לטייל בנורמנדי

     

נוף נורמנדי (אתר הארץ, ני יורק טיימס)

נורמנדי היא חבל ארץ כפרי, ירוק ושופע, שמיכת טלאים של שדות חקלאיים, מטעי תפוחים ושטחי מרעה, המשתרעים עד לחופה הצפון-מערבי של צרפת. מכל עבר שדות אין סופיים של תירס. מתקבל הרושם שזהו הגידול החקלאי העיקרי של נורמנדי. בשדות התירס שכבר נקצרו וגם על כרי העשב רועות פרות לרוב. פרות לבנות מכל עבר. פה ושם נראו גם פרות חומות או מטולאות שחור לבן, אבל המראה השכיח – פרות לבנות. זה מסביר גם את הנטייה הקולינרית של אנשי נורמנדי: צלחות גדושות גבינה מותכת. נראה שכל דבר, החל ממרק וכל בחבית רגילה- מכוסה שכבה עבה של גבינה מותכת. בין השדות מפוזרים כפרים קטנים. לבתי גגות צפחה שחורה, בחצרות עצי תפוח (מפירותיהם עושים את טארט התפוחים המפורסם). בלב כל כפר ניצבת כנסייה קטנה. הכנסיות גבוהות, מתוך כל אחת מהן מזדקר צריח גבוה ומחודד.
ההיסטוריה תופסת מקום נכבד בנורמנדי. ראשיתה במאה העשירית, אז פלשו לכאן הנורמנים – שבט מסקנדינביה, כבשו את האזור והשליטו בו את שפתם. על שמם נקרא האזור נורמנדי. מימי הביניים נותרו כאן יצירות אדריכלות מרהיבות, כנסיות, מנזרים וקתדרלות, בערים כמו רואן, שהיא בירת האזור, קאן (Caen) ובאיו.
במאה ה-19 הגיעו לנורמנדי לא מעט ציירים אימפרסיוניסטים, ובראשם קלוד מונה, שביתו והגן המקיף אותו בכפר ז'יוורני משמש גם היום כאתר עלייה לרגל. במאה העשרים באה הפלישה לחופי נורמנדי במלחמת העולם השנייה (1944), שאתרי הנצחה שלה מצויים בארומאנש, לה האבר ומקומות נוספים לאורך החוף.

צוקים הצונחים אל הים (למטייל)

לאורך החוף הגובל בתעלת למאנש פזורים חופים חוליים וצוקים הצונחים אל הים, ערי נמל ציוריות, אתרי נופש וקיט (פקאן, הונפלר, דוביל, טרוביל). כאן נמצא גם אחד האתרים המפורסמים והיפים בצרפת– אי המנזר הנהדר מון סן מישל.
המטבח של נורמנדי עשיר בחמאה ושמנת, ומתאפיין במנות בשרים, גבינות עשירות בטעם, ובסיידר אלכוהולי וקלבאדוס (שיכר תפוחים) אשר מיוצרים מהפרי המקומי המשובח.

טיול בנורמנדי 

חבל נורמנדי Normandie עשוי להיות במיטבו במהלך חודשי הסתיו הנעימים כל כך. בתקופה זו של השנה, קהל התיירים זה מכבר פינה את הכיכרות המרכזיות ובשווקי העיירות שולטים הניחוחות והצבעים של הקציר האחרון.

הגן היפני של מונה בז'יוורני – חבצלות המים

ז'יוורני  (Giverny)

הקרן על שם קלוד מונה Claude Monet Foundation  מתחזקת את אחוזתו של הצייר קלוד מונה, על כל גניה המרהיבים. הגנים פתוחים עד הראשון בנובמבר ויוקדים, עד אז, בגווני הסתיו.

קלוד מונה (1926-1840), הצייר האימפרסיוניסטי המפורסם והמצליח ביותר, ראה ברכה בעמלו ויכול היה לרכוש לעצמו את האחוזה בז'יוורני, להעסיק שבעה גננים ולשתול בה גן יפני יפהפה, שסיפק לו אינסוף אפשרויות לציירו. מעניין להתוודע אל מונה גם דרך בית מגוריו, המתהדר בתריסים ירוקים. לעבור דרך חדרי המגורים, חדר העבודה המקושט באין ספור ציורים של חבריו הציירים בני זמנו, המטבח הכחול וחדר האוכל הצהוב.

