ז'נבה – ערש הקלוויניזם

 

ב-31 באוקטובר 1517 פרסם מרטין לותר את 95 התזות  שלו, וחולל מהפכה אדירה. התנועה שקמה בעקבותיו שמטה את הקרקע מתחת רגליה של הכנסייה הקתולית שעד אז שלטה באופן מוחלט בנשמותיהם ובכיסיהם של עשרות אלפי מאמיניה. כך התחילה הרפורמציה הפרוטסטנטית. בין השנים 1520-1530 התרחש תהליך פעפוע איטי של רעיונות לותר. הנצרות התחילה להתפצל לשני מחנות, המחנה הקתולי והמחנה הלותרני.

ז/אן קלווין ציור של הולביין

ז'אן קלווין
ציור של הולביין

ז'אן קלווין (1509-1564)

היה תלמידו של מרטין לותר, תיאולוג ומשפטן צרפתי. בגלל דעותיו נאלץ להימלט מצרפת הקתולית לשווייץ שנטתה לצד הפרוטסטנטי. ז'אן קלווין קידם את האידיאולוגיה הלותרנית צעד אחד קדימה ופיתח תיאוריה שנקראת הגזרה הקדומה (פרדסטינציה Praedestinatio). הפרדסטינציה היא אבן הפינה בתיאולוגיה הקלוויניסטית.

לנצרות הלותרנית יש שלושה עקרונות יסוד:

כתבי הקודש לבדם (sola scriptura) – התנ"ך והברית החדשה (ביחד הביבלייה) הם הסמכות היחידה להבנת דבר האל ולא המסורת (גם לא זו שעברה בכנסייה במשך השנים). תפישה זו מנוגדת לתפישה הקתולית, המעניקה לכנסייה מונופול על פרשנות כתבי הקודש וגורסת שיש לאמונה חוקים נוספים, שאינם מופיעים בכתבי הקודש – למשל החלטותיו של האפיפיור.

החסד לבדו (Sola Gratia) – הגאולה נובעת מחסד האל בלבד, ולא כתוצאה ממעשיו הטובים של האדם החוטא. הגאולה היא מתנה מהאל, ולא נקנית בזכות. תפישה זו מנוגדת לתפישה הקתולית, הגורסת שהצטיינות מוסרית היא הדרך לגאולה.

האמונה בלבד (sola fide) – הגאולה נקנית רק דרך האמונה, ולא דרך מעשים טובים. תפישה זו מעוגנת בכתבי הקודש, בפסוק "צדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב' 4). עם זאת, בעלי האמונה אינם יכולים אלא לבצע מעשים טובים.

לנצרות הקלוויניסטית יש שני עקרונות נוספים:

ישו לבדו (Sola Christus) – רק ישו הוא "הדרך, האמת והחיים". שום ישות אחרת – כולל מריה הקדושה, הקדושים, אלים אחרים או בני האדם עצמם – אינם יכולים להביא לגאולה.

התהילה לאל בלבד (Soli Deo Gloria) – כל התהילה מיוחסת לאל, כולל האמונה בלבם של בני האדם. לא הצדיקים בחרו באמונה, אלא האל הוא שנטע את האמונה בלבם. כיוון שכך, גם הכנסייה ומוסדותיה והקדושים אינם זכאים להערצה.

סדרת הצעדים הללו היא עליית מדרגה וקיצוניות לעומת התיאולוגיה של לותר. לא רק טיהור הדת אלא גם האדם. בשונה ללותר שהעביר את המושכות לשליט החילוני, קלווין טען שהסוגיות בחיים הם דתיות ולכן השליט צריך להיות כפוף לדת. בשנת 1536 קיבל קלווין מכתב מאליטת הסוחרים של העיר ג'נבה. האליטה אימצה את הרפורמציה ולכן גירשה את הבישוף. היא בקשה ממנו לבוא לעיר ולהפוך להיות מנהיגם הרוחני. בהתאם לעקרונותיו הדתיים הקים קלווין בז'נבה את הקהילה הקדושה. הוא השליט את הדת על כל פן בחיי הקהילה, כלומר הנהיג משטר תיאוקרטי – שלטון של כוהני הדת, הקונסיסטוריום.

