זרמים ופלגים 2

ראשית – פילוגים על פי התנ"ך

עגל הזהב  (שמות לב): שני טיפוסי מנהיגים לאורך כל ההיסטוריה: משה – מי לה' אלי, נביא, דוגמטי, קנאי; אהרן – כהן, מתון, פשרן.

רחבעם וירבעם (מלכים א, יא-יב): הקרע בממלכה. שני טיפוסי מלכים: רחבעם שולט רק בחסד השושלת; ירבעם – מלך כריזמטי, פועל, מקים ממלכה.

אליהו, אחאב, איזבל ונביאי הבעל (מלכים א יח): הנביא – קנאות, דוגמטיות. רואה עצמו אלוהים. אליהו בתור מקרה מכונן לתנועה הקנאית. המלך – אחאב ואיזבל: ליברלים, מתונים, תרבות כללית.

שומרונים (מלכים ב, יז), שיבת ציון (עזרא ונחמיה): התבדלות, התנשאות, קרע סופי.

נשים נכריות (במדבר כה – פנחס; נחמיה יג)) פנחס – סיפור מכונן לקנאות.

האמנה (נחמיה י) – ראשית העם היהודי; סוף הנבואה, התחלת התורה שבע"פ, ראשית הקנוניזציה, הנחת הבסיס להתפלגות בין הדבקים בתורה שבכתב כמות שהיא (לעתיד הצדוקים) ובין מפרשיה (לעתיד הפרושים).