המלכה תמרה ומאהבה הסודי

למלכה תמר נרונה / בדמעה בדם נמלחת / שאותה הללתי שבע / ברנה היטב צולחת / סוף זקוף היה לי חרט / דיואי-דמעה קולחת / השומע – תנחת בו כחנית בלב פולחת". כמה שורות לאחר מכן חושף רוסתוולי את רגשותיו העמוקים יותר ומעיד על שברון לבו: "אנכי, נגיד רוסתווי / שמתי זאת על צווארי / כי בשל מנהגת חיל / אשתגע לאין הבריא / נחלשתי, כי בחלד אין תחבושת לשברי / או תגהה מזור לפצע / או מהר תכרה קברי

» Read more
1 8 9 10