הנהרות הגדולים של רוסיה

בעיר פטרבורג, בנקודת החיבור בין הנייבה לנייבה הקטנה, במקום שאליו מתחבר גשר הארמון, שוכנת כיכר קטנה, החודרת לתוך הנייבה. הכיכר קרויה כיכר פושקין, והיא מעוטרת בשני עמודים בולטים למרחוק. אלה הם עמודי רוסטרל (רוסטרה – חרטום האניה), שגובהם 32 מטרים. העמודים מעוטרים בחרטומים של ספינות אויב שהובסו. למרגלות הפסלים מעוצבות דמויות חצי אנושיות, המסמלות את ארבעת הנהרות שהן דרכי המסחר והתעבורה הגדולים של רוסיה: וולגה, יניסיי, דנייפר ונייבה. הכיכר מטויילת מאד. הרבה צעירים מבלים בה ובאכסדרה התחתית שלה, היושבת ממש על הנייבה. לפנים, בין השנים 1733 – 1885, היה הנמל ממוקם בדיוק בנקודה זו. לעת ערב, הודלקו כדי ברונזה ענקיים הניצבים בראש העמודים ומלאים בשמן, והם שימשו בתור שני המגדלורים של הנמל, שהראו את הדרך לאניות לכניסה ויציאה מן הנמל. היום מדליקים בעמודים אורות בימי חג ומועד. הנהרות הגדולים של רוסיה מהווים את מערכת התעבורה החשובה של רוסיה ומשחקים תפקיד חשוב בכלכלה, בתרבות, בשירה העממית, בספרות ובנשמה הרוסית הגדולה של אמא רוסיה.

עמודי רוסטרל

עמודי רוסטרל

וולגה
כל מי שהיה בתנועות הנוער בשנות הארבעים-חמישים מכיר את השיר הרוסי הידוע שהיינו שרים אותו בארשת של געגועים שפוכה על פנינו עם המלים האלמותיות: וולגה וולגה, וולגה וולגה, וולגה וולגה… וחוזר חלילה. זהו שירם המיתולוגי של מושכי הסירות, שהלכו על גדת הנהר ומשכו בחבלים את הסירות במקומות שהנהר רדוד בהם לקצב השיר הנוגה.
נהר הוולגה הוא הנהר הארוך ביותר באירופה. אורכו הוא 3,692 קילומטרים, והוא מרכזה של מערכת הנהרות הגדולה באירופה. הנהר זורם ממקורותיו בגבעות ואלדאי, ברום 225 מ' מעל פני הים, צפונית מערבית למוסקבה וכ-320 קילומטרים מדרום מזרח לסנקט פטרבורג. משם הנהר זורם מזרחה אל הערים ירוסלבל, ניז'ני נובגורוד וקאזאן, ופונה דרומה תוך שהוא חולף בטוליאטי, סמרה, אנגלס, סרטוב ווולגוגרד, עד שהוא נשפך אל הים הכספי באזור אסטרחן, 28 מטר מתחת לפני הים. אל הוולגה נשפכים יובלים רבים, הגדולים הם נהר הקאמה, האוקה, הוטלוגה והסורה. יחד הם מנקזים שטח של כ 1.38 מיליון קמ"ר באזור המאוכלס ביותר ברוסיה. הדלתא של הוולגה משתרעת לאורך כ 160 ק"מ ומתפצלת ללמעלה מ 500 ערוצים קטנים. נהר הוולגה קופא ברובו במשך שלושה חודשים בשנה. הנהר מהווה נתיב תחבורה חשוב, כמו גם מקור מי השקיה וכוח הידרואלקטרי. תעלת הוולגה-דון, תעלת מוסקבה-וולגה ותעלת מרינסק מהוות מערכת נתיבי מים המחברת את מוסקבה,הים הלבן, הים הבלטי, ים אזוב, הים השחור והים הכספי. עמק נהר הוולגה הוא אזור מסורתי משובח לגידול דגן, כמו גם אזור עשיר במחצבים כנפט, גז טבעי, מלח ואשלג. הדלתא מהווה אזור דיג חשוב ואסטרחן הנמצאת בה היא בירת הקוויאר העולמית. בעיר ניז'ני נובגורוד, שהייתה סגורה לזרים בזמן השלטון הקומוניסטי, ייצרו ציוד צבאי כמו גם מכוניות ה"וולגה" שנקראו על שם הנהר.
וולגוגרד (בעבר סטלינגרד) הייתה מרכזו של קרב סטלינגרד, הניצחון החשוב של הצבא האדום על הוורמאכט במלחמת העולם השנייה. רגשותיהם העזים של רוסים רבים כלפי הוולגה מוצאים ביטוי באמנות ובשירה, בעיקר בהתייחסות ל"אמא וולגה" שהיא ליבה המיתולוגי של רוסיה.