ביתו של קלוד מונה

התיירים גודשים את הגנים ומשוטטים בחדרי הבית. קשה לי להאמין שכל המאות המציפים את האתר ובעיקר את החנות ההדורה, באמת מכירים ואוהבים את ציוריו של קלוד מונה. זהו פשוט עוד אתר תיירות שמסומן לכל תייר במדריך בתור אטרקציה הכרחית.

הצלב הגבוה מסמל את מקום המוקד

רואן  (Rouen)

ז'אן ד'ארק

רואן ההיסטורית שוכנת על גדות הסן. מקור המשיכה העיקרי שלה הוא האתר שבו הועלתה למוקד הקדושה הבתולה, ז'אן ד'ארק (Jeanne d'Arc) אותה גיבורה צרפתייה שהואשמה על ידי הכנסייה הקתולית, במאי 1431, בכפירה ובכישוף.

לאחר שנשבתה על ידי אנשי בורגונדי שמכרוה לאנגלים, שהעבירוה לידי הכנסייה הקתולית, הועברה ז'אן לעיר רואן (Rouen)  בחבל נורמנדי שבצפון והוחזקה במגדל גבוה. האגדה מספרת שלאחר מספר חודשים החליטה לקפוץ מחלון המגדל ולהתאבד אך לדבריה, קולה של קתרינה הקדושה אסר זאת עליה והבטיחה לה שישו עצמו יציל אותה. למרות זאת היא קפצה מראש המגדל ולתדהמת כולם רק נשרטה קלות. היא נתפסה והועברה לכלא אחר.

פסל ז'אן ד'ארק צמוד לקיר הכנסייה

הארכיבישוף פייר קושון (Pierre Cauchon), תומך האנגלים, שגורש מעירו ריימס שנה לפני כן על ידי ז'אן ד'ארק, התמנה לעמוד בראש בית הדין. על מנת להבטיח שז'אן תימצא אשמה ותוצא להורג, הובטח לקושון להתמנות לארכיבישוף של העיר הגדולה רואן בנורמנדי, שם החל המשפט הגדול נגד ז'אן ב-21 בפברואר 1431. המשפט נמשך ימים רבים וכלל חקירות ארוכות (הפרוטוקולים המקוריים של החקירות שרדו עד ימינו) ואיומים לעבור עינויים אם לא תודה בכך ששיקרה בנושא קולות הקדושים ואם לא תסכים ללבוש בגדי אישה במקום בגדי חייל שהמשיכה ללבוש גם בכלא. ז'אן סירבה לעשות זאת כמעט לכל אורך המשפט. שופטיה מצאו אותה אשמה בכל, כולל כישוף, קשרים עם השטן, לבישת בגדי גבר ומשיחת מלך כופר. לאחר הקראת פסק הדין נאמר לה שאם תודה היא לא תועלה על המוקד ואכן ז'אן הודתה בכל האשמות. יש מסורות האומרות שהכניסו לתאה חייל שאנס אותה. כוחה של ז'אן ואמונתה היו מבוססים על היותה בתולה קדושה. האונס שבר אותה והיא הסכימה להודות בכל סעיפי האשמה. אך יומיים לאחר מכן, התאוששה, חזרה ז'אן לבגדי החייל וביטלה את ההודאה באשמה. היא הובאה לאחת מכיכרות רואן, כיכר השוק הישן, בה נבנה מוקד מיוחד וגבוה מאוד, 32 מטרים, כדי שהאש תימשך זמן רב ועמו הסבל של ז'אן, ושם היא נשרפה חיה ב-30 במאי 1431 בהיותה בת 19 בלבד.

