תעלת קורינתוס

אחת החוויות המרהיבות ביוון היא התצפית על תעלת קורינתוס,­ מפעל הנדסי מרשים ויוצא דופן, לא רק בקנה מידה יווני מקומי, המספק לאזור את האטרקציה העכשווית המשמעותית ביותר. למי שמגיע לכאן מומלץ לעלות לחצי יום של הפלגה על יאכטה מקומית מאובזרת ומצויידת ולהתמכר למראות המהממים הניבטים מכל עבר מן הצוקים בהם חצובה התעלה משני צידיה. אפשר גם לחזות בגשר הישן שעל תעלת קורינתוס. על מנת לראות את הגשר יש לרדת מכביש האגרה המהיר אל הכביש הישן ממש בחיבור שבין שני חלקי המדינה, הצפון והדרום, הפלופונסוס. המראה מרהיב עין ומרשים ביותר. כשיודעים קצת יותר פרטים על תולדות המקום, באגדה ובהיסטוריה, הוא בוודאי נעשה מעניין יותר.

תעלת קורינתוס

תעלת קורינתוס

מפרץ קורינתוס והעיר קורינתוס
מפרץ קורינתוס, או המפרץ הקורינתי, הוא גוף מים המפריד בין הפלופונסוס לבין מזרח יוון. גבולותיו הם האיסתמוס הקורינתי (דרכו עוברת תעלת קורינתוס) וחבל אטיקה במזרח, מצר ריו-אנטיריו (שגשר ריו-אנטיריו עובר מעליו) ומפרץ פטרס במערב, חצי האי פלופונסוס בדרום והמחוזות מערב יוון ומרכז יוון בצפון. המפרץ חודר 130 קילומטר לתוך היבשה, רוחבו בפתחו הוא שלושה קילומטר, רוחבו המקסימלי 34.5 קילומטר ועומקו מגיע עד 860 מטר.המפרץ נוצר על ידי התרחבות של סדק טקטוני והוא ממשיך להתרחב בקצב של 30 מילימטר לשנה. באזורו ישנה פעילות ססמית ניכרת.
קורינתוס היא עיר נמל יוונית בקצה המערבי של תעלת קורינתוס, בצפון מזרח הפלופונסוס,
צומת תחבורה בין צפון יוון ודרומה. היא העיר השנייה בגודלה בפלופונסוס ובירת מחוז משנה קורינתוס. העיר החדשה הוקמה בשנת 1858 במרחק 7 קילומטר מן העיר הישנה שנהרסה ברעידת אדמה, ושוקמה בשנת 1928 בשנית לאחר רעידת אדמה נוספת.
קורינתוס העתיקה שכנה כ-300 מטר מהים, מצודת העיר במרכזה, וממוקמת על גוש סלעים. לעיר היו שני נמלים, אחד במפרץ סרוני שחיבר אותם לים האגאי, והשני במפרץ קורינתוס. קורינתוס נטלה חלק חשוב במלחמה נגד פרס. בראשית המאה ה-4 חתמה קורינתוס ברית עם אתונה, והתאחדה עם ארגוס. לאחר ניצחון פיליפוס השני את יוון הוא הקים בעיר את מרכז הברית ההלנית (או הליגה הקורינתית) בחורף שנת 338/337.
הרומאים הרסו ושרפו את העיר בקרב קורינתוס בשנת 146 לפנה"ס, ולמרות שישנן עדויות ארכאולוגיות לקיום של יישוב כלשהו אחרי זה, נחשבה העיר הרוסה עד הקמתה מחדש על ידי יוליוס קיסר בשנת 44 לפנה"ס.
פאולוס השליח הנוצרי ביקר בעיר בשנת 51 או 52 לספירה, ובשנית בשנת 58 לספירה, וכתב את האגרת אל הקורינתים. ב-521 נהרסה קורינתוס ברעידת אדמה, והצטמצמה למשך ימי הביניים למצודתה. ב-1458 נפלה לידי הטורקים, ולא חזרה לידי היוונים עד לתקופה המודרנית.
במהלך ההיסטוריה היתה קורינתיה מעצמה ימית של ממש ויושביה ימאים מיומנים ובנאי ספינות מעולים. אבל קורינתיה ירדה מגדולתה והרומאים הרסו את העיר לחלוטין. העיר והאזור הדרדרו בשל פלישות והרס מתמיד עד לתקופה הביזנטית הקדומה. רעידות אדמה, אסונות טילטלו את המקום לאורך ההיסטוריה ורישומי אותן תקופות ומהלומות של האתמול הן האטרקציה של המבקר הנחשף היום באתריה לעברה ולעוצמתה. קורינתוס של היום היא אחת מן הערים היותר נחשבות ביוון ­צומת ומרכז של תחבורה ימית.