הקונסיסטוריום ( (Consistore ההנהגה הדתית של ז'נבה אשר בפועל הייתה ההנהגה כולה של העיר שכללה:

כך נראית קונסטיטוריה 1644

כך נראה קונסטיטוריום 1644

שישה רועי עדה (פַסטוֹרִים) שתפקידם לעסוק בנושאי תיאולוגיים כמו העברת דרשות, חינוך אנשי דת וכדומה.

12 זקני עדה (Praesbyters) – מצד אחד, היו אלו משתפי פעולה עם רועי העדה ומן הצד האחר ניהלו הלכה למעשה את הקונסיסטוריום. היום היינו מכנים אותם "בית דין למשמעת" שחלש על כל תחומי החיים באמצעות פיקוח. כולל על יחסי המשפחה, הטלת קנסות ואיסורים (על בטלה, על הימורים, זנות). האנשים נדרשו לחיות בפשטות וצניעות, להופיע לתפילות פעם בשבוע עונשים יכלו להיות החרמת רכוש, נידוי מהקהילה ואף גזירת מוות. צורת החיים הזו הובילה להלשנות בתוך המשפחה ולשינוי באדריכלות העיר למשל חלונות גדולים פתוחים לרווחה, על מנת שהחוץ יוכל לראות את הפנים ויבין שאין מה להסתיר במשפחה זו.

הדוקטורים, מורים של המפעל החינוכי. הם חינכו את הנוער לא רק לחיות חיי צניעות אלא גם להיות מיסיונרים.

הדיאקונים סוג של עובדים סוציאליים. הם היו חלק מאוחר יותר מהקונסיסטוריום, מתוך הבנה כי האמונה ואורח החיים הקלוויניסטים הם קשים.

A painting of a French seaport from 1638 at the height of mercantilism

עיר נמל בשיא השיטה המרקנטיליסטית 1638

ז'נבה תפסה את עצמה כמרכז הדת הנכונה. מתח רב היה בין האליטה של הסוחרים לקלווינסטים במשך דור שלם. התפוגגות המתח היה בזכות כוח העבודה שהגיע לעיר. ז'נבה, עיר קטנה שווייצרית הפכה למרכז של גולים פרוטסטנטים, בעיקר מצרפת. כוח עבודה זה הוריד את שכר העבודה, העלאה את שכר הדירה והרווח הכלכלי של העיר כולה. בעיר התקיימו שלושים בתי דפוס.

הסוציולוג מקס ובר וחוקרים נוספים הצביעו על הקשר ההדוק שבין קלוויניזם לקפיטליזם, שהתבטא, בין השאר, בצמיחה משותפת שלהם – תקופת התפתחות הקפיטליזם בשוויץ זהה כמעט לחלוטין לתקופת ייסוד הקלוויניזם. לפי חוקרים אלו, האמונות הקלוויניסטיות מעודדות את 'רוח הקפיטליזם', בעיקר בשל האמונה בפרדסטינציה- האמונה כי גורל האדם בעולם הבא נקבע כאשר הוא נולד. גורל זה אינו ידוע לאדם מראש, והוא יכול ללמוד מעט עליו רק דרך הצלחתו בעולם הזה. דרך חשיבה זו מביאה לכך שהאדם יפעל כל העת למקסם את הצלחתו – דרך חשיבה ההולמת את השיטה הקפיטליסטית. כאמור, הקלוויניזם מילא תפקיד נכבד בהתפתחות הקפיטליזם עוד מראשיתו, במאות 17-16 עם המעבר מהחברה הפאודלית חקלאית אל החברה המתפתחת של קפיטליזם תעשייתי ומסחרי. קלווין פסל את הגישות הנוצריות שהתנגדו לריבית ובנקאות וצבירת הון. הוא העניק תוקף דתי ליזמות במסחר, בנקאות ותעשייה. על ידי כך עודד את הבורגנות להרחבת הפעילות הכלכלית ולצבירת הון.