עשר שנים לאחר הוצאתה להורג ביטל האפיפיור קליקסטוס השלישי את גזר הדין לפי בקשת בני משפחת ד'ארק. עם ביטול אשמתה של ז'אן הוכרז הארכיבישוף קושון, שבינתיים מת, כאשם במשפט שקר. גופתו הוצאה מקברה והושלכה לתעלת ביוב. במשך מאות שנים התלבטה הכנסייה הקתולית בנושא ז'אן ד'ארק. רק לקראת סוף המאה ה-19, כאשר הכנסייה הקתולית ביטלה רשמית את האינקוויזיציה, הכירה הכנסייה בז'אן ד'ארק כדוברת אמת והיא הוכרזה מבורכת ב-1909 על ידי האפיפיור פיוס העשירי. ב-1920, כמעט 500 שנה לאחר מותה, הוכרזה כקדושה על ידי האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר.

"להבת" הכנסייה ומקום המוקד

לאחר זיכויה והכרזתה קדושה אפשר היה לבנות כנסייה לכבודה. הכנסייה ניצבת במקום הוצאתה להורג, בכיכר השוק הישנה. גגה של הכנסייה עוצב בצורה של להבה גבוהה הנישאת אל השמיים. גובהו של הגג כגובהו של המוקד, 32 מטרים. ליד הכנסייה ניצבת אנדרטה הנראית כמו אצבע גבוהה מאשימה כלפי השמיים. שם גם מוזיאון קטן המוקדש לה.

חזית הקתדרלה

קתדרלת רואן  Cathédrale Notre-Dame de Rouen

היא קתדרלה גותית, מושב הארכיבישוף של רואן. בשנים 1880-1876 היא הייתה הבניין הגבוה ביותר בעולם. הצריח המחודד שלה מתנשא לגובה של 151 מטרים, הגבוה ביותר בצרפת. צריח מחודד הוא תוספת מוגבהת, המתנשאת בראש של מגדל או גג מבנה גבוה. מעשית, לצריח היו שלושה תפקידים: לשמש כנקודת ציון עירונית; להכיל אמצעי אזעקה שאותו ניתן להשמיע בחוזקה, כגון פעמון או אדם שקורא בקול; לקשט את המבנה. עם זאת, עיקר שימושו של הצריח המחודד היא סמלית. סמלית, לצריחים המחודדים שני תפקידים: להכריז על העוצמה של בוניו, מזמיניו והמקום בו נבנה. ככל שהצריח גבוה ומפואר יותר כך הוא מעיד על עוצמה רבה יותר; לגרד את השמיים ולשאוף גבוה.

הצריח המחודד

זו הקתדרלה השלישית באתר, שתי הקודמות נהרסו. העבודה הראשונה על הקתדרלה התחילה ב-1145,בסגנון גותי מוקדם, ונמשכה עד 1214 בסגנון גותי מוקדם. המגדל המרכזי והצריח המחודד הושלמו רק ב-1876. הקתדרלה ספגה נזק במהלך השנים. כיום היא בעיקר אוצר בלום של אדריכלות גותית. היא דוגמה מרהיבה לסגנון הגותי הלוהב (flamboyant) הראוותני, השופע צריחים ותחרה באבן.

קתדרלת רואן מוכרת מאוד מסדרת הציורים של הצייר הצרפתי האימפרסיוניסטי קלוד מונה, אשר צייר אותה בזמנים שונים של היממה. 28 פעמים צייר אותה קלוד מונה כשהוא משקיף על חזיתה מחנות ההלבשה התחתונה שממול, הניצבת שם עד היום. מונה הציג בתערוכה בשנת 1895 עשרים ציורים שונים של חזית הקתדרלה – כל אחד בצבעים שונים ובתחושה אחרת לגמרי. כל הציורים גם הציגו רק את חלקה הנמוך של החזית ממבט של אדם העומד בקרבתה וצריחיה הגבוהים של הקתדרלה לא הופיעו בציוריו כלל. הקתדרלה היוותה השראה אמנותית למספר אמנים צרפתיים נוספים.

