דרום קוריאה – שימור וזכרון

 

דגלים צהובים מסמלים מקום זכרון ואבל

דגלים צהובים מסמלים מקום זכרון ואבל

קוריאה מיטיבה לזכור ולשמר. היא זוכרת את מסורותיה העתיקות ומשמרת אותן, ויודעת לשמר ולזכור גם את העבר הקרוב יותר. סיאול וכל דרום קוריאה מלאות באתרי זכרון ושימור. נביא פה דוגמאות לכמה מהם ואתרי שמור וזכרון אחרים יוזכרו בפוסטים המוקדשים לנושאים אחרים.

סרט צהוב - אות לאבל ולזכרון

סרט צהוב – אות לאבל ולזכרון

אסון המעבורת

ביום שלישי, ה-15 באפריל 2014, הפליגה המעבורת MS Sewol מעיר הנמל אינצ'ון שבחלקה הצפון מערבי של דרום קוריאה לכיוון האי הגעשי ג'ג'ו הנמצא דרומית לחצי האי הקוריאני. על סיפון המעבורת היו 475 אנשים, מתוכם 30 אנשי צוות, 325 תלמידי תיכון בגילאים 16-17 מבית הספר התיכון דאנוון שבאסנאן (פרבר של סיאול) אשר היו בדרכם לטיול השנתי באי, ו-15 היו מוריהם. המעבורת טבעה בנסיבות לא ברורות ועד היום מתנהל משפט סביב העניין. חולצו מהמעבורת רק 174 נוסעים ואנשי צוות בחיים, בעוד שככל הנראה יתר 296 האנשים שהיו על סיפון המעבורת טבעו. מניין ההרוגים עומד על כ-281 הרוגים, ועדיין 23 בני אדם מוגדרים בתור נעדרים.

מקדש מעט לזכרון התלמידים שטבעו

מקדש מעט לזכרון התלמידים שטבעו

ברחוב הראשי המרווח של סיאול, בדרך אל ארמון המלך, הציבו אתר זכרון מכמיר לב. באתר מוצבים אהלים פתוחים, כשבכל אחד מהם מיצג שונה. תמונותיהם של תלמידי התיכון ומוריהם, שמותיהם, מקום התייחדות ותפילה, ומעל הכל מתנוסס הסרט הצהוב – אות לאבל ולזיכרון. אי אפשר להישאר אדישים למקום, וכל עובר נכנס ומתייחד כמה דקות עם זכר הנערים הצעירים, שבסך הכל רצו לצאת לטיול שנתי.

הכניסה לכפר

הכניסה לכפר

כפר-מוזיאון פתוח

שלל כפרי המורשת מתקופת צ'וסון אינם בכדי: בתקופת הסיפוח היפני, ובמיוחד משנות השלושים, נעשה מאמץ מרוכז למחיקת התרבות, המורשת, הדת והשפה הקוריאניות, ותגובת הנגד היא מאמץ הפרוש על המדינה כולה לשימור אתרים היסטוריים, אך גם לשימור המורשת הקוריאנית של ארכיטקטורה, חיי יומיום, טקסים עממיים וכדומה. עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון). זה נכון במיוחד בעבור עם שניסו בכוח למחוק את זהותו (יובל נעמן)

מדרום לסיאול, מרחק של חצי שעה נסיעה, ליד העיר יונג'ין, הוקם כפר מיוחד, שהוא מעין מוזיאון חי הממחיש את התרבות הקוריאנית המסורתית. הכפר שוכן בסביבה טבעית של כ 243 דונם, מבקרים יכולים לחוות את האווירה הטבעית עם מעל 260 בתים מסורתיים המזכירים את תקופת שושלת   Joseon השושלת המאוחרת, לרבות מוצרים וביתיים שונים מאזורים שונים. חלק מהבתים אותנטיים והועתקו לכאן ממקומות שונים במדינה. אחרים שוחזרו בקפידה. כל הדברים שם עברו שחזור על מנת לספק למבקרים את חווית העבר, כגון: אוכל קוריאני, בגדים, וסגנון דיור של העבר.

מלאכות מסורתיות

מלאכות מסורתיות

בכפר מציגים מראות שונים מחיי היום יום של קוריאה המסורתית, החל מהכנת כלי עבודה, הכנת מאכלים שונים, אריגה וקילוף תירס, לצד בעלי חיים. כל זה מוצג על ידי אומנים ושחקנים. בכפר תוכלו לחוות בכעשרים סדנאות, עבודות יד שונות, כגון כלי חרס, סלים, מרכולת במבוק, מרכולת עץ, נייר, כלי נשיפה, כלי נגינה, כלי ברזל ורקמה מבוצעות במקום.