דנייפר
"על גדות הדנייפר, דוהרים סוסים, ובשצף קצף הם טסים, פרשים קוזקים מגדודי בודיוני, דוהרים לקרב…" שוב מזכרונות תנועת הנוער. את השיר הרוסי הזה היינו שרים בהתלהבות, מלווים במחיאות כפיים, כלי לתת את דעתנו למשמעות שהיתה לפרשים הקוזקים עבור אחינו היהודים באוקראינה, משמעות הרת גורל ופוגרומים.
דנייפר הוא נהר גדול (2,290 ק"מ) הזורם מרוסיה דרך בלארוס ואוקראינה אל הים השחור. הנהר זורם ממקורותיו בגבעות ואלדאי, ברום 225 מ' מעל פני הים, צפונית מערבית למוסקבה וכ-320 קילומטרים מדרום מזרח לסנקט פטרבורג. 115 ק"מ מאפיקו הם גבול טבעי בין בלארוס ואוקראינה. 800 הק"מ האחרונים של אפיקו הם שרשרת רצופה כמעט של מאגרי מים ואגמים מלאכותיים אשר הסכרים היוצרים אותם משמשים להפקת אנרגיה הידרואלקטרית, כ-10% מצריכת האנרגיה של אוקראינה. סכרים אלו פורסמו לרוב כהישגי התעשייה הסובייטית, והמפורסם מהם היה DneproGES ליד העיר זאפורוז'יה שנבנה ב 1927-1932 וסיפק 558 מגאווט. הסכר ותחנת הכוח נהרסו כליל במלחמת העולם השנייה אך נבנו מחדש ב 1948 (בעבודת כפייה של אסירי גולאג) תוך העלאת התפוקה ל 750 מגאווט. הדנייפר מחובר אל נהר הבוג הדרומי באמצעות תעלת הדנייפר-בוג. שפך הנהר היה מיקומו של המבצר החזק של אוצ'קוב. הנהר מהווה נתיב תחבורה חשוב באוקראינה, כמו גם מקור כוח הידרואלקטרי. ספינות יכולות להגיע אף עד קייב. גם ספינות קייט מפליגות בנהר. במעלה הנהר מקייב נשפך אל הדנייפר נהר הפריפייט, אשר גם מתחבר לתעלת הדנייפר-בוג ומאפשר שיט לנהר הבוג המערבי (שרובו בפולין).
ערים חשובות רבות שוכנות על הנהר: סמולנסק (רוסיה), מהיליוב (מוגילב, בלארוס), קייב (בירת אוקראינה), דנייפרופטרובסק (אוקראינה), זאפורוז'יה (אוקראינה) ניקופול וחרסון (אוקראינה).

