תיקון ליל שבועות תש"פ
קצת מידע על החג (ראשי פרקים)
שמותיו
- שָבוּעוֹת שבעת השבועות שסופרים מתחילת העומר
- חג הקציר
- יום הביכורים קרבן מנחת הביכורים, שתי הלחם מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה.
- עֲצֶרֶת ובלשון חז"ל
- חג מתן תורה
- יום הַקָּהָל
- חג המים יהודי צפון אפריקה
*ספירת העומר היא תקופת הקציר. ל"ג בעומר: קדושתו של המספר 3. "ּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ. (ויקרא, יב,, , ב-ד)
הקבלה בין אם יולדת לבין האדמה המספקת תבואה. היסוד של אמא אדמה שקיים גם ביוון בתקופה זו, היה המיתוס המכונן של ספירת העומר בכלל ושל ל"ג בעומר בפרט. פולחן דמטר היווני, היא אלת הקציר, שיועד לה חג בתקופת האביב.
*שבועות הוא המועד היחיד שתאריכו אינו מצוין בתורה, ולפי האמור בתורה הוא חל ביום החמישים לתחילת ספירת העומר. חג השבועות חל תמיד בו' בסיוון.
*חג השבועות הוא החג היחיד מבין שלוש הרגלים שאין לו חול המועד. חג השבועות חל בתקופה בה יש עומס חקלאי רב, בקצירת התבואה ועיבודה ולכן התורה קבעה לו יום אחד בלבד.
*"דבש וחלב תחת לשונך" שיר השירים – בישראל מועצת החלב וחברות המוכרות מוצרי חלב יצאו במסעות פרסום כדי לקשר את חג השבועות למאכלי החלב.
*תיקון ליל שבועות -. בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה, ומשה היה צריך לעבור ולעוררם, וכתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר ומוכנים למתן התורה. המנהג התקבל אצל המקובלים בצפת במאה ה-16.
*מגילת רות – סיפור המגילה התרחש בתקופה זו של השנה, בימי קציר השעורים. "וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים".
תיקון ליל שבועות תש"פ: משיחים ומשיחיות בעבר ובהווה (ראשי פרקים)
- משיח במקרא – מלך, כהן, שליח האל, כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ (ישעיהו מה א}.
נצר לבית דויד, בלי איזכור המילה משיח
וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה': וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ: וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע: וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו: (ישעיהו יא ד-ה)
- חז"ל – קולות שונים. ארבעה שמות נוספים: מנחם, שילה, ינון וחנינה – ראשי תיבות של השמות מצטרפים למילה משיח. המשיח הוא אדם, דמות משכמו כלומר אדם רגיל ככל שאר בני ישראל.
3. הופעה
המשיח יבוא עני ורוכב על חמור (אומץ, עלידי נצרות)
גִּילִי מְאֹד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם! הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת. וְהִכְרַתִּי-רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם, וְסוּס מִירוּשָׁלִַם, וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה, וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם; וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד-יָם, וּמִנָּהָר עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ. (זכריה ט, ט-י)
כלומר: המשיח יבוא בצורה פשוטה, טבעית, וחסרת רושם.
- הרמב"ם
העיקר ה-12 מתוך 13
– אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:
ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי
הדרישות להגדרתו "בחזקת משיח": היותו מלך, צאצא של דוד המלך, שומר מצוות ועוסק בתורה, מכוון את עם ישראל להליכה בדרך התורה, ונלחם "מלחמות ה'" להגנת העם ולשם קיום מצוות התורה.
הדרישות להגדרתו "משיח בוודאי": ניצחון על האומות הסובבות את הארץ ועוינות לישראל, בניין בית המקדש והשלמת קיבוץ הגלויות.
אם לא עמד בדרישות אלו – הרי שהתברר שלא זהו המשיח המובטח בתורה, "והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים והכשרים שמתו".
נביא שקר במקרא
דברים יח
יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. יט וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. כ אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא. כא וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה. כב אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ.
משיחי שקר
*בתקופה הרומית מאות 4-1
שישה משיחי שקר. הבולטים:
ישו
בר כוכבא. הקיסר אדריאנוס 135-132 לספירה
לפי התלמוד הבבלי, בר כוכבא היה משיח שקר שנהרג בידי החכמים . לעומת זאת, בבתלמוד הירושלמי בר כוכבא מוצג כגיבור שנהרג במלחמה. בתלמוד הירושלמי לא צוינה כל התנגדות לדעת ר' עקיבא פרט לר' יוחנן בן תורתא. רבי יוחנן אמר לרבי עקיבא: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדין בן דוד לא בא".