טקס חתונה מסורתי

טקס חתונה מסורתי

במרכז הכפר כיכר פתוחה וגדולה, שבה מציגים מופעים מסורתיים שונים כגון טקס חתונה, להקת מתופפים, מופעי רכיבה על סוסים ואקרובטיקה. שטח הכפר גדול והמוצגים בו מגוונים ביותר. סמלים, פסלים, אותות, מבנים – השפע רב וקשה להכילו בביקור אחד.

המצודה משקיפה על העיר

המצודה משקיפה על העיר

 

מצודת הואסאונג Hwaseong

סואון (Suwon) העיר ממוקמת כ 25 ק"מ מדרום לסיאול הבירה, העיר הוקמה ובוצרה במאה ה 18 עד היום ניתן לבקר במצודה  Hwaseong השולטת יפה על העיר והאזור. את המצודה והעיר המבוצרת הקים המלך Jeongjo משושלת ג'וסאון, Joseon.  ייחודו של המבצר הוא בתצפית המרהיבה והשליטה על האזור, ייחודו של האזור במספר הקברים העתיקים הנמצאים בו , הקברים מסומנים ע"י סלעים גדולים הנקראים דולמנים, זהו ריכוז הדולמנים המוכר הגדול בעולם, האבנים נקראות ע"ש המקום גוציאנג (Gochang).

בעיר מספר מקדשים , קברים עתיקים ופארקי שעשועים  Everland ו Woncheon,.  בהם מבלים התושבים את שעות הפנאי בימי חג ומועד. העיר על חלקיה העתיקים הוכרה ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולם. ליד העיר העתיקה  קמה עיר מודרנית עיר היי טק או בכינוי עמק הסיליקון הקוריאני. האטרקציה הגדולה והחשובה בעיר הוא הכפר  בסואון. הכפר בסואון  (Korean Falk Village ),  למעשה הכפר הוא מוזיאון פתוח חי, במקום ריכזו מבנים וכלים ממגוון כפרים מכל חלקי המדינה ויצרו מוזיאון חי ומתפקד שבו אפשר לראות את צורות החיים והמסורת בכפרי בקוריאה, בצורה זו  משמרים את המסורת וההיסטוריה המקומית. בכפר יש שוק פעיל, בעלי מלאכה מסורתיים המתלבשים בבגדים מסורתיים, הופעות מחול ושירה מסורתיים. בכפר חיים עדיין ע"פ המסורת מתקופת שושלת ג'וסאון, בבתי עץ וחומר ומתנהגים ופועלים כמו לפני מאות שנים, בכפר ישנו מוזיאון מיוחד מוזיאון מסכות – בו מוצגות מאות מסכות שהיו בשימוש בחגים ומועדים לאורך ההיסטוריה,  אטרקציה נוספת היא מפעל לנייר המיוצר מצמחים בשיטות שהיו מקובלות לפני מאות שנים, הסיור במפעל מרשים ומהנה, הכפר הוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולם.

המפל בפארק הנחל

המפל בפארק הנחל

אפיק הנחל צ'אונגיצ'און (Cheonggycheon Stream) 
אפיק הנחל חוצה את מרכז סיאול ולו היסטוריה ארוכה ומגוונת. בעבר זרם לו פה הנחל וסביבו נבנתה העיר. לאורך מאות בשנים הנשים היו באות לכבס בנחל הזה והוא היה מקום מפגש חברתי. לימים הפך המקום למצבור אשפה ומפגע אקולוגי. באמצע המאה העשרים החליטו שלטונות העיר החליטו לסתום אותו ולצפותו בבטון. גורדי שחקים הוקמו סביבו, והאזור היה לאזור משרדים. לאור מחאת התושבים שראו בעין לא יפה את פרוייקט הבטון, החליטו השלטונות להשקיע במקום יותר מ-900 מיליון דולר וחפרו באפיק הקדום תעלה שאורכה יותר משמונה קילומטרים, מוקפת בפארק מקסים, ונחצית על ידי 22 גשרים.

]ארק הנחל בלב העיר

פארק הנחל בלב העיר

המקום הפך לפארק מקסים בלב העיר ומושך אליו ילדים רבים, משפחות, תיירים וכל מי שצמא לקצת טבע. יש באפיק מפל מים, בריכת מטבעות, טיילת ארוכה, וכולו מעיד על השילוב בין פיתוח מהיר ומודרניזציה נחושה לבין שימור ומסורת.

