הדמעה של הודו – סרי לנקה (1)

 

סרי לנקה, בסינהלית "פנינת המזרח"

צורתה של סרי לנקה מזכירה דמעה ענקית הזולגת מהקצה הדרומי של תת היבשת ההודית הגדולה, או לחלופין "עגיל התלוי באוזנה של הודו". זוהי מדינה חייכנית ומגוונת, בה אפשר למצוא קצוות שונים של אקלים, תרבויות ונופים בזמן ושטח מצומצמים מאד. בנסיעה קצרה אפשר לעלות מהחופים הלבנים והטרופיים ליערות העד הממוזגים שבמרכז האי. סרי לנקה ידועה, ובצדק, בעושר עצום של אתרי טבע. צאו אל הגבעות כדי להימלט מהחום המעיק במישור, ותגלו כי הנוף החופי מתחלף בגבעות משתפלות, שבחלקן הגדול מכוסות מטעי תה. האי כולו הומה בציפורים מקסימות, ואין זה נדיר לראות חיות נדירות כגון פילים ונמרים. ואם כל זה אינו מספיק, התושבים כאן מסבירי פנים, האוכל נפלא והעלויות זעומות.

 

ואלה תולדות

מרקו פולו, הנוסע הוונציאני בן המאה ה-12, מזכיר ביומן מסעותיו את סרי לנקה בתור "אי האבנים היקרות", השוכנים בה מכרות אודם ואזמרגד האיכותיים בעולם. פולו מספר בסיפור מסעותיו ש"מעסיקו", קובלאי חאן, שלח אותו לקנות מאת מלך סרי לנקה שרידים מקודשים של בודהה, שם חזה מרקו באבן אודם ענקית כתפוח גדול.
החל בתחילת המאה ה-16 נשלטה ציילון באופן חלקי על ידי האימפריה הפורטוגזית, וחלקה האחר נשלט על ידי ממלכת סינהלה. שתי אלה נלחמו זו בזו ללא הפסק. הפורטוגזים קבעו תחילה את בירתם בקולומבו, אך לאחר מכן העבירוה לעיר גאלה. הפורטוגזים נהגו יד קשה בילידי האי שהתגוררו בחלק שהיה בשליטתם, ומלכה של סינהלה פנה להולנדים לבוא לעזרתו. באותה עת לחמו ההולנדים בספרדים על עצמאותם, והפורטוגזים היו קשורים לאחרונים במסגרת האיחוד האיברי. מסיבה זו היה להולנדים אינטרס בציילון הפורטוגזית, והטמילים והסינהלים שיתפו פעולה אלה עם אלה כדי להרחיק בעזרתם של ההולנדים את הפורטוגזים מהאי.
לאחר גירוש הפורטוגזים מהאי, בגדו ההולנדים בתושבי האי והפכו הם לשליטיו. ההולנדים, כמו הפורטוגזים לפניהם, לא הצליחו להשתלט על פנימו של האי, אלא רק על חופו. בשנת 1796, פלשו הבריטים לאי מחשש שישתלטו עליו הצרפתים. ההולנדים שלטו על האי בקירוב כ-150 שנים.
כאשר הגיעו הבריטים, בשנת 1796, הציגו ההולנדים התנגדות חלושה בלבד. הבריטים הצליחו לצמצם את כוחה של הולנד ובשנת 1815 הפכו לכוח האירופי הראשון ששלט בכל שטחי האי. מטעי קפה, תה, קינמון וקוקוס צצו בכל מקום, פועלים טמילים הובאו מדרום הודו כדי לעבוד בהם, והאנגלית הוכרזה כשפה הרשמית. סרי לנקה, או ציילון כפי שעדיין נקראה אז, זכתה בשנת 1948 בעצמאות, כדומיניון במסגרת חבר העמים הבריטי.

