הנוסע היהודי הראשון

"עם אור שחר, ביום לא עבות / מעירו אשר עיר לא תשוה לה / מרעיו שדברו בו טובות / משונאיו שדברו דברי בלע / מנושיו שנשו בו חובות / (יקלעם אלהים בכף קלע )/ אל דרכי נדודים / אל דרכי נדודים / יצא בנימין מטודלה.
הוא עבר נאות כפר וערים / והרים בם הרוח יללה / הוא סבב ערבות ויערים / ולא נח בכל אלה הוא, אלא / גם חצה גלי ים סוערים / בספינה הנקראת קרולה / כי נוסע גדול / כי נוסע גדול / היה בנימין מטודלה"

נתן אלתרמן, "מסעות בנימין מטודלה", מתוך "ספר התיבה המזמרת", מחברות לספרות, תל אביב, תשכ"ג, עמ' 11-7. את השיר הלחינה נעמי שמר וביצעו הגשש החיוור.

טודלה

עיר קטנה במחוז נווארה שבספרד, היושבת על נהר האברו, ששמרה על צביונה מימי הביניים. כשנכנסים לעיר העתיקה אפשר ממש להרגיש שנכנסנו למכונת הזמן. יש בעיר כל מה שעיר בימי הביניים היתה צריכה: חומה, קתדרלה, עוד כנסיות, סמטאות צרות ומפותלות. הכל נכון ובסדר יפה. לנו, היהודים, הישראלים, יש עניין מיוחד בעיר הזאת: במאה ה-12 יצא מכאן בנימין בן יונה, שנולד בעיר הזאת, למסע מסביב לעולם. מסעו נמשך בערך 11 שנים, וכשחזר לביתו כתב את יומן המסע שלו, שהוא מקור ראשוני חשוב ביותר למתרחש בעולם של מסעות הצלב, והעיקר מצב היהודים, הן בארצות הנצרות והן בארצות האיסלם.
כשנכנסים לעיר, הולכים ראשית לכל אל מרכז המבקרים להצטייד במפה ובאינפורמציה. והנה, עם היכנסכם אל מרכז המבקרים, מושך את עיניכם ציור קיר ענק, שבו מצוייר בנימין הנוסע, על רקע כתובת בעברית, וזה כבר מחמם את הלב. כשמתבוננים במפה, רואים בין האתרים המסומנים: מונומנט לכבוד בנימין מטודלה. ואז יוצאים לחפש אחר המונומנט הזה, תוך כדי שיטוט בעיר העתיקה המקסימה. המונומנט נמצא בכיכר סן סלבדור. רק למצוא את הכיכר הזאת זוהי עבודת בילוש של ממש. אבל בסופו של דבר מגיעים לכיכר ומחפשים מונומנט. אין. אין כלום. אבל רגע, מה זה הדבר הקטן המוזר בקצה הכיכר? כן. זהו ה"מונומנט": פסלון מודרני קטן ממדים, כמעט בלתי נראה, משהו מופשט ולא ברור, אבל לפחות על בסיסו כתובים הדברים הבאים (בעברית ובספרדית):
"שלום נהר האברו / אשובה אליך / אף אם אשוב רק / למות על גדותיך". במלים אלה חתם הנוסע האמיץ את יומן מסעו. ואכן, בנימין מת כמעט מיד לאחר שחזר לביתו ממסעו הממושך, בשנת 1173. ובכן, זה בהחלט מרגש ושווה.