פנים הקתדרלה – גותי אפייני

קתדרלת רואן מכילה את קברו של ריצ'רד לב הארי מלך אנגליה ובו נמצא לבו של המלך. הקרביים שלו קבורים למרגלות המגדל בחבל לימוזן, צרפת, המקום שם הוא נורה למוות מקליע של רובה קשת. שאר שרידיו קבורים ליד קבר אביו במנזר פוטווראוד ליד שינון וסומיר בצרפת. צלמו של ריצ'רד נמצא מעל הקבר ושמו חרוט בלטינית בצד.

קבר לבו של ריצ'רד לב הארי

המרינה באונפלר

אונפלר (Honfleur)

עיירה במחוז קלבדוס בחבל נורמנדי בצרפת. העיירה נמצאת על גדתו הדרומית של שפך הנהר סן, מול לה הבר הנמצאת על גדתו הצפונית. בין שתי הערים מחבר הגשר מעוגן הכבלים פון דה נורמנדי. העיירה ידועה בשל הנמל הציורי שבה, המאופיין בבתים המצויים לצדו בעלי חזית מכוסת צפחה צבעונית. העיירה העניקה השראה לציירים ידועים רבים, ובמיוחד לגוסטב קורבה, לאז'ן בודן ולקלוד מונה, הנקראים לעיתים "אסכולת אונפלר" (école de Honfleur), שהיוותה שלב חשוב בהתפתחות התנועה האימפרסיוניסטית. תוך שני צעדים אל תוך העיירה רואים מיד מה מצאו בה ציירים כמו מונה, קורבה ובודן שהרבו לציירה. אונפלר היא כמעט קלישאה של "עיירה ציורית". בתיה העתיקים סדורים סביב מרינה קטנה, כשהנמל ובתי קורות העץ והאור הנהדר מספקים אפשרויות אין סופיות לציור. במרינה נמצא את המעגן הפנימי הקטן, המכונה Vieux Basin (המעגן הישן), והוא אחד המראות היפים שניתן לראות באונפלר. המעגן פונה אל הנמל הקדמי    (Avant Port), המשמש מעגן ראשי לצי הסחר והדיג של תושבי אונפלר. האזור כולו הוא אזור תיירותי שוקק חיים. העיר גדושה בגלריות ויש בה גם כמה מוזיאונים, ובהם מוזיאון האמנות אז'ן-בודן והמוזיאון הימי.

כנסיית סן קתרין עשוייה כולה מעץ

חשוב לראות את כנסיית סן קתרין. כנסייה זו נבנתה במהלך המאה ה-15 וכולה בנויה מעץ, ומגדל הפעמונים של הכנסייה נבנה במרחק מה, על מנת שבמקרה של שריפה ניתן יהיה להזעיק עזרה. היא הכנסייה העשויה מעץ הגדולה ביותר בצרפת.

סצינה מתוך שטיח באיו

באיו Bayeux

עיירה במחוז קלבדוס שבנורמנדי, צרפת. זוהי עיירה מתוקה מאוד, עם רחובות צרים ובתים צבעוניים. לאורך העיר זורם הנהר אור שזרימתו נוצלה להקמת טחנות מים לצרכים שונים. שתיים מהן עדיין פועלות.

עיקר פרסומה נובע שהיא מאכסנת בקרבה במוזיאון מיוחד (Musée de la Tapisserie de Bayeux), שטיח מפורסם הקרוי על שם העיר מהמאה ה-11, המתעד את האירועים שהובילו לקרב הייסטינגס, שבעקבותיו כבשו הנורמנים את אנגליה מידי הסקסונים. שטיח באיו נחשב לאחת מיצירות האמנות הגדולות של הביניים. השטיח אורכו בשבעים מטרים רוחבו כחצי מטר. הוא עבודת רקמה שנוצרה בשנת 1077 באנגליה – ככל הנראה בקנט, לאחר הכיבוש הנורמני בשנת 1066. מתוארות בו באופן כרונולוגי ובחיות רבה 58 סצנות המפרטות את דרכו של ויליאם הכובש לכתר, בצירוף הסברים ותיאורים בלטינית שרבות בה השגיאות. יש הרואים בשטיח אחת מיצירות הקומיקס הראשונות בהיסטוריה.