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת. במדבר כד יז
הרמב"ם סבר כי בר כוכבא היה רק בחזקת משיח.
*אגדות החורבן
*דמותו בציונות
*ימי הביניים בארצות האסלאם מאות 12-8
לפחות שישה ואולי יותר. הבולט:
דויד אלרואי (מאה 12)
אלרואי נולד כנראה בעיר עמרייא (או עמדיה) שבצפון עיראק. לאחר שהכריז על עצמו כמשיח, החל אלרואי לקרוא לעצמו דוד, שם היאה למי שרואה את עצמו כמלך ישראל העתידי. הוא התחנך בישיבת בגדאד, ולפי בנימין מטודילה אף למד אצל ראש הגולה. לפי המקורות אלרואי הצטיין בחוכמה ובכושר מנהיגות, והיה בעל ידע נרחב ומעמיק בדת היהודית, בהלכה ובתלמוד, בנוסף לחוכמה חיצונית ואף כישוף.
כדי לממש את יומרותיו המשיחיות קרא אלרואי ליהודים להתקבץ לכיבוש ירושלים. כיוון שאלרואי קרא למרד במשטר הסלג'וקי ששלט בח'ליפות העבסית, הורה הסולטאן לכלאו. על פי האגדה, אותה מספר בנימין מטודלה, עשה אלרואי שימוש בכוחותיו העל-טבעיים כדי להיחלץ ולהופיע מחדש לעיני הסולטאן ושריו. חכמי היהודים התגייסו כדי לרסן את אלרואי עקב דרישת השליט המוסלמי, ואיומו בהרג של יהודי החליפות אם אלרואי לא יעצר. ראשי היהודים ניסו לשכנע את אלרואי לוותר על המרד, באומרם לו ששעת הגאולה עוד לא הגיעה, אך הם לא הצליחו להשפיע עליו.
נראה שהוא הצליח, אם הוא באמת נכלא, להשתחרר מהכלא, ולחזור לעיר עמרייה. בשלב מסוים הצליחו אלרואי ותומכיו להשתלט על מצודת העיר, דבר שהביא לתגובה מקרב השלטונות הסלג'וקים, ולהריגתו של אלרואי. ההתארגנות של המרד התפוררה לאחר מותו של אלרואי, אולם רק לאחר שהסולטאן הסלג'וקי גבה מס גבוה מהיהודים, שככה חמתו.
מותו של אלרואי, גרם לסיום ההתארגנות הפוליטית של תנועתו, אך לא לקץ האמונה בו. בקרב חלק מהיהודים שהאמינו בו קמה תנועת המשך משיחית בשם מנחמיים אשר שרדה זמן רב, על שם שמו המקורי של אלרואי, ועל שם השם המיועד למשיח.
יש המעריכים שמקור הסמל היהודי המפורסם ביותר, מגן דוד, הוא בשימוש שעשה בו אלרואי.
*ראשית העת החדשה (מאות 17-16)
לפחות שמונה, הבולטים:
דויד הראובני – ספק משיח, שלמה מולכו, ספק משיח – המאה ה-16
הראובני עצמו כתב: "אני דויד בן המלך שלמה זצ"ל, ואחי המלך הגדול ממני והוא יושב על כיסא מלכותו במדבר חבור והוא מולך על שלושים רבוא, על בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה"[
בשנת 1524הגיע הראובני לוונציה והציג עצמו כאחי יוסף מלך חבור. הוא דרש מיהודי המקום שיסייעו לו להגיע אל האפיפיור, לשם שליחות חשובה ביותר. נתקבל על ידי האפיפיור קלמנס השביעי. הראובני הציע לקלמנס השביעי לכונן ברית צבאית בין היהודים לנוצרים כדי להילחם יחדיו במוסלמים, על מנת לכבוש את ארץ ישראל מידי הסולטאן התורכי. קלמנס השביעי צייד את הראובני באגרות אל מלך פורטוגל. הראובני הגיע לטאווירה (Tavira) שבפורטוגל בשנת 1525, למלך פורטוגל, ז'ואאו השלישי. דוד הראובני מספר בחיבורו כי ביקש לכונן צבא יהודי המצויד בנשק פורטוגזי, וכי המלך נעתר לבקשתו והתחייב לתת לו שמונה ספינות וכלי מלחמה, אך לבסוף חזר בו. הופעתו של הראובני בחצר המלוכה עוררה את סופר המלך, דייגו פירס, לשוב ליהדות, לעברת את שמו לשלמה מולכו ולמול את עצמו במו ידיו. מעשה זה בוצע למורת רוחו של הראובני, כיוון שחשש מתגובת המלך למעשה זה. ואכן, ז'ואאו השלישי הטיל ספק באמיתות שליחותו של הראובני וחשד בו כי הוא מבקש לקרב את לב אנוסים אל היהדות. כתוצאה מכך ציווה עליו לעזוב את פורטוגל. הראובני עזב את פורטוגל ב-1526 ביחד עם שלמה מולכו.