 

תרבות ומנהגים

הבודהיזם של סרי לנקה מתון ושפוי. הבודהיסטים מאמינים, אך לא מגזימים בפולחן ובתשומת לב יתירה. סרי לנקה היא רב תרבותית ורב דתית באופן רשמי. לא נדיר למצוא ברחובה של עיר מקדש בודהיסטי, מקדש הינדי וכנסיה נוצרית אלה לצד אלה. החינוך, כולל החינוך הגבוה באוניברסיטאות ניתן חינם. יש בתי ספר נפרדים לכל דת, אך לצידם באותה מידה בתי ספר מעורבים. הילדים בכל בתי הספר לבושים במדים אחידים לבנים. כל הבנות עם צמות ארוכות, וילדים ההולכים לבית הספר או חוזרים ממנו מהווים מראה מרהיב.
רוב הגברים בסרי לנקה לובשים את הלבוש המסורתי, הסרונג (חצאית כרוכה סביב המותניים). הנשים לובשות סרי או שלווה (מכנסיים, טוניקה וצעיף בצבעים תואמים).

המאכל הנפוץ ביותר הוא אורז לבן בלווית קארי. קארי פירושו צלוחיות קטנות רבות שבהן מיני סלטים ורטבים שונים ומשונים, רובם חריפים מאד. הם מוגשים, בדרך כלל, בלוויית מנות קטנות של ירקות, של בשר, של עוף או של דגים. מאכל נפוץ נוסף הוא בוריאני, אורז מטוגן בתיבול עדין ומיוחד בתוספת עוף, בשר או דג. יש שפע של פירות טרופיים לבחירתכם, כגון מנגו, פפאיה, קוקוס, פרי הג'ק, תמרינדי (מיץ), תפוח "עץ" (Wood Apple), בננות, אבוקדו, פרי הדר, והם מוגשים פלחים חיים בראשית הארוחה, ומיצי פירות בסיומה. תושבי האי אוכלים בידיים, או ליתר דיוק רק ביד ימין (יד שמאל משמשת לצרכים סניטריים ולכן לא תיגע לעולם באוכל). הם יוצקים את הקארי על האורז, מערבים אותם בעזרת יד ימין, לשים את האורז לכדורים ומכניסים לפה.
התחבורה הציבורית מאוד מסודרת. יש כמה קווי רכבת, האוטובוסים מגיעים לכל מקום, ובתוך העיר אפשר תמיד לנסוע עם ה"טוק-טוק", המצויים בהמוניהם בכל מקום.
הבריטים השאירו אחריהם מורשת גדולה: נוהגים בצד ימין, משתמשים במידות כגון מייל, אינץ' ואקר, משחקים קריקט ומדברים אנגלית (אם כי קשה מאד להבנה בגלל המבטא).

תרבות ודתות

בודהיזם

נכון ל-2014 אוכלוסיית סרי לנקה היא בת יותר מ-22 מיליון אזרחים. הקבוצה האתנית הגדולה בסרי לנקה היא סינהלים, המהווים כ-73.8 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. הם צאצאיהם של מתיישבים שהגיעו אל האי מצפון הודו בערך בשנת 500 לפני הספירה.
הקבוצה האתנית השניה בגודלה היא קבוצת הטמילים הסרי-לנקים, המונה כ-13.9 אחוזים מכלל האוכלוסיה. הם צאצאיהם של מאות אלפי טמילים שהובאו לאי על ידי הבריטים במאה ה-19, ממדינת טמיל נאדו שבצפון הודו, כדי לעבוד בשדות התה והקפה בסרי לנקה.
הדת הנפוצה ביותר בסרי לנקה היא הדת הבודהיסטית, אליה משתייכים כ-73.7 אחוזים מהאוכלוסיה. דתות אחרות בסרי לנקה הן הינדואיזם (10.9 אחוז), אסלאם (6 אחוז) ונצרות (6.2 אחוז). השפה הרשמית בסרי לנקה היא סינהלית, אותה דוברים 74 אחוזים מהאוכלוסיה. השפה הטמילית מדוברת בקרב 18 אחוז מהאוכלוסיה. עד 1956 היתה האנגלית השפה הרשמית בסרי לנקה, והיא מדוברת כיום על ידי 10 אחוז מהאוכלוסיה.