השטיח שוכן במבנה הבנוי כאליפסה, אליו הועבר מקתדרלת באיו, כאשר המבקרים הולכים לכל אורכו ומתבוננים בתצוגה המתחלפת, כשהם שומעים את סיפור האירועים דרך אוזניות אישיות. אין אפשרות לצלם בתוך המבנה השרוי בחשכה שבה רק השטיח עצמו מואר. במרכז באיו נמצאת הקתדרלה של באיו, מבנה גותי מפואר שאכסן בעבר את שטיח באיו לפני שהעבירו אותו למוזיאון הייעודי.

הקתדרלה של באיו

שָארְטְר Chartres

היא עיר בצרפת, בירת מחוז אר ולואר. העיר ידועה בעיקר בזכות הקתדרלה שלה, המזוהה עם העיר, קתדרלת שָארְטְר, או בשמה המלא קתדרלת נוטרדאם דה שארטר Cathédrale Notre-Dame de Chartres.

הכניסה לקתדרלת שארטר

לפי ארגון אונסק"ו, שהגדיר את אותה בתור אתר מורשת עולמית, הקתדרלה היא "יצירת מופת" ו"נקודת שיא של האדריכלות הגותית הצרפתית". היא מציגה את מיטב האמנות והפיסול הגותיים. הקתדרלה, ששרדה אסונות, שרפות ומלחמות לאורך ההיסטוריה, מהווה אתר עלייה לרגל לצליינים רבים. בימי הביניים פרחה העיר כמוקד תרבותי וכלכלי, בעיקר הודות לשריד קודש שהנוצרים מאמינים שהוא גלימה שהייתה שייכת למרים, אם ישו, שריד שהפך את העיר למרכז צליינות. אז גם נבנתה בעיר קתדרלת שארטר הגותית (1145-1134 ו-1260-1194) אשר עמה מזוהה העיר.

הקתדרלה בשארטר נחשבת ליצירת מופת של האדריכלות הגותית ובפרט לאחת הקתדרלות הראשונות שנבנו בסגנון גותי בשל (High Gothic). על קתדרלת שארטר ניתן לומר שבחים וסופרלטיבים רבים, ומעטים הם ההיסטוריונים של האדריכלות שלא כתבו על מעבריה המתנשאים, על חלונות הוויטראז' הכחולים שלה (רובם מקוריים מימי הביניים), על הסיתות הקפדני ועל הפיסול המגוון. היא ראויה למחמאות אלה, שכן שארטר היא אחת מהקתדרלות הגותיות הצרפתיות הגדולות והבולטות ביותר. מרחוק נראה כאילו היא מרחפת באוויר מעל שדות התירס, ורק ממבט קרוב יותר ניתן לראות גם את יתר העיר, מקובצת סביב הגבעה שעליה מתנשאת הקתדרלה.

אחד מחלונות הויטראז'ים הרבים

ברחבי הקתדרלה נשפכים צבעים חיים מתוך חלונות ויטראז' בני המאה ה-13, ומציפים את הרצפה. חלונות אלה ניצלו מהרס במלחמות הדת בצרפת במאה ה-16. על החלונות בשארטר נאמר שזהו האוסף השלם ביותר בעולם של ויטראז'ים מימי הביניים. מתוך 186 החלונות המקוריים, שרדו 152. חלונות הוויטראז' ידועים בעיקר בשל הגוון הכחול העז שלהם, בייחוד בייצוג של המדונה וילדהּ. צבע כחול זה ייחודי לשארטר ונוצר על פי הזמנה מיוחדת, הוא נקרא "כחול שארטר". במהלך מלחמת העולם השנייה הוסרו מרבית החלונות מהקתדרלה ואוחסנו בכפרי הסביבה כדי להגן עליהם מן ההפצצות הגרמניות. בתום המלחמה הותקנו החלונות מחדש בקתדרלה.

פנים הקתדרלה

 

נעזרתי באתרים מהאינטרנט

צילומים: סיגל כהן ברקת