19 מקום מושבם הקבוע של צופי האש של העיר, שתפקידם היה להתריע מפני שריפות – האיום המשמעותי ביותר על ערי אירופה ב-"תקופת העץ".

לקראת סוף המאה ה-13 הצמידו לראש המגדל שעון. גם השעון עבר גלגולים במהלך השנים, ומידי פעם החליפו את המנגנון שלו, עד היום, כשהוא פועל על ידי מחשב. השעון נחשב לגדול מסוגו בכל אירופה בשל קוטרו המרשים, 8.7 מטרים, וכל השעונים הציבוריים בעיר מכוונים על-פיו. השעון מרשים מאוד בגודלו ואפשר לראות אותו כמעט מכל פינה, זווית או כיוון בתוך העיר העתיקה, והוא אחד מסמליה של העיר ציריך.

 קתדרלת פראומונסטר  (Fraumünster abbey)

הקתדרלה ידועה גם בשמה "כנסיית הנשים" והיא אחת מארבעת הכנסיות הגדולות של ציריך. היא נמצאת בגדה השמאלית של נהר הלימאט ומהווה את אחד האתרים היפים והמעניינים ביותר של העיר. קתדרלת פראומונסטר הוקמה בשנת 853 על ידי הקיסר לודוויג הגרמני "החסיד" עבור בתו הבכורה, הילדגרד, על מנת שיהיה לה מקום בו תוכל להתפלל. היא הוקמה למעשה בתור מנזר לבנות אצולה. בשנת 1045 העניק היינריך השלישי למנזר את הרשות לנהל שווקים, לגבות מסים ולטבוע מטבעות ובכך הפכה את אם המנזר לשליטה של העיר הלכה למעשה. בין המאות ה-12 וה-14 נבנתה בשלבים הכנסייה הצמודה למנזר. אם המנזר, שהייתה תמיד אחת מנסיכות העיר, שלטה על העיר ועל שטחים כפריים עצומים שהשתרעו עד לקנטון אורי.

פרידריך השני העלה את אם המנזר של פראומונסטר לדרגת דוכסית בשנת 1234. אם המנזר מינתה את ראש העיר והאצילה את סמכויות טביעת המטבעות לאזרחים שונים בעיר. הכח הפוליטי של המנזר דעך במהלך המאה ה-14, עם ייסודן של גילדות בשנת 1336 על ידי רודולף ברון, שגם היה ראש העיר הראשון שלא מונה על ידי אם המנזר.

אולריך צווינגלי החל ברפורמציה השווייצרית בעת שהיה המטיף הראשי בכנסיית גרוסמונסטר בשנות ה-20 של המאה ה-16. כאשר הגיעה הרפורמציה לציריך, מסרה אם המנזר האחרונה את מפתחות המנזר לראש העיר הנס ולדמן, שהיה הגבר הראשון שפסע פנימה אל קודש הקודשים הנשי.
את דמותה הנוכחית לבשה הכנסייה בעקבות שיפוצים כלליים שנערכו בה בשנות השלושים של המאה ה-18, אך אלה הותירו את אולם התווך בסגנון הגותי, שנבנה במאה ה-14. בשנת 1970 יצר האומן היהודי מארק שגאל שורת ויטראז'ים יפים להפליא מאחורי מקום המקהלה, המשתלבים ביופי הכללי.

כיום הקתדרלה פתוחה לתיירים אך הכניסה אליה בתשלום. ומומלץ מאוד להגיע לשם ולראות את החלונות המעוצבים שחלקם מגיעים לגובה תשעה מטרים, את ציורי הקיר המדהימים של האמן פול בודמר וכמובן את מגדל השעון המפורסם.

כמו כל המגדלים והקתדרלות בציריך, גם כנסיית הנשים נושאת על מגד הפעמונים שלה שעון ענק. הוא אינו מגיע בגודלו לשעון של כנסיית סנט פטר, אך גם הוא נראה מכל פינה ברחובות העיר העתיקה.

הקתדרלה הגדולה Grossmünster

הקתדרלה הגדולה והמרכזית של ציריך, נבנתה החל משנת 1100 ועד 1480.

זהו הסמל של הרפורמציה בציריך לשוויצרים דוברי הגרמנית. התיאולוג אולריך צווינגלי (1531-1484), אחד משלושת האישים הבולטים והמנהיגים של הרפורמציה, לצד מרטין לותר וז'אן קלווין. צווינגלי חי, פעל בציריך ואף התחתן בקתדרלה הזאת.

על פי המסורת עמדה במקום הזה כנסייה שהוקמה על ידי קרל הגדול. האגדה מספרת שקרל הגדול רכב על סוסו. הסוס כרע על ברכיו במקום קברם של שני קדושים קדומים, פליקס ורגולה, שנחשבים לקדושים הפטרונים של העיר ציריך.

שני הקדושים הללו נתנו את נפשם על אמונתם, ראשם נערף, אך הם נטלו את ראשיהם תחת זרועם והלכו עמם עד לגבעה קטנה שהשקיפה על נהר הלימאט. במקום הזה ציווה קרל הגדול לבנות כנסייה. על בסיס הכנסייה הזאת מהמאה התשיעית נבנתה הקתדרלה הנוכחית. בניית הכנסייה הושלמה בשנת 1230 אך המגדלים הוקמו בין השנים 1487-1492. בעקבות נזקי שריפה שופצו המגדלים בין השנים 1787-1981.

מגדלי התאומים של הכנסייה נחשבים לסמל שכל אדם בציריך מכיר, והם מסימני ההיכר הבולטים של העיר. המגדלים המחודדים שנישאו מעל הקתדרלה עלו באש בשריפה שפרצה בשנת 1763 והוחלפו בכיפות עץ מכוסות מתכת שנעשו ירקרקות עם הזמן, בסגנון שהוא חיקוי לאדריכלות הגותית המאוחרת. בשנת 1932 יצר ג'אקומטי ויטראז'ים חדשים לחלונות הקתדרלה ובשנת 1938 הוסיף האומן אוטו מונק על שער הכניסה תמונות מחייו של קרל הגדול ושל צווינגלי, הכומר שהביא במאה ה-16 את הרפורמציה לציריך. אחד המגדלים נושא כצפוי שעון גדול, כדי שתושבי ציריך, השוייצרים דוברי הגרמנית, יוכלו לדייק בכל שניה ושניה מחייהם, אם לא הספיקו להם שני השעונים שעל מגדלי הקתדרות האחרות.

קרדיט: ערכים בויקיפדיה.

צילומים: סיגל כהן ברקת; ויקיפדיה