פרשת יתרו – מאמר רביעי

פרשת יתרו – מאמר רביעי

10 בפברואר 2023

שמות יח

יג וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב.  יד וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל-אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב.  טו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ  כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.  טז כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת-תּוֹרֹתָיו.  יז וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו  לֹא-טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.  יח נָבֹל תִּבֹּל גַּם-אַתָּה גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ  כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.  יט עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת-הַדְּבָרִים אֶל-הָאֱלֹהִים.  כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.  כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם בְּכָל-עֵת וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ.  כג אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.  כד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר.  כה וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי-חַיִל מִכָּל-יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל-הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  כו וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם בְּכָל-עֵת  אֶת-הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל-מֹשֶׁה וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.

 

 

יתרו ומשה, ציור בצבעי מים של James Tissot

 

בית-המשפט העליון בירושלים ניצב בראש מערכת השיפוט במדינת ישראל והוא הערכאה הגבוהה ביותר בה. מכהנים בו חמישה-עשר שופטים ושני רשמים. בראש בית-המשפט העליון ובראש מערכת השיפוט כולה עומד נשיא בית-המשפט העליון. בתפקיד זה מכהנת כיום הנשיאה אסתר חיות.

לפי סעיף 20(ב) בחוק-יסוד: השפיטה "הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון." בכך באים לידי ביטוי עקרון התקדים המחייב (ביחס לבתי-משפט בדרגות נמוכות יותר) והעיקרון שלפיו בית-המשפט העליון אינו כבול לתקדימיו ויכול לסטות מהם.

לבית-המשפט העליון שני כובעים מקבילים: האחד, ערכאת הערעור העליונה במדינת ישראל; השני, בית-משפט גבוה לצדק (בג"ץ) השומע עתירות נגד רשויות ציבוריות שונות כערכאה ראשונה וכן כנגד פסקי-דין של בתי-דין לערעורים.

בדרך-כלל בית-המשפט העליון יושב במותב של שלושה שופטים. עם זאת, שופט יחיד של בית המשפט העליון רשאי לדון במקרים מסוימים ובהם בקשות ביניים, צווים זמניים ובקשות רשות ערעור. בעניינים בעלי חשיבות מיוחדת יכול בית-המשפט העליון לדון בהרכב מורחב של מספר אי-זוגי גדול יותר של שופטים.

בבית-המשפט העליון נפתחים כ-10,000 הליכים מדי שנה. כ-40% מתוכם הם הליכים עיקריים, היינו הליכים הנשמעים דרך-כלל בפני הרכב (ערעורים פליליים, אזרחיים ומינהליים ועתירות לבג"ץ). יתר התיקים (כ-60%) הם תיקים הנשמעים דרך-כלל בפני דן יחיד.

בית המשפט העליון בירושלים

מערכת המשפט | דעה

הרפורמה של יריב לוין לא תפתור את הבעיות האמיתיות

מאז הציג יריב לוין את ההצעה שלו לרפורמה במערכת המשפט נדמה שכל המדינה עצרה מלכת, וכולנו עסוקים בפסקת ההתגברות ובעילת הסבירות • רק שהבעיות של המערכת המשפטית הן עמוקות ובסיסיות יותר – דרושה רפורמה בריבוי התיקים ובעומס על המערכת, שמובילים לעינויי דין ופוגמים בהרתעה ובאכיפה

מי שחושב שהמערכת המשפטית מתפקדת למופת, משלה את עצמו וחי בדמיונות. הליכים אזרחיים נמשכים שנים, וכך גם תיקים פליליים. השופטים מוצפים בהם. אדם או חברה שכספם בידם, יכולים להתיש את הצד השני ללא כל סנקציה של ממש, וחוטא יוצא נשכר פעם אחר פעם. עד שאדם מורשע בפלילים יכולות לחלוף שנים ארוכות. אנשים בוגרים מפחדים להתערב בריב בין נערים, פן ירצחו אותם. אין הרתעה, אין אכיפה. חוק – יש. סדר – לא ממש.

הרפורמה המוצעת על ידי שר המשפטים יריב לוין מטבע הדברים גוררת סערה־רבתי. מאז שהוצגה על ידו נדמה כי כל המדינה עצרה מלכת, וכולנו עסוקים מבוקר ועד ליל בפסקת ההתגברות או בעילת הסבירות וכן בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.

"בית המשפט הוא שכפ"ץ מול האג. הוא נכס אסטרטגי של המדינה. המערכת הזאת משרתת בנאמנות את מדינת ישראל. החלשת המערכת היא החלשת מדינת ישראל", אמר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, המכהן כיו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים, בכנס המשפטנים של התנועה לאיכות השלטון

 

שר המשפטים, כחבר הממשלה, ממונה על משרד המשפטים מבחינה מנהלית ותקציבית ומבחינה מקצועית. בתחומי אחריותו של שר המשפטים מצויים כל מערכות בתי המשפט ובתי הדין וכן משרדי ההוצאה לפועל. שר המשפטים נוהג להוציא סקירות על פעולות משרד המשפטים, בהתייחס גם לנקודת המבט של המשפט העברי.