כרזה על בנימין מטודלה במרכז תיירות בטודלה

כרזה על בנימין מטודלה במרכז תיירות בטודלה

מסעות בנימין
בנימין מטודלה (כלומר מהעיר טודלה שבספרד) היה מגלה ארצות יהודי, בעל השכלה רחבה ובקיא בשפות, שהקדים במאה שנים את מרקו פולו בחקר אסיה והיה לדמות חשובה בתולדות הגאוגרפיה. בשנת 1160 יצא חוקר נועז זה למסע ארוך בכל העולם אשר היה ידוע בימים ההם. בנימין עבר בחלק גדול של אירופה, אסיה ואפריקה. הוא התחיל את מסעו בעיר סרגוסה, משם פנה לדרום צרפת והמשיך באוניה ממארסיי. לאחר שביקר ברומא ובקונסטנטינופול, יצא לאסיה ועבר דרך סוריה, ארץ ישראל, עד הגיעו לבגדד. משם הלך לפרס ולחצי האי ערב וחזר דרך מצרים וצפון אפריקה לספרד בשנת 1173, לאחר מסע שארך 13 שנים. את רשמי מסעו כתב בספרו "מסעות בנימין". ברשמיו מספר בנימין על הארצות שעבר בהן, מונה את אוכלוסיית היהודים בקהילות השונות ומזכיר את שמותיהם של יהודים חשובים שפגש בדרך. הוא מספר גם על מנהגיהם של יושבי הארצות למיניהן ותיאר את אורח החיים בערים בהן ישבו. כמו כן הרבה לתאר את המקומות שניקרו בדרכו וסיפר על המבנים שראה ועל השווקים שביקר בהם.
ספר המסעות של בנימין מטודלה חשוב לא רק לחקר דברי ימי ישראל, אלא גם כמקור ידיעות מהימן לגאוגרפיה ולאתנוגרפיה של ימי הביניים. מן המאה ה-16 ואילך תורגם ספרו של בנימין מטודלה למרבית לשונות אירופה ושמו של הנוסע היהודי היה למפורסם.
בנימין מטודלה – נוסע מפורסם במאה ה- 12. שם אביו ר' יונה מארץ נבארה בספרד. מלבד הידיעות אודותיו בספר מסעותיו לא נודע ממנו דבר. בהקדמת חיבורו שכתב המעתיק ספרו או העורך את כתביו נאמר כי ר' בנימין יצא מן דוטילה (טולידא) ונסע בארצות רבות, ובכל מקום שבא כתב לזכרון את החדשות שראה או שמע מאנשי אמת. רשימות מסעותיו הביא עמו לקשטיליא בשנת תתקל"ג (1173). בעל ההקדמה מעיד עליו שהיה איש מבין ומשכיל ובעל תורה, ואחר בדיקה נמצאו דבריו מתוקנים כי היה איש אמת. תחילת נסיעתו הייתה בערך בשנת 1160. מרדכי אדלר הוכיח כי ר' בנימין היה ברומא בין השנים 1165-1167 בזמן האפיפיור אלכסנדר (השלישי). כנראה שר' בנימין מת מיד בשובו לארצו, כי לא הספיק לערוך את ספר מסעותיו, ודבריו נערכו ע"י אחר. ייתכן שהעורך השמיט דברים שלא מצא בהן חפץ, או שקיצר והשמיט שמות האנשים, כי רק שמו של אברהם החסיד שמסר לו איזה ידיעות בירושלים נזכר בספר. בכתב יד של ר' יצחק ישראל מפיסא המעתיק בשנת קפ"ט (1429), אשר השתמש בו אדלר בהוצאהו משנת 1907, נאמר בסופו: "כפי הנראה זה ספר ר' בנימין אינו השלמתו הנה, אבל אני לא מצאתי ממנו יותר מעתק".
סיפור נסיעתו מתחיל במילם אלה: "אני, רבי בנימין בר' יונה ז"ל יצאתי תחילה מעיר שרקוסטא" וכו'. משם נסע לדרום צרפת (פרובינצא), איטליה, יון, ואיי ליבאנט, טורקיה, סוריה, ארץ ישראל, ארם נהרים עד בגדד שהיה שם ריש גלותא וישיבות גדולות לתורה וחכמה. גם היה בפרס, טיבט, הודו, סין, עדן, תימן, אביסיניא, מצרים – שם התעכב זמן רב – ומשם נסע לאיי סיציליה, איטליה וספרד. בסוף ספרו מדבר על היהודים מארצות אשכנז, רוסיה, סלאוואניה ופראג, ונראה שכל אלה הם דברים ששמע, והוא מסיים בעיר פאריס על נהר סינה. הוא משבח מאוד את הקהילה ות"ח אשר שם שאין כמותם בכל הארץ, עוסקים בתורה יומם ולילה, והם בעלי אכסניה לכל עובר ושב ואחים ורעים עם כל אחיהם היהודים. יש בסיפורו גם תוספות מאוחרות ע"י המעתיקים כמו בין שמות המקומות משתראן-אשתרון בורק נאמר: "וכל ישראל מפוזרים כולם בכל ארץ וארץ וכל מי שיבטל שלא יתקבץ ישראל אינו רואה סימן טוב ולא יחיה עם ישראל" וכו', עד "וכל אלו המדינות בארץ אלימנייא (אשכנז) שזכרנו ויש עוד".