מקדש אפולו בקורינתוס

מקדש אפולו בקורינתוס

אגדות המיתולוגיה
לפי האגדה קורינתוס נוסדה על ידי סיזיפוס, בנו של איאולוס, אל הרוחות במיתולוגיה היוונית. סיזיפוס היה ערמומי ורשע ונהג להטעות מטיילים בדרכם ולרצחם. סיזיפוס אף קשר את תנטוס, אל המוות במיתולוגיה היוונית, כך שהגוססים לא יכלו להגיע לעולם המתים. זאוס עצמו העניש את סיזיפוס בחומרה, כך שבממלכת המתים, נגזר על סיזיפוס, לגלגל שוב ושוב אבן כבדה במעלה הר, ובכל פעם שסיזיפוס הגיע לראש ההר, האבן התדרדרה לתחתיתו וסיזיפוס שב לעסוק במלאכה המפרכת. עונשו של סיזיפוס תועד על כדים יוונים רבים. משמו של סיזיפוס נלקח המושג "עבודה סיזיפית", שמשמעותו, עבודה קשה, מפרכת ואינסופית, ללא כל תכלית. ובעיר זו הסתיים סיפורם של יאסון ומדיאה באופן טראגי. המקדש הגדול של קורינתוס היה לכבוד אפרודיטה אלת האהבה היוונית.

סיזיפוס מאת טיציאן 1549

סיזיפוס מאת טיציאן 1549

מצר קורינתוס
מצר קורינתוס הוא מצר יבשה המחבר את חצי האי פלופונסוס בדרום עם יוון התיכונה, דרך חבל אטיקה בצפון, ומפריד בין המפרץ הסרוני (הים האגאי) לבין מפרץ קורינתוס, שמסתעף, דרך מפרץ פטרס, מהים היוני. המצר היווה לאורך ההיסטוריה נקודה בעלת חשיבות אסטרטגית, כלכלית ותחבורתית. אורכו של המצר 125 קילומטר וגובה הקרקע המקסימלי בו 79 מטר מעל פני הים. רוחבו המזערי שישה קילומטרים בלבד. המצר קרוי על שם העיר קורינתוס הנמצאת בצדו הדרום מערבי ושולטת עליו. בשנת 1893 נפתחה תעלת קורינתוס, החוצה את המצר ומהווה ציר תחבורה ימי חשוב בין הים האגאי והיוני.
שמו הקדום של המצר הוא "האיסתמוס", שפירושו ביוונית מעבר צר, והוא משמש מאז כמונח הגאוגרפי של כל מצרי היבשה. כ-5,000 יהודים שבויי מלחמה מהגליל נשלחו לעבודות כפייה באיסתמוס בשנת 67 לספירה, על ידי אספסיאנוס.

שחזור של ספינה יוונית עתיקה חוצה את תעלת קורינתוס צילום: רויטרס

שחזור של ספינה יוונית עתיקה חוצה את תעלת קורינתוס צילום: רויטרס

מיתולוגיה ופולחן
בעבר היה קיים על האיסתמוס מקדש לפוסידון, ליד המפרץ הסארוני, והמצר היה המרכז העיקרי לפולחן אל זה ביוון. בסביבת המקדש היו נערכים אחד לשנתיים משחקים לכבוד פוסידון, שהיו ידועים בשם המשחקים האיסתמיים. כיוון שהיה אסורה פעילות מלחמתית בזמן המשחקים, הם נקראו גם "שלום איסתמה" ו"ברית איסתמה". משנת 581 לפנה"ס נעשה חג האיסתמה למאורע כלל יווני, שהיה מושך למצר קורינתוס המונים מכל רחבי יוון.
המשחקים האיסתמים לכבוד פוסידון נערכו במצר קורינתוס. ארמון הזהב של פוסידון היה מצוי במעמקי הים האגאי אם כי לרוב שהה האל באולימפוס. כאשר רגז פוסידון הים געש מטילטולי תלת-הקילשון שלו; כאשר שמח הוא הפליג רכוב על מרכבת הזהב שלו. הים היה שקט ורוגע, הדולפינים שיחקו והנראידות רקדו ושמחו.
כל יווני לפני שיצא למסע התפלל לפוסידון למען יגן עליו. כך נהגו גם יורדי הים והדייגים. אחרי קרב ימי הוקרבו לו מנחות, בהיות הניצחון מתת האל. המרכז החשוב ביותר לפולחן פוסידון היה על יד תעלת קורינתוס, שם נערכו פסטיבלים לכבודו. המקדש הידוע ביותר הוקם במאה החמישית לפני סה"נ בכף סוניון, שבדרומה של אתיקה. באמנות מופיע פוסידון כאל בעל שיער עבות וזקן. מרבית פסליו מזכירים את תאוריו של זאוס ואכן לעיתים קשה להבחין ביניהם. באומנות החזותית סימלי ההיכר של פוסידון הם תלת-הקילשון, דג הטונה והדולפין.