 

עלייה לרגל לאתרים בודהיסטיים

אנורדפורה Anuradhapura

אחת משלוש הערים העתיקות של סרי לנקה. בנייתה החלה לפני למעלה מ-2,000 שנים. המקום נחשב לאזור הולדתו של הבודהיזם בסרי לנקה, ובמקום שתול ענף מהעץ שלכאורה הצל על הבודהה בחיפושו אחר הארה.
אנורדפורה היא בירתה המקורית של סרי לנקה, סמל חשוב של השלטון הסינהלי, והגדולה והחשובה מבין עריה העתיקות של סרי לנקה. היא הוכרזה כבירת האי בשנת 380 לפני הספירה, ובמשך יותר מ-1,000 שנה שלטה ממנה שורת מלכים סינהלים. שרידיה המרשימים התגלו בראשית המאה ה-19, ונמצאים בתהליכי שיקום ושחזור מאז ועד היום. העתיקות נמצאות ממערב לעיר המודרנית אנורדפורה ומצפון לה.

סיור באתר: האתר הדתי החשוב ביותר בעיר, ואולי בסרי לנקה כולה, הוא עץ הפיקוס ההודי הקדוש המכונה Jaya Siri Maha Bodhi. עץ זה גדל מייחור שנלקח מהעץ המקורי, שתחתיו ישב הבודהה כאשר זכה בהארה, בבודגאיה שבהודו. את הייחור הביאה מהודו אל סרי לנקה Theri Sangamita, בתו של המלך אסוקה, ושתלה אותו באנורדפורה בשנת 249 לפני הספירה. עץ זה נחשב לעץ ההיסטורי העתיק ביותר בעולם.

מקדש Isurumuniya, שנבנה במאה השלישית לפני הספירה, היה המקום הראשון על פני האי שבו החוזקה השן של בודהה, לפני שעברה למקומות אחרים ולבסוף מצאה את מנוחתה בקנדי. המקדש חצוב כולו בתוך הסלע, ומאכסן בתוכו פסל ענק של בודהה יושב. כשעולים לראשו אפשר למצוא שם חצובה בסלע עקבת רגלו של בודהה. במקדש זה נמצאו כמה יצירות אמנות חשובות המוצגות במוזיאון הקטן הסמוך. המפורסמת שביניהם היא "הנאהבים", זוג חבוק בתנוחת אהבה. פסל נוסף מייצג את משפחת המלוכה. פסלים אלה הם במסורת אמנות גופטה של הודו, ועל כן נוצרו כנראה במאה החמישית.

בתופאראמה דגובה (Thuparama Dagoba), העתיק שבמקדשיה הרבים של העיר, שמורה, על פי האמונה, עצם הבריח של הבודהה. כמו לכל המקדשים בסרי לנקה, יש ללכת למתחמו ברגליים יחפות וללא כובע, דבר המקשה מאוד על הביקור בו ביום קיץ לוהט, כשרצפות בוערות תחת רגלי המבקרים והשמש קופחת על ראשם. הדגובה לבנה כמו כל הדגובות בסרי לנקה, ומוקפת פסלי פילים שחורים, המקיפים אותה מכל עבר.

ג'טאבאנאראמה דגובה (Jetavanarama Dagoba) הוא הגדול בשרידי המקדשים ועל פי ההערכות היה גובהו בעבר למעלה מ-100 מ' והתגוררו בו כ-3,000 נזירים. יש גם מוזיאונים הראויים לביקור, שתי בריכות משוחזרות ששימשו את הנזירים לטקסי רחצה דתיים, ומאגרי מים ענקיים, שנבנו כדי לספק מי השקיה לשדות האורז.