אקטיביזם שיפוטי הוא גישה משפטית לפיה בית המשפט לוקח חלק יוצר ופעיל בקביעת הנורמות במדינה, ותפקידו אינו מצטמצם רק ל"פה למחוקק" במתן פרשנות לחוק  כחלק מתפקידו זה ייטה בית המשפט לבקר את הרשות המבצעת ואף את הרשות המחוקקת, ובמידת הצורך גם יתערב בהחלטותיהן. יש הרואים בביטול החלטה של ערכאה נמוכה על ידי ערכאה גבוהה יותר סוג של אקטיביזם שיפוטי. הגדרת האקטיביזם השיפוטי והצדקתו הן שאלות השנויות במחלוקת פוליטית ואקדמית. היפוכו של אקטיביזם שיפוטי הוא ריסון שיפוטי.

"לא כל בעיה שיש לה פתרון במשפט, צריכה למצוא את פתרונה בשיפוט. תמיד טענתי שבכל משפט, אך מעולם לא טענתי שבכל שיפוט. לא הכל שפיט. לא הכל ראוי להכרעה שיפוטית".

— דברי נשיא בית־המשפט העליון, אהרן ברק, בטקס השבעת שופטים חדשים בבית נשיא המדינה (20.7.98)

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, (2006-1995)

 

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, אמר כי המהפכה החוקתית נובעת מהחלטתה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, וכי ביכולתה לבטל את חוקי היסוד באמצעות החלטה דומה . מסיבה זו אמר ברק כי מבחינה עקרונית נותרה הכנסת הסמכות העליונה, בכובעה כרשות מכוננת כאשר בית המשפט מחליט שחוק של הכנסת חוקי או לא חוקי, הוא איננו פוגע בכנסת או בכבודה, אלא מבטא את רצונה של הכנסת בחוקי היסוד. אם הכנסת איננה מרוצה ממה שבית המשפט קבע, כל כך קל לשנות – הכנסת יכולה להביע את עמדתה ולשנות את החוקים.

המחלוקת על האקטיביזם השיפוטי ממשיכה להתקיים בשיח הציבורי והפוליטי בישראל, כאשר במקרים רבים פסילת חוקים בידי בג"ץ גוררת ביקורת מצד מתנגדי האקטיביזם השיפוטי, והצעות לריסון כוחו של בג"ץ.

טקס לציון 50 שנה למערכת בתי המשפט בישראל שנערך בבית המשפט העליון בנוכחות נשיא המדינה, עזר ויצמן וראש הממשלה בנימין נתניהו

עילת הסבירות או מבחן הסבירות היא עיקרון בתחום המשפט הציבורי, אחד מהעקרונות המאפשרים לבתי משפט להפעיל ביקורת שיפוטית ביחס להפעלת שיקול הדעת של הרשות המינהלית אשר יכול להוביל לפסילת החלטה או פעולה של רשות מינהלית (הממשלה או אחת מזרועותיה, או רשות מקומית). נימוק הפסילה לפי עיקרון זה הוא שההחלטה המינהלית לוקה ב"חוסר סבירות" או "חוסר סבירות קיצוני". עילת הסבירות פותחה במשפט הבריטי ובעקבותיו במדינות שהושפעו ממנו, והשימוש בה בבריטניה התרחב בשנות ה-90. בין השאר אומצה העילה גם במשפט הישראלי מראשיתו, והורחבה על ידי בית המשפט העליון בשנות ה80 כחלק מהתגברות האקטיביזם השיפוטי. הרחבת עילת הסבירות היא מושא לביקורת מצד מצדדי הריסון השיפוטי

בניין בית המשפט העליון בוושינגטון, ועליו הכתובת "צדק שווה תחת החוק"

 

בית המשפט העליון של ארצות הברית

הוא הערכאה העליונה במערכת המשפט הפדרלית בארצות הברית, והיחיד שסמכותו הוקנתה לו ישירות בחוקה. בית המשפט מתכנס בבניין בית המשפט בוושינגטון, הסמוך לבניין הקפיטול. בהרכב יושבים נשיא בית המשפט העליון כיום השופט ג'ון רוברטס, ולצידו עוד שמונה שופטים. בית המשפט יושב תמיד בהרכבו המלא, כך שלמעשה כל שופט נותן פסק דין בכל תיק המובא בפני בית המשפט.

ופן מינוי השופטים לבית המשפט העליון של ארצות הברית נקבע בפרק השני של החוקה. נקבע כי בידי הנשיא תהיה הסמכות למנות את שופטי בית המשפט העליון "בעצת הסנאט ובהסכמתו". בפרק השלישי לחוקה נקבע כי שופטי בית המשפט העליון יחזיקו בכהונתם "כל עוד התנהגותם טובה", כלומר קביעות לכל החיים ללא הגבלת כהונה, כל זמן שאין הם מודחים בידי הסנאט בעוון "התנהגות שאינה טובה", דבר הדורש הליך דמוי משפט ורוב של שני שלישים.

העקרון שלפיו הנשיא, דמות פוליטית, הוא הממנה את השופטים, הפך את תפקידם לפוליטי במידה מסוימת,

בבית המשפט הנוכחי, מכהנת שופטת יהודייה אחת – אלנה קגן. היא נחשבת ליברלית, ומונתה על ידי הנשיא ברק אובמה.

על פי הנוהג, בית המשפט העליון של ארצות הברית אינו מקיים דיונים פומביים ביום הכיפורים..

 

נעזרתי בערכים מהויקיפדיה