ההר של מיכאל הקדוש (נסיך הגאות והשפל)

 

"ותהי מלחמה בשמים מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו׃"

הברית החדשה, חזון יוחנן, יב 7

 

 המלאך מיכאל הוא דמות יהודית מיתולוגית, המופיעה בקבלה היהודית ובאמונות העממיות. משמעות השם בעברית היא "מי כאל", כלומר שבח לאל שאין כמותו.

מיכאל הוא אחד מארבעת המלאכים (מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל) העומדים לפני כסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ.

בתנ"ך עצמו אין בדרך כלל אזכור מפורש של שמות המלאכים. אולם מיכאל מוזכר שלוש פעמים בסוף ספר דניאל. במסורות הנוצריות המלאך מיכאל מוזכר בחזון יוחנן בברית החדשה, ובספרות האפוקליפטית הוא מתואר כאוחז מאזניים ושוקל ביחד עם ישו את חטאי האנשים ביום הדין.

 על פי המסורת המקומית, חווה הבישוף של אווארנש, אובר, בשנת 708 חזיון מופלא: המלאך מיכאל נגלה לפניו וציווה עליו: "בנה כאן מנזר ובנה אותו גבוה. אם תבנה הם יבואו". הבישוף המבוהל, שלא ידע למי התכוון מיכאל באומרו "הם יבואו", ניסה להתעלם מהוראתו של המלאך. בתגובה צרב המלאך מיכאל הקדוש חור בתוך גולגלתו בעזרת אצבעו. או אז מיהר הבישוף, למלא את מצוות המלאך ובנה את המנזר ואת הכנסייה שבתוכו. המלאך יודע הכל ידע מה הוא אומר: "הם" – התיירים – מגיעים באלפיהם מאז ועד היום. הבעייה היחידה היא לבדוק מה מושך את התיירים יותר: המלאך מיכאל, הכנסייה והמנזר או התופעה הייחודית של המקום: שיאי גאות ושפל שקשה למצוא במקומות אחרים.

 

מון-סן-מישל (Mont-Saint-Michel)

אי זעיר שעליו כפר ימי-ביניימי, מכונה "פלא המערב" ונחשב ליישוב היפה ביותר בצרפת. הכפר, כל כולו סמטאות ורחובות-מדרגות תלולים, מחובר ליבשת בסוללה שמתכסה במים בשעות הגאות. מגרש החניה שבשולי הסוללה מוצף בשעות ידועות מראש, ויש לפנותו. האי נמצא כקילומטר אחד מהחוף, על שפך נהר הקואנון (Couesnon) שעל גבול ברטאן, סמוך לחופה הצפוני של נורמנדי, צרפת. קוטרו של האי הוא 900 מטר וגובהו 80 מטר והוא נחשב לפלא של העולם המערבי. פעמיים ביום הוא הופך לחלק מהיבשה בשל העובדה שמי האוקיאנוס הקרובים ליבשה רדודים במיוחד, כך ששינוי של מטרים בודדים במפלסם, בשל גאות או שפל, הופך את המקום לאי ולסירוגין מאחד אותו חזרה עם היבשה. בשעות השפל נסוג הים למרחק 12 ק"מ מן האי. תופעת גאות ושפל קיצונית מאפיינת את האזור הזה.

על האי מצויה עיירה היסטורית קטנה בעלת אותו השם, ומנזר המזדקר בראש ההר מצוי במרכזו של האי. האוכלוסייה הקבועה במקום מונה 50 תושבים בערך. גובהו הסלע המסיבי במרכזו של האי הוא 80 מטרים. תופעת הגאות והשפל היא רק אחד מקסמיו של מון סן מישל. במרומי האי, שהיקפו פחות מקילומטר, מתנוסס מכלול ארכיטקטוני עצום, ששימש תחנה לעולי רגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה  שבספרד. כנסיות, מנזר, אולמות אבירים, מבנים גותיים מסונפים, וסביב כל אלה מערך ביצורים אדיר. מון סן מישל לא נכבש מעולם, וכך נמשכו בו הבנייה והשיפוצים במשך 900 שנה, וריבדו שכבה על שכבה וסגנון על סגנון.