אנורדפורה נמצאת 250 ק"מ מצפון לקולומבו. יש שפע של אוטובוסים הנוסעים בין קולומבו לכאן מדי יום. אפשר לנסוע באוטובוס ישן תמורת כ-0.60 דולר, או להחליט לבזבז 0.70 דולר נוספים, ולנסוע באוטובוס הבינעירוני הממוזג. יש גם רכבות אל אנורדפורה, אבל פעילותן תלויה במצב הביטחוני בצפון האי. הדרך הטובה ביותר לטייל באזור היא ברכיבה על אופניים.

סיגיריה Sigiriya

במרחק 19 ק"מ צפונית-מזרחית מדמבולה, בראש סלע ענקי מוקף גנים מטופחים, נמצאת אחת האטרקציות העיקריות של סרי לנקה. במאה החמישית רצח הנסיך הצעיר Kasyapa את אביו המלך, וגזל את השלטון מאת היורש הלגיטימי, אחיו הבכור. קסיאפה בנה לעצמו אז את המצודה שתגן עליו מפני אויביו, על ראש צוק קירח שגובהו כ-200 מטרים. במקום היה קודם לכן מנזר מהמאה השלישית לפנה"ס, שהוקף מערות שצויירו בידי בודהיסטים. לאחר מותו של קסיאפה חזר המקום לשמש בתפקודו הקודם בתור מנזר בודהיסטי עד המאה ה-14, ואז ננטש. החורבות נתגלו בשנת 1907 על ידי ג'ו סטיל, חוקר בריטי.

היום הצוק המרשים מוקף בגנים מטופחים שבהם פינות חמד בודהיסטיות נסתרות, וגן מים מרהיב במיוחד. יש לעלות מדרגות רבות מספור עד שמגיעים אל המערה שבה נמצאים ציורי הקיר הנודעים מהמאה ה-15 של עלמות חמד עם שדי "סיליקון" במבחר פוזות ובצבעים רעננים. כשממשיכים בדרך עוברים לאורך "קיר המראה", קיר עם גרפיטי, שעליו כתבו מבקרים ועולים לרגל שירים והתרשמויות מהמקום. ממשיכים לטפס גבוה גבוה, על המדרגות, חלקן מקוריות וחלקן משוחזרות, עוברים ליד קיני צרעות ששלט כתוב לידן: "זהירות! רעש עלול להטריד את הצרעות ממנוחתן". ומגיעים למרגלות המצודה. המדרגות המובילות אל המצודה מתפארות בשתי כפות רגליים ענקיות של אריות, החצובות בסלע הגרניט. מגיעים אל הפסגה, אל המצודה הבלתי חדירה. שם נמצאים שרידי הארמונות, מקום מושבו של המלך, רחבת הריקודים שעליה חוללו אלף נערות חן לפני המלך, ונופים עוצרי נשימה. המצודה נמנית על אתרי מורשת עולמית השמורים על ידי אונסק"ו, וגם נחשבת לפלא השמיני של העולם.

אוטובוס: מקולומבו לסיגיריה עליכם לעלות לאוטובוס שעוצר בדאמבולה (Dambulla), ומשם להמשיך בכל אחד מן האוטובוסים, היוצאים אחת לשעה, עד מצודת הסלע.

 

דמבולה Dambula

מכלול דמבולה יושב כ-70 ק"מ מצפון לקנדי במחוז Matale. העיר דמבולה הוקמה סביב הר גרניט, שבו נחצב מכלול מערות מקדשים מרהיבים, שהתקבלו בתור אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. את המכלול, המכונה Raja Maha Viara, התחילו לחצוב במאה השלישית לפנה"ס, ועיקרו נחצב במאה הראשונה לפנה"ס. זהו המכלול המרשים והשמור ביותר של מערות מקדשים בסרי לנקה, והוא משתרע על פני 2,100 מטרים מרובעים. לרגלי הצוק ניצב "מקדש הזהב". זהו מקדש חדש שבמרכזו פסל ענק מוזהב של בודהה יושב. משם נכנסים לפארק גדול ומטופח, שממנו עולים אל המתחם העליון, "מערות דמבולה". במתחם העליון חמש מערות שהוסבו למקדשים. המערה-מקדש הראשונה היא הגדולה ביותר, העתיקה ביותר והמרשימה ביותר. תקרת הסלע מצויירת כולה.