נבה, נייבה

נבה הוא נהר רוסי באורך 74 קילומטרים הנובע מימת לאדוגה ונשפך לתוך הים הבלטי במפרץ הפיני, ליד סנקט פטרבורג. בשפך הנהר נבנה סכר להגנת חופי סנקט פטרבורג מפני השטפונות הנגרמים מגלי הסערות. הנהר מהווה חלק מנתיב השיט וולגה-הים הבלטי. בדלתה של הנהר ישנם מספר איים היוצרים ביניהם תעלות. האי הגדול ביותר הוא נבה הגדול והתעלות הגדולות ביותר הן: תעלת מורסקוי, תעלת אובוודני, תעלת גריבוידוב ותעלת קריוקוב. על הקרח שכיסה את נבה ובסביבתה נערך בשנת 1240 קרב נבה בין הצבא השבדי ובין צבאו של נסיך נובגורוד, אלכסנדר ירוסלביץ'. לאחר הניצחון לקח לעצמו הנסיך את השם אלכסנדר נבסקי לזכר קרב נבה.
נהר הנייבה הוא ליבה של העיר פטרבורג היושבת על שפכו. הנהר הראשי העובר בעיבורה של העיר, ובין אייה הגדולים. הנהר נתון למשטר משתנה של גיאות ושפל, דבר שגרם זמנו להרבה שטפונות והרס של מבני העיר, שנבנתה במאה ה-17. על מנת להפחית מסכנת השטפונות, וגם בכדי לחבר את חלקי העיר האחרים לנהר לשיפור התעבורה נחפרו כאן כמה תעלות, אשר לימים יעניקו לעיר את השם של "וונציה של הצפון". לאורך התעלות בנויים בתי מידות גדולים אשר הוקמו ע"י אצילים לשעבר, אשר העדיפו את גדות התעלות כמקום יוקרתי ביותר. שייט לאורך התעלות מזמן לתייר אפשרות להציץ במבני הפאר הללו, בגשרים הציוריים והמפוסלים, בכנסיות הסמוכות לתעלה ובקהל התושבים אשר נהנים לרדת אל הנהר ולטבול בו בימים חמים. על שמו של הנהר קרוי גם רכב שטח מתוצרת "לאדה".

נהר הנבה

נהר הנבה

יניסיי

נהר היניסיי הוא מרכזה של מערכת הנהרות הגדולה ביותר שנשפכת לאוקיינוס הקרח הצפוני. הנהר זורם מאזור מונגוליה צפונה אל ים קארה, ומנקז את רוב מרכז סיביר. אורכו בנתיב יניסיי-אנגרה-סלנגה הוא 5,539 קילומטרים. אזור מעלה הנהר עשיר באשדות ונוטה להצפות, ועל כן האוכלוסייה בו מועטה. במרכזו נבנו על הנהר סכרים גדולים המפיקים חלק נכבד מתצרוכת האנרגיה של רוסיה, חלקם נבנה בעבודת כפייה. היניסיי ממשיך את מהלכו בטייגה השוממת, שם נשפכים אליו נהרות רבים, עד שהוא נשפך לים קארה בטונדרה הקפואה כליל יותר ממחצית השנה.
היניסיי מתחיל בשני פלגים עיקריים. "בולשוי יניסיי", היניסיי הגדול, הזורם בהרי סייאן וה"מאלי יניסיי", היניסיי הקטן, הזורם מעמק דרחד במונגוליה. שני הפלגים זורמים מערבה ומתמזגים בעיר קיזיל. לאחר מכן נפגש הערוץ עם נהר הקמצ'יק וממשיך מהלכו בהרי סייאן המערביים עד שהוא יוצא אל הערבה האירואסייתית (ה"סטפה"). קטע זה אורכו כ-700 קילומטרים. בקטע זה הוקמו על היניסיי סכרים רבים, ובהם סכר סייאנו-שושנסקייה בסייאנסק (גובהו 242 מטר). הסכר הושלם ב-1989 ותחנת הכוח שלו מפיקה 6400 מגאווט לתעשיית האלומיניום. 100 קילומטרים במורד הזרם הנהר מתמזג עם נהר האבאקאן בעיר באותו שם. בהמשך הוא עובר כ-10 ק"מ מנהר צ'ולים, יובלו של האוב, וחולף בעיר קרסנוירסק, המהווה תחנה חשובה של הרכבת הטרנס סיבירית ועיר נמל גדולה. בסמוך אליה גם הוקם סכר הידרואלקטרי. 70 קילומטרים במורד הזרם מקרסנוירסק שוכנת העיר הסודית ז'לזנוגורסק שבה פותחו לווייני ריגול ונשק גרעיני. העיר אינה מצוינת במרבית המפות ולא ברורה מידת הזיהום הגרעיני שהיא פולטת לנהר. 200 ק"מ הלאה, ליד העיר סטרלקה, נשפך אל היניסיי נהר האנגרה, המנקז את ימת באיקל .
נהר הקאז נשפך אל היניסיי 300 ק"מ במורד הזרם מסטרלקה, שם גם מתחבר היניסיי לאוב בתעלת האוב-יניסיי ונהר הקט. באזור זה מתרחב ערוץ הנהר, נשפכים אליו נהרות רבים נוספים (בפרט הטונגוסקה הסלעית והטונגוסקה התחתונה בעיר טורוחנסק) ואיים רבים פזורים בו. צפונית מטורוחנסק מתחילה הטונדרה, בה קפוא הנהר למעלה ממחצית השנה. הצטברות הקרח עלולה לגרום להצפות בשל חסימה דמוית סכר, ועל כן משתמשים לעתים בחומרי נפץ על מנת לפתוח ערוצי זרימת מים בנהר. העיר האחרונה על הנהר היא דודינקה שליד נורילסק, שממנה פועלת ספינת נוסעים לקרסנוירסק. באזור זה רוחב שפך הנהר הוא 50 קילומטר ו250 הקילומטרים האחרונים של נתיבו נשמרים פתוחים לשיט על ידי שוברות קרח.