גאות ושפל

מחזור גאות ושפל (כְּרִית) הוא תופעה שבה גובה פני הים "עולה" או "יורד" במחזוריות קבועה. התופעה באה לידי ביטוי באופן חזק בחופים אשר נושקים אוקיינוסים (מדובר בהפרשים של 8-6 מטרים). מחזור הגאות והשפל מתרחש פעמיים ביום. הזמן בין גאות אחת לשנייה הוא כ-12 שעות ו-24 דקות, כתוצאה משילוב סיבוב כדור הארץ סביב עצמו עם מסלולו של הירח סביב כדור הארץ.

האזורים באירופה שבהם אפשר לצפות בתופעה וליהנות ממנה באופן המרשים ביותר הם אזור תעלת בריסטול במערב אנגליה, ובעיקר האזורים משני צדי התעלה האנגלית או תעלת למאנש: החוף הדרומי של אנגליה, בעיקר בחלקו המערבי, באזור קורנוול, והחוף הצפון-מערבי של צרפת, בחבלי בריטני ונורמנדי.

האזור של חופי צרפת עם האוקיינוס האטלנטי מאופיין בגאות ושפל בעלי טווח גדול במיוחד. מכיוון שמי האוקיינוס הקרובים ליבשה רדודים במיוחד, שינוי של מטרים בודדים במפלסם הופך את המקום לאי ולסירוגין מאחד אותו חזרה עם היבשה. בעבר חובר האי ליבשה על ידי גשר אדמה טבעי שהיה מכוסה במים בשעות הגאות ומבודד את האי. אולם האופי המבודד של מון-סן-מישל נהרס במהלך השנים, שכן המישורים החופיים מסביב לאי יובשו כדי ליצור שטחי מרעה. בשנת 1879 חוזק גשר האדמה והפך לדרך של ממש, ובשנות ה-80 נסלל כביש על גבי סוללה מוגבהת, היוצר חיבור קבוע בין האי ליבשה. בשנים האחרונות נתגלה כי הכביש פוגע בסחף הטבעי הקיים במפרץ, וקיימות תוכניות להריסתו ולבניית גשר במקומו. תופעה מדאיגה נוספת היא שקיעה איטית של הסלע אל תוך הקרקע הבוצית, אשר נתגלתה בשנים האחרונות בלבד.

בכל מחזור של גאות ושפל מתקדמים ונסוגים המים סביב מון סן מישל למרחק של יותר מ-12 קילומטר. בממוצע מגיעים הפרשי הגובה בין שיא הגאות למלוא השפל באזור זה ל-11 מטר. מהירות התקדמות המים בשעה שלפני הגאות יכולה להגיע בשיאה ל-10 קילומטרים בשעה. הערפל הסמיך שעוטף את האזור כולו לעתים קרובות משווה למראה הילה מסתורית ומושכת.

 

דברי ימי מנזר

עוד לפני הופעת הנצרות בצרפת היה האי ככל הנראה מקום פולחן עתיק בזכות ייחודו הטבעי והמעט מיסטי של המקום. האי שימש נקודה אסטרטגית חשובה מאוד מימי השלטון הרומי בצרפת ועד המאה ה-20.

ב-1979 הכיר אונסק"ו באי כולו אתר מורשת עולמית, והאתר כיום הוא האטרקציה השלישית המתויירת ביותר בצרפת אחרי מגדל אייפל וארמון ורסאי. אחד השיקולים להכרזת המקום כאתר מורשת שימור עולמית הוא ריבוי שכבות הבנייה על האי, אשר יצרו לאורך היסטוריית בנייה של כאלף שנים מראה כולל של אי שנדמה כי צויר או נלקח מעולם אחר. שילובו של המנזר הגותי בעל הצריח המחודד עם הבנייה הצפופה שלמרגלותיו, חומות העיר וצורת האי עצמו, סיפקו השראה אמנותית רבה לציירים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה.