אל הים פוסידון בנמל קופנהגן

אל הים פוסידון בנמל קופנהגן

תעלת קורינתוס

תעלה ביוון, החוצה את מצר היבשה (איסתמוס) של קורינתוס, ומחברת את המפרץ הסרוני עם מפרץ קורינתוס. התעלה נכרתה בין 1881 לבין 1893, והיא מקצרת את המרחק מהים האדריאטי לפיראוס ב-320 קילומטר. אורכה של התעלה הוא 6.3 קילומטר. רוחבה הוא 21 מטר בקרקעיתה, ו-25 מטר בגובה פני הים. עומקה: שמונה מטרים.
קירותיה נישאים לגובה של 90 מטר מעל פני המים. מעל התעלה הוקמו שני גשרים, אחד למסילת רכבת והשני לכביש ראשי ממרכז יוון לפלופונסוס. כיום עוברות בתעלה בעיקר ספינות תיירים, מאחר שרוחבה אינו מספיק גדול למעבר אוניות משא מודרניות. כ-11,000אוניות לשנה עוברות בתעלה. התעלה תרמה רבות לחיזוק מעמדו של פיראוס כנמל עיקרי בים התיכון.
במאה ה-7 לפני הספירה נבנה דיולקוס, דרך סלולה ומרוצפת אבנים, בין שני נמלי העיר קורינתוס, שאחד שכן על המפרץ הקורינתי, והשני על הים האגאי, ובכך איפשר העברה ביבשה של ספינות מלחמה מים לים. תוכניות לבניית תעלה במצר נעשו כבר במאה ה-6 לפני הספירה. כולם יודעים שנירון קיסר שרף את רומא אבל מעטים יודעים שהוא היה הראשון שחפר את תעלת קורינתוס. בעקבות ההתקוממות של גאיוס יוליוס וינדקס נגד נירון (68 לספירה הנוצרית) נפסקו העבודות. גלבה הקיסר הרומאי החדש, זנח את העבודות, כנראה בגלל שנראו יקרות מדי בשבילו. רק בשנת 1881 התחדשו העבודות, באותם קווים שנקבעו לחפירת התעלה בימי נירון.

תעלת קורינתוס

תעלת קורינתוס

תיירות
נוסעים בדרך מאתונה לספרטה. תעלת קורינתוס יכולה להיות נקודת עצירה ראשונה בדרך. מפליא שהיוונים לא טורחים לשים שילוט לכיוון תעלת קורינתוס המופלאה הזאת. כל הפלא הזה עובר מתחת לאוטוסטראדה בין אתונה לפלופונסוס בלי שום אזכור מיוחד. הדרך הכי טובה לא לפספס אותה היא לצאת ביציאה של לוטרקי, שם יש שילוט לכיוון Korinthos exit A, ממשיכים עם הכביש ופונים שמאלה בתחנת דלק ואז עוצרים וממשיכים כמה מטרים ברגל על גשר להולכי רגל שנמצא על התעלה. התעלה מופיעה בבת אחת – פשוט מראה מרשים! כל התיירים עוצרים לתצפת על אוניה החוצה את התעלה מהגשר של הכביש הלאומי היווני. אם אתם רוכבי אופנועים במקרה, והתצפית לא מספקת אתכם, אפשר להגיע לפתחה של התעלה וממנה ללוות אוניה לאורכה. אפשר לרכב לאורך המצוק המתגבר על שביל השירות עד לשיא עומקה של התעלה – 87 מטרים שנחצבו בידיים בסוף המאה שעברה. בנקודה זו נפרדים מנוסעי האוניה ומנופפים להם לשלום.
כמעט כל אדם שואף בעמקי לבו להתפרסם ולהיות מונצח, ולו רק כזיכרון. כתובות שנרשמו במקומות מפורסמים ובולטים, כגון על פסל שנעשה לזכר גיבור או מאורע חשוב, על קיר באתר היסטורי או על ראש הר, נותנות לכותבים הרגשה של 'חיי נצח'. מי שעבר בתעלת קורינתוס ביוון, בוודאי ראה את כתובות הענק שנרשמו על הקירות שבצדי התעלה. אלה שכתבו אותן ודאי היו צריכים להיעזר בסולמות חבלים כדי לרשום אותן, כלומר, הם היו מוכנים אפילו לסכן את חייהם לשם כך.

השאר תגובה