ילדים שולים מטבעות מבריכת המטבעות

ילדים שולים מטבעות מבריכת המטבעות

 

בוקצ'און Buckchon Hanok Village

האנוק הוא שמם של בתי העץ המסורתיים בעלי גגות הרעפים המשופעים שמאפיינים את קוריאה. השכונה בוקצ'און ממוקמת בין שתי הארמונות Changdeokgung ו- Gyeongbokgung, ונותרו בה מבני האנוק צפופים רבים.  ופועלות בו חנויות מלאכה ואמנות רבות. זהו רובע שלם מסורתי שבו נשתמרו המבנים המסורתיים של קוריאה, והיום הפכו אותו לאתר תיירות ופועלות בו חנויות מלאכה ואמנות רבות, בתי קפה ומסעדות. יש בו גם מרכז מבקרים. עיקר החוויה הוא לראות את בתי העץ המסורתיים של קוריאה.

בית עץ אופייני

בית עץ אופייני

 

הפארק האולימפי

בשנת 1988 זכתה סיאול לארח את המשחקים האולימפיים וקיימה את האולימפיאדה השנייה באזור מזרח אסיה (לאחר האולימפיאדה הראשונה שהתקיימה ביבשת אסיה בשנת 1964 בטוקיו). האולימפיאדה העניקה לסיאול דחיפה משמעותית מבחינת התפתחותה כעיר מודרנית, נוספו לה כבישים שודרגו בה תשתיות והכפר האולימפי עדיין נחשב לאתר תיירותי ולמרכז ספורט חשוב, כמו גם האולימפיאדה ממנה נותרו לתושבי סיאול זיכרונות חיוביים בעיקר. האולימפיאדה בסיאול היתה רווחית יותר – רשמה עודף של 288 מיליון דולר, וגם תרמה רבות לתיירות ולמסחר עם דרום קוריאה.

הכניסה לפארק האולימפי

הכניסה לפארק האולימפי

הפארק לא רק מכיל בתי זירת הספורט הגדול במדינה, אלא גם הפך למקום שבו תושבי סיאול באים כדי להירגע. בפארק ישנו אצטדיון ענק שמקיימים שם משחקי ספורט וכמובן הופעות של  כוכבי K-POP וכוכבי POP מרחבי העולם. הפארק האולימפי הוא גדול ולוקח יותר משלוש שעות לטייל בו.

הפארק האולימפי - פנינה בלב העיר

הפארק האולימפי – פנינה בלב העיר

המקום מטופח, מכיל אגמים, פארק פסלים שיצרו אומנים ממדינות שונות בעולם, כרי דשא רחבי ידיים – פנינה בלב העיר.

אבל לכל העניין האולימפי  החיובי בעיקרו יש גם פן קודר. מאז 1975 החלו הרשויות בדרום קוריאה ב"טיהור" רחובות הערים מנוודים. בסיוע בעלי חנויות, שוטרים עצרו קבצנים, רוכלים קטנים, מתנגדי משטר — ובעיקר נכים וילדים אבודים — וכלאו אותם ב–36 מתקנים ברחבי המדינה. בשנים שקדמו למשחקים האולימפיים בסיאול ב–1988 — שבקיומם ראה השלטון אישור בינלאומי לקבלת דרום קוריאה כמדינה מודרנית — התרחבה עוד יותר התופעה. וכך, עד 1986 זינק מספר האסירים ל–16 אלף, לעומת 8,600 חמש שנים קודם לכן.

בגן הפסלים של הפארק האולימפי

בגן הפסלים של הפארק האולימפי

כשסין אירחה את האולימפיאדה בבייג'ין בשנת 2008, ננקטו גם בה צעדים דומים שפגעו בזכויות הפרט: כדי לבנות את הכפר האולימפי, הממשלה הסינית סילקה מאות תושבים מבתיהם, ללא פיצוי מספק. שתי קשישות שביקשו להפגין נגד אי קבלת הפיצוי ההולם, נידונו לעבודה בכפייה. עוד נטען, כי אזרחים סיניים רבים מתו בחורף, כשהממשלה החליטה לא לספק להם חימום כדי לחסוך בתצרוכת החשמל וכך, להוריד את רמת זיהום האוויר בעיר.

דגלי המדינות בפארק האולימפי

דגלי המדינות בפארק האולימפי

 

 

קדיטים:

צילומים: סיגל כהן ברקת

ערכים בויקיפדיה.

יובל נעמן

 

 

 

One comment

  • שלל כפרי המורשת מתקופת צ'וסון אינם בכדי: בתקופת הסיפוח היפני, ובמיוחד משנות השלושים, נעשה מאמץ מרוכז למחיקת התרבות, המורשת, הדת והשפה הקוריאניות, ותגובת הנגד היא מאמץ הפרוש על המדינה כולה לשימור אתרים היסטוריים, אך גם לשימור המורשת הקוריאנית של ארכיטקטורה, חיי יומיום, טקסים עממיים וכדומה. עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון). זה נכון במיוחד בעבור עם שניסו בכוח למחוק את זהותו.

השאר תגובה