בנייתו של מנזר מון סן מישל החלה בשנת 1017 והוא הוקדש למלאך מיכאל והיה מנזר נורמני קטן וצנוע יחסית. במאה ה-11 נבחר האדריכל האיטלקי ויליאם דה וולפיאנו לתכנן כנסיית מנזר גדולה יותר על פסגת ההר. המבנה שנבנה במהלך מאה זו היה כנסייה רומנסקית אשר מבנה הרוחב  שלה נבנה באופן נועז ביותר על מצוקי ההר יחד עם תמיכות מתאימות. בסמוך לכנסייה נבנו מבנים נוספים אשר שימשו את המנזר, וחלקם נבנו בקומות תוך ניצול אופטימלי של הטופוגרפיה הטבעית. במאה ה-12 נבנתה חזית חדשה והכנסייה הורחבה למבנה גותי. חלקו העיקרי של המבנה הנוכחי הסתיים ב-1520. על הכנסייה מתנוסס צריח מחודד המגיע לגובה של 170 מטרים מעל פני הים ובקצהו פסל מוזהב של המלאך מיכאל.

במהלך מלחמת מאה השנים (1453-1337), ניסו האנגלים לכבוש את האי מספר פעמים אך ללא הצלחה, כולל ניסיונם לבצע מצור על האי. עד היום מוצגים בכניסה אל העיר התותחים שניסו לקחת חלק בכיבוש ובמצור.

הפופולריות של האי די ירדה בתקופת המהפכה הצרפתית (סוף המאה ה-18) והמנזר הפך לכלא שבו הוחזקו אנשים מהכמורה שהתנגדו לרפובליקה. בית הכלא נסגר בעקבות לחציו של הסופר ויקטור הוגו. ב-1874 הוכרז האתר כמקום שימור.

קומפלקס המנזר, הכולל גם מגורים, חדר אוכל ומספר בתי תפילה, נבנה במהלך ימי הביניים דרך שינויים בבינוי והוספת תמיכות. הקומפלקס כולל גם קלויסטר ורחבת כניסה לכנסייה, אשר נבנו מעל חללים שימושיים אחרים. המבנה כולל מעלית עתיקה להעלאת מטענים המופעלת על ידי גלגל עץ ענקי, המונע על ידי שני אנשים הפוסעים בתוכו, ומושך עגלה בעזרת שרשראות ברזל לאורך שיפוע חלק תלול מאוד שנבנה מלבנים.

העיירה שלמרגלות המנזר בנויה סביב רחוב אחד ראשי המתפתל ומגיע אל המנזר. בתי המגורים והעסקים העתיקים הנמצאים בה ורחובותיה וסמטאותיה הצרים נבנו אף הם בשכבות שונות במעלה ההר ומושכים אליהם תיירים רבים.

 

גאות ושפל מסוג אחר

המלאך מיכאל מעולם לא צדק יותר. בגאות מרשימה הרבה יותר מזו שיכול ליצור האוקיינוס מציפים שני מיליון תיירים בשנה את הגבעה המבודדת שעליה ניצב המנזר. שיטפון היא המלה המתאימה לתאר את מה שמתחולל כאן בקיץ. הנזירים שמתגוררים במקום אינם יכולים להתלונן על בדידות מכבידה. ב-2001, לאחר יותר מאלף שנים שבהן שימש המנזר מעוז בנדיקטי, עזבו את המקום שלושת נזירי המסדר, שלא יכלו עוד להמשיך ולהתמודד עם המוני התיירים, ונציגי מסדר אחר תפסו את מקומם.

למרות הפרסום העצום ואף על פי שהצללית המפורסמת של המנזר הבודד על צוק הסלע מופיעה על כריכתם של עשרות מדריכי תיירות לצרפת, מוטב לחובבי הגאות והשפל לנסוע למקומות אחרים. הצפיפות של המבקרים, מגרש החניה העמוס לעייפה והמחירים הגבוהים במון סן מישל הם רק חלק מהסיבות. המנזר שוכן על שפך הנהר ובמשך השנים גרם סחף האדמה בנהר לכך שחלק גדול ממי הגאות אינם מגיעים כלל לסביבתו של המנזר וכיום הוא מוקף במים רק לעתים רחוקות. התוכנית, שהוצגה כבר לפני כמה שנים אך עדיין לא בוצעה, היא לבנות גשר וסכר על הנהר בחלקו המרוחק יותר מהחוף, ובכך לאפשר למי הים לשוב ולהקיף את מון סן מישל.