ז'אן קלווין, ציור של טיציאן

ז'אן קלווין, ציור של טיציאן

ז'אן קלווין לא הפר את הטענות של מרטין לותר אלא שהוסיף בהן את הפרדסטינציה. שלושה רמזים נותן אלוהים והאדם יכול לראות את הסימנים במהלך החיים שלו ולא דווקא בראשיתם. כל החיים אדם יכול להיות בציפייה ובהמתנה. תמיד אדם יכול לקוות להיות מיליונר למרות שחשבון הבנק ריק. סימני הצלחה: א) הצלחה משפחתית, להיות איש משפחה טוב, לחנך ולהיות אחראי לילדים ולא שאלוהים צריך לדאוג להם. ב) הצלחה מוסרית, לא לשקר לכל אורך הדרך, להיות חסיד, צדיק, מוסרי ושומר חוק. הקלוויניזם לא עושה הפרדה בין דת ומדינה. מרטין לותר וז'אן קלווין לקחו את הערכים הדתיים והפכו אותם לערכים אזרחיים. לדבר אמת הוא ערך דתי ואזרחי. ג) הצלחה כלכלית. מי שמצליח באופן כלכלי בעולם הזה הוא אדם שאלוהים אוהב אותו. בדרשה על ההר ישו אומר: לעניים מלכות השמיים, אבל ז'אן קלווין אומר למצליחים מלכות השמיים. מרטין לותר וז'אן קלווין הם בדיעבד מניחי היסוד לתפישה הקפיטליסטית הכלכלית המודרנית. קפיטליזם מודרני הוא כאשר אדם מרשה לעצמו להצליח באופן אינדיווידואליסטי, כדי להצליח עליך להיות בעל עסק, איש מקצוע. ע"פ הקלוויניזם לאדם צריך להיות מקצוע בחיים וזה יעוד דתי. כל אדם במלאכתו משרת את האל. אין כוהנים ואין כמרים וכל עבודה צריכה להתבצע על ידי כל אדם על הצד הטוב ביותר.

כדי לזהות את סמני ברכת האל וכדי לזכות בכך, ישנו דחף פנימי למאמץ עצום ולפעלתנות כלכלית. כל אדם רוצה להרגיש שיש לו ייעוד ושליחות בעולם הזה. הפרוטסטנטים מרגישים שאם הם נבחרים על ידי אלוהים, אזי יש להם שליחות ועליהם לעשות את המקסימום בכדי להראות את האור לאחרים. אין להם איקונות, פסלים, קדושים ואין שום אפשרות קונקרטית בכדי לבטא את האמונה ומה שנותר להם הוא הדיבור.

ברכת האל - ז'נבהעל האגם

ברכת האל – ז'נבה על האגם

על פי הקלוויניזם אסור לעזור לאנשים המצויים בתחתית המדרגה מבחינה כלכלית. זהו סימן לכך שהם לא נבחרו ועליהם לעבוד קשה ולהתאמץ. אם יעזרו להם חוסמים בפניהם את הדרך לישועה.

תורתו של ז'אן קלווין משכה אל מחנהו סוחרים, בעלי מלאכה, בעלי אוניות ובכלל רבים מהמעמד הבורגני העולה, אשר מצאו ברעיונותיו גושפנקה מצד השמים להצלחותיהם בעולם הזה. הישועה היא לנבחרים בלבד. ישו מת על הצלב לא למען כל האנושות אלה בעד הנבחרים בלבד. לא כל אחד מסוגל להבין ולקבל את הגאולה וכמובן לא כל אחד מסוגל להבין את ישו. הבחירה מתרחשת מחוץ להיסטוריה בעוד שההצלה (Salvation) מתרחשת בתוך ההיסטוריה.

