ימי הביניים – לא מה שחשבתם 2

 

 

פגישה מס' 2 (13 בספטמבר 2009)

 

א. התגבשות הכנסייה במאות הראשונות

הירארכיה בכנסייה:

כומר – קהילה מקומית (כפר, עיירה, עיר קטנה). המבנה: כנסייה.

בישוף – מחוז קטן הכולל כמה קהילות וכמה כמרים. המבנה: קתדרלה.

ארכיבישוף – מחוז גדול הכולל כמה בישופויות. המבנה: קתדרלה גדולה.

פטריארך – אזור גיאוגרפי שלם, פטריארכיה. המבנה: קתדרלה מפוארת מאוד.

הפטריארכיות במאה החמישית: רומא, קונסטנטינופול, אנטיוכיה, אלכסנדריה, ירושלים.

ב. התגבשות הדוגמה הנוצרית

ועידת ניקיאה הראשונה (325). הקיסר קונסטנטין הראשון: החרמת אריוס והוצאתו מחוץ לגבולות התרבות; הכרזת הסימבול של ניקיאה – אני מאמין (קרדו)

* אני מאמין

תפילת הקרדו (Credo) או תפילת אני מאמין היא הצהרת האמונה הנוצרית והינה חלק מסעודת האדון, או המיסה הנוצרית. בעבר היו לתפילה גרסאות קצרות שהיו כהצהרת אמונים לפני הטבילה. היום ישנן שתי גרסאות של התפילה: האחת נקראת "נוסח השליחים" והיא קצרה יותר; השנייה נקראת "נוסח ועדת ניקיאה" והיא ארוכה יותר. כשנאמר קרדו הכוונה היא יותר לנוסחה של הכנסייה הקתולית.

נוסח השליחים

אני מאמין באלוהים אחד, האב הכול יכול, בורא שמיים וארץ,

ובישוע המשיח, בנו יחידו, אדוננו, שהורה מרוח הקודש. נולד למרים הבתולה, סבל בימי פונטיוס פילטוס, נצלב, מת ונקבר. ירד שאולה, קם מבין המתים ביום השלישי ועלה השמיימה. יושב לימין האב, אל שדי. משם יבוא לשפוט את החיים ואת המתים.

אני מאמין ברוח הקודש, בכנסייה כוללת קדושה, באחדות הקדושים, במחילת החטאים, בתחיית הגוף ובחיי הנצח. אמן.

נוסח ועידת ניקיאה הראשונה (325)

אני מאמין באלוהים אחד, האב הכול יכול, בורא שמיים וארץ, כל הגלוי וכל הסמוי.

ובאדון אחד, ישוע המשיח, בן יחיד לאלוהים, אשר נולד מן האב לפני כל הדורות. אל מאל, אור מאור, אל אמת מאל אמת. לא נברא כי אם מולד; עצמו עצם האב ועל ידו נעשה הכל, בעבורנו, בני האדם, ולמען ישענו ירד מן השמיים; ובמעשה רוח הקודש נהיה בשר ברחם מרים הבתולה והיה לאדם. נצלב למעננו, סבל בימי פונטיוס פילאטוס, ונקבר. וביום השלישי קם לתחיה כדבר הכתוב, ועלה השמיימה, והוא יושב לימין האב. ושוב ישוב בהוד לשפוט את החיים ואת המתים ולא יהיה קץ למלכותו.

אני מאמין ברוח הקודש, האדון, המחייה, הנובע מהאב ומהבן. לו סוגדים ולו נותנים יקר – כלאב וכלבן, והוא אשר דיבר בפני הנביאים. אני מאמין בכנסייה האחת, הקדושה, הקתולית והשליחית, ואני מכיר בכך שישנה טבילה אחת למחילת החטאים, ומצפה לתחיית המתים ולחיי העולם הבא. אמן.

* הסקרמנטים

סקרמנט הוא טקס בדת הנוצרית, הניתן בדרך כלל למאמינים בידי כומר. מקור השם במילה הלטינית sacramentum – ברית, שבועה.

בנצרות הקתולית מקובל למנות שבעה סקרמנטים אשר נקבעו במאה ה-13 על ידי הכנסייה (מספרם וטיבם היו שנויים במחלוקת עד אז). אלו הם טבילה, קונפירמציה (אישרור), נישואין, סעודת האדון (מיסה, יוכריסטיה, קומוניון), וידוי, המשיחה האחרונה וההסמכה.

נוצרים קתולים ונוצרים אורתודוכסים מאמינים שדרך הסקרמנט עובר אל המאמין חסד אלוהי. נוצריםפרוטסטנטים לעומת זאת, רואים בסקרמנטים ביטוי חיצוני לחסד פנימי – מעשה סמלי בלבד, ולא קבלת חסד ממשי. בהתאם לכך הם מקיימים אך ורק שניים מהסקרמנטים: הטבילה ואכילת ה'לחם הקדוש' בזמן המיסה.

* תפילת אווה מריה

אָווה מריה (Ave Maria) היא תפילה קתולית מסורתית מהאלף השני ששורשיה בברית החדשה, אשר מופנית למרים, אם ישו.