פסלי בודהה יושבים סביב כל הקירות. פסל בודהה ענק במרכז, וכן פסלים של כמה מלכים סינהלים. פסל מעניין מייצג את הסצינה שבה ישב בודהה בחום היום, ונחש קוברה הצל עליו ממעל. המערה השניה קטנה יותר, אך גם היא עתיקה. בה פסלים וציורים מחיי בודהה. שלוש המערות האחרונות הן קטנות ופחות מרשימות, והן גם המאוחרות יותר, מהמאה ה-17. בלי שום נקיפות מצפון משולבים במכלול גם פזלים של אלים הינדיים כמו וישנו וסמאן. הם משקפים את חדירת ההינדואיזם לסרי לנקה במאה ה-12.

פולונרווה Polonnaruwa

140 ק"מ צפון מזרחית לקנדי נמצאת פולונרווה, שהיתה בירתה העתיקה של סרי לנקה במאות 11 – 13. היום עומדים במקום שרידים מרשימים מהתקופה. שרידיה של העיר העתיקה פולונארואה (Polonnaruwa), שעל שפת האגם, 75 ק"מ מדרום מזרח לאנוראדהאפורה, מתוארכים ברובם לתקופת שלטונה של שושלת צ'ולה ההודית, במאות 11 – 12 לספירה, אבל הם פזורים על פני שטח מצומצם יותר והשתמרו במצב נהדר.
לפני כ-2,000 שנים התרחשה בסרי לנקה מהפכה תרבותית שאיפשרה בניית מקדשים, מנזרים, פסלים ומערכות השקיה. כיום הבודהיזם השתמר בצורה הטהורה ביותר שלו בסרי לנקה, האמונה בשלום ובסובלנות השאירו חותם על הארץ כולה ועל תושביה, עובדה שמאפשרת את ההרמוניה שבה חיות קבוצות דתיות ואתניות שונות. עיקרה של המהפכה היתה בפולונרווה, בירת ימי הביניים של סרי לנקה, שעד היום מהווה את האנדרטה לרנסנס של סרי לנקה.

באחת הפינות של המיתחם נמצא הקדוש מכל: סדרת פסלי ענק של בודהה, השוכב, היושב, העומד. העולים לרגל מחוייבים להלך ברגליים יחפות וללא כובע, משימה קשה למדי על החול הלוהט כגחלים ותחת השמש הקופחת.
בפולונרווה שרידי ארמונות, מקדשים, מנזרים, שערים, גנים, אגמים מלאכותיים לצרכי השקיה, כל אלה מעידים על תרבות מפותחת ביותר ששררה במקום. אחד הממצאים המרשימים ביותר הוא אגם מלאכותי ענק שבנה המלך Parakramabahu, ומהווה דוגמה נאה מעין כמוה לכישורים הארכיטקטוניים וכישורי הבנייה של התקופה. זהו מאגר מים שנבנה כדי לאגור את מי הגשמים ולא לאבד טיפה.

אבן הירח: בפתחם של מקדשים עתיקים וחדשים כאחד מונחת אבן הירח. זוהי אבן גדולה מסותתת בצורת חצי עיגול, ועליה מצוירות בעלי חיים שונים ההולכים זה אחר זה כמו בתהלוכה. סדרת בעלי החיים חוזרת על עצמה ומסמלת את מחזור החיים בטבע ושל האדם: הפיל מסמל את הלידה, הסוס מסמל את המחלות, האריה מסמל את הזקנה והפר מסמל את המוות. כך הדבר בכל המקדשים במדינה מאז ועד היום, והיום גם בפתחם של מבני ציבור חדישים. רק במקדשי פולונרווה יש חריגה מהשיגרה. מכיוון שהמלכים בפולונרווה היו ממוצא הודי, לא הכניסו את הפרה למחזור המצוייר, כי הפרה היא חיה קדושה להינדים.