התעסקותו של מולכו בקבלה מעשית נועדה להחיש את גאולת ישראל. עיקר פעילותו התבטא בהפצת בשורות משיחיות על ידי דרשות שנשא באיטליה. יחד עם דוד הראובני עסק באקטיביזם משיחי ופוליטי כשהחל לראות עצמו כמשיח, הכריז על "קץ מלכות אדום" ועל גאולת ישראל בכוח צבאי.
בסוף 1529חזר הראובני לאיטליה וביקש להיפגש עם הקיסר קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בסוף שנת 1530 נשלח דוד הראובני לחקירה אצל הגאוגרף ראמוסיו (Ramusio) על פי דרישת הסנאט של ונציה. רמוסיו הגיע למסקנה כי הראובני רמאי ובלתי שפוי בדעתו, ועל סמך חוות דעת זו החליט הסנאט לגרשו מוונציה.
במשך קרוב לשנתיים, מאז גורש מוונציה, אין ידיעות בנוגע להראובני, וככל הנראה התערער האמון בו לחלוטין בקיץ 1532 יצאו דוד הראובני ושלמה מולכו רגנסבורג, מולכו, האנוס לשעבר, הובא למנטובה שבאיטליה והועלה על המוקד, ואילו דוד הראובני נשלח למעצר בעיר לירינה. בשנת 1535 הראובני היה חבוש בבית הסוהר של האינקוויזיציה ונידון למוות. הוא הוצא להורגב-ב-8 בספטמבר 1538. בתעודה מהארכיון הלאומי של ליסבון נרשם כי הראובני התנצר טרם עלותו על המוקד. ייתכן כי בעשותו כן ביקש מיתה פחות גרועה, בחנק ולא בשרפה. או שהאינקוויציה בחרה לרשום שהצליחה כביכול לנצרו.
משיח? מתחזה? סוכן כפול של העות'מאנים?
*העת החדשה מהמאה ה-17
לפחות עשרה, הבולטים:
שבתי צבי, נתן העזתי, המאה ה-17
משיח השקר הידוע ביותר. נולד באיזמיר בשנת 1926. בצעירותו למד שבתי אצל רבני איזמיר, והיה מקובל בין חכמי איזמיר. לקראת היותו בן עשרים, החל שבתי צבי להתבודד רבות ולעסוק במיסטיקה ובקבלה, וכן נהג לסגף את עצמו בצורות שונות. בשנת 1648 חווה שבתי צבי התפרצות גדולה של ההתקפים מהם סבל, ובחזונו נאמר לו כי הוא משיח ישראל. הוא לא נמנע מלפרסם את חזונו ברבים, והחל לנהוג מנהגים זרים בפומבי, ובפרט בלט בנטייתו לבטא בפרהסיה את השם המפורש ככתבו, למרות האיסור ההלכתי שבדבר.
עד לפגישתו עם נתן העזתי לא חרגו דבריו של שבתי צבי בדבר משיחיותו לשלבים מעשיים, ופגישתו עם נתן העזתי שינתה את מהלך העניינים. אברהם נתן אשכנזי נולד בירושלים, אבל עבר להתגורר בעזה. לאחר נישואיו ניהל חיי פרישות, היה נחשב לבעל ידע תורני. עסק רבות במיסטיקה ובקבלה ולדבריו פקדו אותו חזיונות נבואיים רבים. הוא החל מתפרסם כעושה נפלאות וכ"מתקן נשמות", נתן העזתי שכנע את שבתי צבי כי הוא אכן המשיח המובטח, וגילה באוזניו את נבואותיו. שבתי צבי יצא לירושלים להביא את בשורתו, ואילו העזתי הפיץ את הידיעה לכל קהילות ישראל במכתבים, והציג את עצמו בתור נביא המנבא את משיחיותו של שבתי.