מטרת נסיעתו ותועלתה
לא ידוע מה הייתה מטרת נסיעתו. ר' בנימין מתאר בספרו את מסעותיו. הספר הקטן הזה חשוב לחוקרי תולדות ישראל לתפוצותיהם, כי נזכרו בו כשלוש מאות מקומות וערים, וגם לחקר התרבות והמסחר בזמן ההוא. ר' בנימין מספר על נסיעתו באירופה, אסיה ואפריקה, מדווח על מסורות, קהילות, ישיבות, מספר היהודים בכל מקום שעבר שם והמלאכות שעסקו בהן. ר' בנימין אינו מזכיר מה הייתה מטרתו בנסיעתו; יש משערים כי היה סוחר-נוסע, ואולי הלך בתור שד"ר (שליח דרבנן) מארץ ישראל. ואולי היה נוסע ללא מטרה.
הספר הקטן הזה חשוב מאוד באיכותו וייחוסו לתולדות ישראל לחוקרי גלילות הארץ, כי נזכרו בו כשלוש מאות מקומות וערים. הוא חשוב גם לדורשי קורות התרבות והמסחר בזמן ההוא. ר' בנימין מספר בלשון יפה ונעימה את סדר נסיעתו באירופה אסיה ואפריקה. מדווח על אגדות ומסורות, ענייני קהילות, ישיבות, מספר היהודים בכל מקום שעבר שם, המלאכות שהיו עוסקים בהן ומסחריהם, מצב המדיני של המקומות. מוסר על קראים ושומרונים, ובייחוד על משיח השקר דוד אלרואי. בדרך אגב ניתן ללמוד על שמות מקומות בכה"ק והתלמוד, כמו פתורה על נהר פרת שהיא בליץ.

ספר מסעותיו בדפוס

ספר מסעותיו של בנימין מטודלה יצא לאור בכשלושים מהדורות שונות, הרשומות בבית הספרים. הספר נדפס בארצות שונות, על ידי מדפיסים שונים ובתאריכים שונים. כאן רק כמה דוגמאות.
ספר המסע של בנימין מטודלה יצא לאור בשפת המקור – שהיא עברית – בכמה מהדורות, כמה מהן מדעיות. המהדורה המדעית הידועה ביותר היא מהדורת נתן אדלר הכהן, לונדון, שנת תרס"ז. נדפס מחדש, ירושלים, האוניברסיטה העברית – החוג להיסטוריה של עם ישראל, תש"ך 1960.
שתי מהדורות נגישות לקורא העממי: 1. אוצר מסעות – ספר שהוציא לאור י.ד.אייזנשטיין, והוא אוסף של יומני מסע מימי הביניים, תל אביב תשכ"ט. 2. מיועד לילדים, אבל גם מבוגרים יקראו בו בהנאה רבה והוא אולי יותר נוח לקריאה לרבים, מאשר המהדורה המדעית: ספר המסעות של בנימין מטודלה, ערכה והביאה לדפוס מירה מאיר, איורים: ריצרד טיילור, ספרית פועלים תל אביב תשמ"ד.