עיקרון הפרדסטינציה נתן לבורגנות את הביטחון שמעשיו והצלחתו הם רצון האל והבורגנות שייכת ל"נבחרי האל". אידאולוגיה זו היא אחת הסיבות העיקריות להתפתחות הקלוויניזם בארצות אירופה העשירות והמפותחות ביותר ובעלות האוכלוסייה העירונית הגדולה ביותר צרפת, אנגליה, הולנד. מאוחר יותר חלה התפשטות רחבה מאוד לארצות הברית. החיפוש האין סופי אחר סימני הצלחה הוא המנוע שלקח את אירופה והביא אותה למהפכה התעשייתית והמדעית ואת ארצות הברית להפוך למעצמה.

התפישות הקלוויניסטיות הובילו גם לגזענות, בארצות הברית נגד האינדיאנים או בדרום אפריקה נגד המקומיים השחורים. בכנסייה הקתוליות אין גזענות. הכנסייה הקתולית לא רואה את התושבים המקומיים כאנשים שלא ראויים להיות נוצרים. הקלוויניסטים רואים את עצמם כקהילה של נבחרים והתייחסו בבוז אל הנחותים שאינם ראויים לגאולה.

בעקבות הרפורמטורים בז'נבה

 

הכיכר והלוחם

הכיכר והלוחם

הכיכר החדשה Place Neuve

היא נקודת מפתח בעיר, נקודת מוצא להרבה אתרים. במרכז הכיכר יצב מאז 1886 פסלו של הגנרל דיפור, בן ז'נבה, שעמד בראש הצבא הפדרלי במלחמת האזרחים של 1847 – המלחמה האחרונה שידעה שוייץ.

בפינה הצפונית של הכיכר נמצא ראשו המפוסל של אנרי דונן, מייסדו של אירגון הצלב האדום. כמה אירוני לספר שהציון לאיש ההומאני הזה מוצב בדיוק במקום שבו היתה בימי קלווין מוצבת הגיליוטינה של ז'נבה, שערפה ראשים רבים. עכשיו מוצב שם ראש אחד בלבד.

כאן בדיוק עמדה הגיליוטינה

כאן בדיוק עמדה הגיליוטינה

הצלע הדרומית-מזרחית של הכיכר היא הכניסה לפארק בסטיון.

 

פארק בסטיון

פארק בסטיון

פארק באסטיון  Bastion

או ליתר דיוק: פרומנאד דה באסטיון – טיילת המבצרים –  Promenad de Bastions, נחשב לאחת האטרקציות הפופולריות בקרב הילדים, כמו גם בקרב התיירים. בעיקר ידוע בשל לוחות שחמט ענקיים, עם חיילים בגודל של ילדים קטנים. עוברי אורח, ילדים ושחקני שחמט מבלים על יד לוחות אלה שעות על גבי שעות. בפארק בתי קפה מקסימים וכמובן הרבה שטחים ירוקים עליהם אפשר לשים את הראש ולנוח. בחלק הדרומי של הפארק שוכנת האוניברסיטה הישנה של ז'נבה והספרייה האוניברסיטאית.

משחקים שח בפארק

משחקים שח בפארק

אבל עיקרו של הפארק וליבו הוא כותל הרפורמטורים.

 

כותל הרפורמטורים

כותל הרפורמטורים

כותל הרפורמטורים  Le Mur des Reformateurs

בצמוד לקטע חומת מבצר מן המאה ה-16 ניצב קיר ענק, כמאה מטרים אורכו  . זהו קיר עם פסלים, אורכו מאה מטר וגובהו עשרה מטרים, שהוקם לזכר הרפורמטורים שעיצבו את התנועות הפרוטסטנטיות בנצרות.