בונוס: לנה ודון
נהר הלנה הוא נהר גדול בסיביר, רוסיה. הוא הנהר התשיעי באורכו בעולם. הדלתה שלו קפואה 7 חודשים בשנה. אורכו כ-4,400 ק"מ. לנה הוא מקור חשוב לדיג לתושבי האזור. חלק מהאזור שהנהר עובר בו מוגדר כשמורת טבע.
זרימת הנהר מתחילה בהרי הבאיקל, לא רחוק מימת באיקל, בשמורת טבע לנה, והוא זורם מערבה לכיוון קאטשוג (Katshug) ואז צפונה ולבסוף צפון מזרחה. הוא עובר בעיר יקוטסק. כיוון שהנהר קפוא, משתנה זרימת הנהר משמעותית: מ-2,800 מ"ק/שנייה בינואר ל-66,500 מ"ק/שנייה ביוני. הנהר קפוא מאוקטובר עד יוני והנהר משמש בזמן זה ככביש. במאי הנהר נמס ובמיוחד זכורה ההצפה בשנת 2001 שהציפה את העיר לנסק.

נהר דון הוא אחד הנהרות הארוכים והחשובים ברוסיה. מוצאו מדרום מזרח למוסקבה ליד טולה ומסתיים בים אזוב. אורכו כ-1,950 ק"מ. העיר החשובה ביותר הנמצאת עליו היא רוסטוב על דון. בנקודה המזרחית שלו נהר דון קרוב לנהר הוולגה ותעלת הוולגה-דון מחברת ביניהם והיא מעבר חשוב לסחורות. סביב הדון היה ריכוז גדול של קוזקים שעליהם כתב שולוחוב את ספרו המפורסם: הדון השקט. הספר זכה לתרגום לעברית בידי שלונסקי, שהכניס בפי קוזקים הנבערים פסוקי תנ"ך לרוב. היום הספר שנוי במחלוקת. יש אומרים שהוא גניבה ספרותית. כל האחרים שוללים את הסופר בטענה שהיה סופר "מטעם" של סטלין. כך או כך, טעמו של הספר שטעמתי בימי נעורי לא פג, ועד היום הוא זכור לי כמזכרת מימי התום וההונאה הגדולים, שבהם הערצנו כולנו את אבא סטלין ואמא רוסיה.

השאר תגובה