חלקה הראשון של התפילה היא הצדעתו של ההמלאך גבריאל למרים כפי שמתוארת בספר הבשורה על פי לוקס, פרק א' פסוק 28. מקורו של המשפט השני בתפילה בברכת בת דודתה של מרים, שמופיעה גם היא בבשורה על פי לוקס.

שלום לך מרים, מלאת החסד                Ave Maria, gratia plena

ה' עִמך,                                                      Dominus tecum

ברוכה את בנשים                           benedicta tu in mulieribus

וברוך פרי בטנך, ישוע      et benedictus fructus ventris tui Jesus

מרים הקדושה, אם האלוהים               Sancta Maria, Mater Dei

התפללי בעדנו, החוטאים                ora pro nobis peccatoribus,

עתה ובשעת מותנו                    nunc et in hora mortis nostrae

אמן                                                                         Amen

ג. נדידת העמים הגדולה (משחק הביליארד הגדול בהיסטוריה)

בין המאות השלישית לשביעית:

שבטים הונים ממזרח אסיה (אטילה ההוני 406 – 453)

שבטים סלאבים ממזרח ומצפון-מזרח אסיה (רוסים, צ'כים)

שבטים גרמאנים מצפון אירופה (לומברדים, אלֶמנים, ויזיגותים, אוסתרוגותים, פרנקים, ונדלים)

שבטים נורדים מצפון אירופה (ויקינגים, דנים, נורמנים)

התיישבות השבטים:  הונים – הונגריה; סלאבים – מזרח אירופה, בלקן, אסיה; לומברדים – איטליה; אלמנים – גרמניה; ויזיגותים – ספרד; אוסתרוגותים – איטליה; פרנקים – צרפת;

ונדלים – אנדלוסיה (ונדלוסיה), צפון אפריקה; ויקינגים, דנים – בריטניה; נורמנים- נורמנדי (צרפת), בריטניה.

ד. קונסטנטין הראשון (272 – 337)

בשנת 313 פירסם הכרזה בשם 'צו מילאנו', שבה קרא כי מן הראוי שהאימפריה הרומית תפגין סובלנות מלאה כלפי כל אדם שבחר להאמין בנצרות, או בכל כת אחרת, ובנוסף, קרא לתיקון העוולות שנעשו לנוצרים במהלך רדיפתם. בכך שם קונסטנטינוס קץ לרדיפת הנצרות, וחיזק את מעמדה כדת לגיטימית, ואף מועדפת ברחבי האימפריה. בשנת 325, כינס קונסטנטינוס את ההוועידה האקומנית הראשונה של הכנסייה. הכנסייה התכנסה בעיר ניקיאה שבאסיה הקטנה (היום איזניק). על מנת לדון במדיניות הכנסייה וקביעת הדוקטרינה הנוצרית. הוא קיווה שבכך ישים קץ למחלוקות הרבות שבתוך הנצרות, ובכך, ליצור מצב שבו ישנו "אל אחד, דת אחת" כדי לגבש את תביעתו ל"אימפריה אחת, קיסר אחד".

בסופה של ועידה זו, שנודעה בשם "ועידת ניקיאה", הוכרז כי האריאנים שהתנגדו לשילוש הקדוש, הם כופרים ופרסמו את ה"אני מאמין" או בשמו האחר ה"קרדו של ניקיאה".

בנוסף לבניית ערים רבות שהנציחו את שמו, הגדיל לעשות קונסטנטינוס, כשבשנת 330 העביר את בירת האימפריה הרומית מרומא – לקונסטנטינופול, ואגב כך עורר מחלוקת בין שתי הבירות בנוגע לבכורה הרוחנית. מלבד בניית ערים, בנה קונסטנטינוס כנסיות רבות, כשהמפורסמת והחשובה מביניהם היא כנסיית הקבר הקדוש בירושלים.

ה. ביזנטיון

ממלכת רומא המזרחית, לאחר שקונסטנטין העתיק את הבירה לקונסטנטינופול שהיתה בירתה של האימפריה הרומית (395-330), האימפריה הביזנטית (1453-395), האימפריה הלטינית (1261-1204) והאימפריה העות'מאנית

(1922-1453). העיר ממוקמת בנקודה אסטרטגית שבה יבשת אירופה ואסיה נפגשות. קונסטנטינופול עמדה במקום בו ניצבת כיום העיר המודרנית איסטנבול. במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא.

המאפיינים של הממלכה הביזנטית:

תרבות הלניסטית; שפה יוונית; ממשל, חוק וצבא – רומי; דת נוצרית מזרחית (יוונית אורתודוכסית); הקיסר שליט ריכוזי כל יכול, אין הפרדה בין דת ומדינה. הקיסר הוא גם ראש הכנסייה (קיסרופפיזם).

 

קריאה מומלצת:

אורה לימור, יצחק חן, ראשיתה של אירופה; מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים, כרך א: נוצרים וברברים, האוניברסיטה הפתוחה.

 

ספרות יפה:

קן פולט, עמודי תבל

דונה וולפולק קרוס, האפיפיורית יוהנה

 

קרדיט: ערכים וצילומים מהויקיפדיה