על המונומנט הענקי הזה חרות המוטו של התנועה ושל העיר ז'נבה: "אחרי החושך – אור". הכותל מציין 400 שנה להולדתו של ז'אן קלווין, מבכירי תנועת הרפורמציה, ו-350 שנה להיווסדות האקדמיה של ז'נבה. את בניית הקיר החלו בשנת 1909.

ארבעת הרפורמטורים הגדולים

ארבעת הרפורמטורים הגדולים

ובו מפוסלים באבן דמויותיהם של ארבעת מנהיגי תנועת הרפורמציה: ג'ון נוקס, תיאודור דה בזה, ז'אן קלווין וגיום פארל. האתר, שהוקם בשנים 1917-1909 על ידי האמנים בושאר ולנדובסקי, גדוש כתובות חקוקות ודמויות מגולפות, המספרות את ההיסטוריה של הרפורמציה, ואת הרדיפות שספגו המחזיקים בה בראשיתה באירופה. הקיר הוא כמו שיעור מאלף בהיסטוריה של הרפורמציה, מלא וגדוש ידע ופרטים. מומלץ לכל מורה המלמד נושא זה פשוט להעביר את השיעור מול הכותל הזה. בין הסמלים החקוקים גם סמל ז'נבה: הנשר המלכותי והמפתח האפיסקופלי וכן הדוב של ברן, העיר בעלת הברית, והאריה של סקוטלנד- אחותה של ז'נבה לאמונה ולמאבק ההיסטורי.

הרפורמטורים והסמלים

הרפורמטורים והסמלים

בקרבת הקיר מרכז ההתרחשות התרבותית של ג'נבה, בית האופרה, הקונסרבטוריון למוסיקה ומוזיאון Rath המפורסם.

הלב הדתי של העיר הפרוטסטנטית הוא קתדרלת סן פייר

קתדרלת סן פייר

קתדרלת סן פייר

קתדרלת סנט פייר  Saint Pierre Cathedral  

זוהי אחת מהקתדרלות הגדולות בעיר, עם 145 מדרגות המובילות לראש מגדל וממנו ניתן לתצפת על העיר ועל הנוף הפנורמי של הרי האלפים והרי היורה. זהו לבה הדתי של העיר מאז ראשית ימי הרפורמציה בז'נבה. הקתדרלה שנבנתה במהלך המאות ה-12 וה-13, נעשתה לבית תפילה פרוטסטנטי בשנת 1536, ובתוכה, בפינה השמאלית המרוחקת של האולם הגדול ניצב עד היום כסאו של קלווין. מן המקום הזה נהל קלווין את ענייני הרוח של הקהילה במשך כ-25 שנים. למבנה הגותי במקורו נוספה במסגרת השיפוצים שנערכו לו במאה ה-18 חזית בסגנון ניאו-קלאסי.

כסאו של קלווין

כסאו של קלווין

בקתדרלה קבורים בני אצולה פרוטסטנטים מתקופות שונות, בהם גם אמילי מנסאו, בתו של ויליאם השתקן נסיך אורנז', הדוכס של רואן, שהיה מנהיג תנועת הרפורמציה בצרפת בימי המלך אנרי הרביעי (1610-1589).

העוגב הגדול של הכנסייה משמיע קונצרטים מיוחדים מידי שבת בשעה 18.00, מיוני עד ספטמבר. כנסייה גם פעמוני ענק משמיעים את הקונצרטים שלהם.

קתדרלת סן פייר

קתדרלת סן פייר

מחוץ לבניין בפינה הימנית של החזית נמצאת הירידה לאתר הארכיאולוגי שמתחת לקתדרלה. במקום נחשפו שרידים של בית תפילה ואולם קבלות הפנים של בישוף העיר, שהיה מצוייד במערכת חימום מתחת לרצפתו ומקושט בפסיפסים. כל זה מהמאה הרביעית.

השאר תגובה