איגרותיו של נתן העזתי הופצו בכל רחבי העולם היהודי והתקבלו בשמחה עצומה. בכל רחבי העולם היהודי התעוררו התקוות המשיחיות, ומספר המתנגדים לתנועה המשיחית היה אפסי. בכל רחבי העולם ואף בעיתונות הלועזית של הימים ההם נפוצו שמועות שונות על שבתי צבי ועל הגאולה. השמועות סיפרו על מלחמות וניצחונות, על שובם של עשרת השבטים, ואפילו על כיבוש ירושלים בידי שבתי צבי.
משנתו של שבתי צבי הייתה להתיר איסורים הלכתיים רבים. הוא הכריז על ביטולו של צום עשרה בטבת, ולאחר זמן על ביטולם המוחלט של כל הצומות והתעניות. הורה לאכול ולשתות בתשעה באב. שחט כבש בתור קורבן פסח, ואכלו עם בני חבורתו מבלי להסיר מהכבש את החלב, איסור הלכתי שהעונש עליו הוא כרת, כאשר הוא מברך את הברכה החביבה עליו בעת הפרות הלכתיות: "ברוך מתיר איסורים".
שבתי צבי יצא את איזמיר לכיוון קושטא ב- 1665, לדברי חסידיו על מנת להסיר את כתרו של הסולטן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו. אך עם הגיעו במהירות השלטונות הורו לעוצרו. לאחר תקופת מה במעצר, הובא למשפט בפני מועצת הסולטאן באדריאנופול. שבתי הכחיש כל קשר לתנועה המשיחית סביבו וההאשמות המיוחסות לו, וניתנה בפניו האפשרות לבחור בין מוות ובין התאסלמות. הוא בחר להתאסלם, הוא קיבל את התואר "באשא קאפיג'י" (שומר החצר, כתואר של כבוד ולא בפועל), ונקבעה לו קיצבה ממשלתית מכובדת מקופת הסולטן.
עם ההמרה יצא נתן את עזה בדרכו לתורכיה כשהוא דבק באמונתו שלהמרת הדת היו טעמים מיסטיים. הוא נדד ברחבי אסיה הקטנה והבלקן וריכז סביבו את מאמיני שבתי צבי סביב הטיעון כי להמרת הדת היו טעמים קבליים נסתרים וכי שבתי צבי יופיע שנית ויגאל את עם ישראל.
התאסלמותו של שבתי צבי הכתה בתדהמה את העולם היהודי, וגרמה לרוב מאמיניו לזנוח את האמונה בו. הזרם המרכזי ביקש להשכיח את החרפה, ספרי קהילות הושמדו ונמחקו ונאסר להזכיר את שמו של שבתי צבי. שבתי צבי עצמו נותר באדריאנופול ביחד עם אשתו וקבוצה מנאמניו שהתאסלמו בעקבותיו, וניהל אורח חיים דתי ספק יהודי ספק מוסלמי. כלפי חוץ נהג כמוסלמי לכל דבר, אך הוסיף לשלח איגרות למאמיניו שלא התאסלמו בהן מוסברת ירידתו למעמקי הקליפות כמעשה מיסטי, וכן הוא קיים קשר רצוף עם קהילות של מאמינים.
שבתי צבי מת בשעת תפילת נעילה ביום הכיפורים 1976 והוא בן 50. נתן העזתי הפיץ בקרב המאמינים את הרעיון לפיו לא מת אלא "התעלם באורות העליונים", כלומר הפך לחלק מהאלוהות, ובמהרה יתגלה שנית ויגאל את ישראל.
לאחר מותו של שבתי צבי שקע העזתי בדיכאון עמוק וסירב להשיב לפניותיהם של מאמיניו התוהים. הוא התיישב בסופיה שבבולגריה. כעבור שנתיים של שתיקה החל להפיץ את הרעיון כי שבתי צבי כלל לא מת אלא "התעלם באורות העליונים" וישוב ויתגלה במהרה. נתן העזתי נפטר ונקבר בסקופיה בשנת 1680, וקברו היה מוקד לעולי רגל שבתאים.