פסל לכבוד בנימין בכיכר העיר בטודלה

פסל לכבוד בנימין בכיכר העיר בטודלה

בנימין השני ובנימין השלישי
רבי ישראל יוסף בנימין, הידוע בכינויו "בנימין השני", (מולדביה 1818 – לונדון 1864). נוסע מפורסם. בנימין היה סוחר עצים במולדביה, ולאחר שפשט את הרגל החליט להיות נוסע בהשפעת סיפור מסעותיו של בנימין מטודלה, וכינה עצמו "בנימין השני". בשנת 1844יצא למסעו הראשון למזרח, ונסע דרך וינה וקושטא. הוא ביקר במצרים, ארץ ישראל, סוריה, עיראק, ארמניה, כורדיסטן, אירן, אפגניסטן, הודו, וסין. במהלך מסעו פגש במזרח שבטים שונים בהם ראה את צאצאי עשרת השבטים. את מסעו סיים בשנת 1851 וחזר לאירופה, שם טרח בהדפסת ספרו של נתן נטע מהנובר "יוון מצולה", על גזירות ת"ח ות"ט. לאחר מכן יצא למסע בצפון אפריקה, וביקר בלוב, אלג'יר, תוניסיה, ומרוקו. כשחזר ממסעו בשנת 1856 פרסם את ספרו "מסעי בני ישראל" שזכה לתהודה רבה. בשנת 1859 יצא לצפון אמריקה, בה שהה כשלוש שנים, וכשחזר לאירופה פרסם את רשמיו בספרו "שלוש שנים באמריקה". על מסעו זה זכה בנימין לעיטורי כבוד ממלכי שבדיה והנובר. בשנת 1864 החל בהכנות למסע נוסף למזרח, אך נפטר בפתאומיות ונקבר בלונדון. זכרונותיו של בנימין מהוים צוהר חשוב להכרת חיי הקהילות היהודיות בזמנו.
מנדלי מוכר ספרים כתב את ספרו "מסעות בנימין השלישי" בעקבות הרפתקאותיו של בנימין מטודלה, שהסעירו את דמיונו. מנדלי מוכר ספרים הוא שם-העט של שלום יעקב אברמוביץ' (1835 -1917), מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה. מנדלי נודע בכינויו "הסבא" של הספרות העברית והיידית המודרנית. הוא היה בן הדור האחרון להשכלה, אולם בהמשך חייו חווה את תקופת חיבת ציון וראשית הציונות, שהשפיעו על יצירתו. "מסעות בנימין השלישי" הוא פשוט רווי הומור וסרקזם. הוא מתאר את מסעם המשותף של בנימין (שרומז כמובן לבנימין מטודלה) ובן זוגו סנדריל האשה (היום היו קוראים לו אוחצ'ה) מעיירתם בטלון בחיפושיהם אחרי עשרת השבטים האבודים. הם כמובן לא מרחיקים לכת אלא נודדים בין עיירות היהודים העלובות שבסביבה, עלובות כאנטי גיבורים שלנו ממש.
אלתרמן גם הוא התרשם עמוקות ממסעותיו של בנימין וכתב שיר מקסים הנקרא: מסעות בנימין מטודלה. השיר מתפרסם בקובץ "ספר התיבה המזמרת", עמ' 11-7. השיר הולחן על ידי נעמי שמר.
וכך מסיים אלתרמן את שירו:
כך עבר יבשות ואיים / בלי לשאול עד מתי יטלטלה. / ורכב על פילים ומריאים / ועל גב לביאה ובדומה לה. / וצנח מצוקים נוראים, / בסוכך המכונה אומברלה, / כי נוסע אמיץ / כי נוסע אמיץ / היה בנימין מטודלה.
ובשובו מדרכיו הוא ישב / ומיד נוצתו החלה, / חיש לכתוב את קורות מסעיו, / עלי ספר מילה בסלע. / כך כתב וכתב וכתב, / כל ימיו הוא לבלי התעצלה, / כי היה לו בלי סוף, מה לכתוב ולכתוב / לאותו בנימין מטודלה.

השאר תגובה