דוֹנְמֶה
בעברית: "מהופך" או "מומר", היא כת שבתאית בעלת מאפיינים מוסלמיים יהודיים שחבריה מתגוררים ומנהלים את אורח חייהם הדואליסטי בעיקר באיסטנבול. ראשוני הכת היו יהודים שהתאסלמו לאחר שנכפה על מייסד הכת והמשיח מטעמם, שבתי צבי, להמיר את דתו לאסלאם. מאז המאה ה-20 רבים מהם התבוללו ונישאו עם בני עמים אחרים וכך נטמעו בחברה התורכית.
הדונמה אסרה על בניה את הנישואים הן עם המוסלמים והן עם היהודים. כתוצאה מכך, רבו בדונמה נישואי קרובים. אך עובדה זו לא השפיעה על הריבוי הטבעי הגבוה שלהם. מספרם כיום אינו ידוע במדויק, והוא מוערך ב-15-20 אלף נפש.
*יעקב פרנק, המאה ה-18
נולד ב-1726 באוקראינה למשפחה משרידי השבתאים, והיה סוחר באריג טקסטיל ואבנים יקרות. עבר לאיזמיר ולסלוניקי, בהן הפך למרכז תנועת השבתאים הנסתרים דונמה. בשנים אלו החל פרנק "להתנבא" וטען שהוא גלגולו של שבתי צבי וכן שהוא המשיח.
פרנק ואנשיו הוחרמו על ידי רבני אירופה, ונאלצו לברוח, פנו אל הכנסייה והצהירו על רצונם להתנצר, ולערוך ויכוחים עם היהודים. אלף מבני הכת התנצרו בטקסים פומביים. פרנק עצמו התנצר בטקס חגיגי בוורשה, במעמד מלך פולין, אוגוסט השלישי, ששימש סנדקו.ואולם, תוך שבועות בודדים בלבד התברר לכנסייה כי התנצרותו של פרנק הייתה מן השפה ולחוץ, וכי בסתר ממשיכים בני הכת בפולחניהם המיוחדים, כמו התייחסותם אל פרנק בתו משיח ואל והפניית תפילותיהם אליו. פרנק נעצר בידי האינקוויזיציה של ורשה, והוגלה למעצר במנזר בעיר צ'נסטוחובה, שם שהה שלוש עשרה שנה.
בשנת 1772 הרוסים כבשואת צ'נסטוחובה ושחררו את כל האסירים הפולנים, כולל את יעקב פרנק. לאחר נדודים של מספר שנים השתקעו פרנק וחצרו באופנבך הסמוכה לפרנקפורט שבגרמניה. הוא רכש את ארמונו המפואר של הנסיך, וכינה עצמו "ברון פון אופנבך". באופנבך הגיעה חצרו של פרנק לשיאה ושימשה מרכז לכל הריכוזים הפרנקיסטיים באירופה. מקובל להעריך כי תמכו בה כמה אלפי בתי-אב.
כת הפרנקיסטים כללה פולחן מופעי ראווה כמו-צבאיים, עיסוק מרובה בקבלה, פריצות מינית בנימוקים קבליים, התרת איסורים הלכתיים, וכלפי חוץ – דבקות מוחלטת בנצרות הקתולית. פרנק האמין שהוא נציגו של האל, שיביא לגאולה ולשם כך עליו לבטל את חוקי התורה הקיימים, בעיקר בתחום איסורי העריות.
לאחר מותו בשנת 1791השתלבו הפרנקיסטים בציבור הנוצרי. את מקומו בהנהגת הכת תפסה בתו רחל, או בשמה הנוצרי אווה, שעוד בחייו שימשה לצידו דמות מרכזית בפולחני הכת וכונתה "המטרוניתא הקדושה". תחת הנהגתה של אווה התדלדלה הכת ומקורותיה הכספיים פסקו כמעט לחלוטין, ובשנת 1816, לאחר שעוקלו נכסיה, מתה אווה בחוסר כל.
היום פועלות בישראל כ-90 כתות משיחיות מסוגים שונים.
והמשיח? מתי יבוא? האם יבוא?
אז כנראה, כדברי שלום חנוך: "משיח לא בא! משיח גם לא מטלפן.."
נעזרתי בערכים מהויקיפדיה