בעקבות סינאן

אופנה חביבה, לא כל כך חדשה, אבל צוברת תאוצה בקרב המטיילים הישראלים הוותיקים, היא טיולים נושאיים. המטייל מוצף בהצעות כגון טיולי בישול, טיולי מוסיקה, טיולי סופרים, ועליו רק לבחור. אחד הטיולים הנושאיים המומלצים הוא טיול בעקבות סינאן באיסטנבול.
סינאן נולד בכפר נוצרי ארמני בראשית המאה ה-16. כשגדל התגלגל והגיע לאיסטנבול, התאסלם, למד נגרות והנדסה ונעשה לגדול הארכיטקטים והבנאים של האימפריה העות'מאנית. הוא פעל בשירותם של סלים הראשון, סולימאן המפואר, סלים השני ומוראט השלישי. לסינאן מיוחסים 477 מבנים, מהם 336 באיסטנבול והסביבה והיתר בערים אחרות ברחבי האימפריה, כולל ירושלים. המטייל באיסטנבול יכול ללכת בעקבות סינאן, ולראות כמה מהמפורסמים במבניו, ולעמוד רק במקצת על גדולתו של הארכיטקט והבנאי המהולל. במהלך חמישים שנות פעילותו תכנן סינאן מבני ציבור ומבנים פרטיים ברחבי האימפריה העות'מאנית (בעיקר באיסטנבול), דבר שהקנה לו את התואר "מיכלאנג'לו של המזרח". בישראל מייחסים לו את תכנון מבנה שער שכם המפואר בירושלים.

מצבא לאדריכלות

מימר סינאן (15 באפריל 1489 – 17 ביולי 1588) נולד באנטוליה למשפחה נוצרית, ובהיותו בן 23 התגייס לשורות הצבא העות'מאני והגיע לאיסטנבול. כעבור זמן קצר התאסלם, ובמסגרת שירותו הצבאי החל ללמוד נגרות ומתמטיקה. במהרה התגלה כישרונו הגדול של סינאן באדריכלות דווקא. בשנת 1539 התמנה לתפקיד האדריכל העירוני של איסטנבול. במסגרת תפקיד זה היה בסמכותו של סינאן לקבוע את גורלו של כל בית בעיר, וכן לתכנן ולעקוב אחר כל פעולות הבנייה והתחזוקה הציבוריות בעיר, כולל סלילת כבישים, חציבת תעלות ומערכות ניקוז ובניית גשרים. כעבור כמה שנים קודם סינאן לתפקיד "אדריכל האימפריה העות'מאנית", מינוי שהיה רב כוח והשפעה, והקנה לו חשיבות עצומה במנהל העות'מאני. הוא החל להכשיר אדריכלים צעירים, והעביר את מורשתו ואת הידע שלו הלאה.
את עבודתו של סינאן ניתן לחלק לשלוש תקופות: השנים הראשונות (עד שנת 1550); תקופת ההכשרה (עד שנת 1570); וימי הזוהר שלו (עד מותו בשנת 1588).
סינאן השלים את בניית מסגד סלימיה באדירנה בהיותו בן למעלה מ-80, גיל מאוחר במושגים של ימינו, ומופלג במושגים של אז. למרות גילו, הוא היה נמרץ ובריא, והמשיך בפעילות רבה עד מותו ב-1588, בהיותו בן 99. הוא נקבר בתוך תורבה שעיצב, לצד סולימאן המפואר ואשתו, מצפון למתחם סולימאניה באיסטנבול. לאחר מותו (ועד ימינו) נקרא הרחוב העובר בסמוך לטורבה (מבנה קבר) על שמו.
במהלך חמישים שנות פעילותו בנה סינאן, כאמור, כמעט 500 מבנים, כ-200 מהם עדיין קיימים. לא ידוע על אדריכל אחר בכל ימי האימפריה העות'מאנית שהותיר אחריו מבנים כה רבים, והיווה פריצת דרך כמו סינאן. האדריכל האמריקני, פרנק לויד רייט, אמר תמיד: "אני האדריכל השני הכי טוב בעולם, אחרי סינאן." ממשלת טורקיה כיבדה את זכרו בהקמת אוניברסיטת מועמר סינאן לאמנות באיסטנבול. 50 שנות הקריירה של סינאן הותירו אותו מולך ללא עוררין על הסגנון העות'מאני לדורותיו. סגנונו מאופיין ביצירת מבנה שבו הכיפה המרכזית נראית חסרת משקל (עמודים תומכים מחוץ למבנים סייעו ביצירת המפתח הרחב), והשטח הפנימי שטוף באור. סינאן תכנן את רוב מסגדיו כחלק מקומפלקס של בתי ספר, מרחצאות ובתי חולים, וההקפדה שלו על מרחבים אורבניים בקנה מידה אנושי מעוררי הערצה.

בעקבות סינאן באיסטנבול – הסולימאניה

אי אפשר להקיף בסיור אחד את כלל המבנים שבנה סינאן באיסטנבול. כדאי בסיור אחד ללכת למבנים היות מרשימים שלו, וללמוד על דרכו בארכיטקטורה. המתחם הידוע והמפואר מכולם הוא מתחם סולימאניה.
בשנת 1550, תכנן והחל בבניית מתחם סולימאניה באיסטנבול, לכבוד סולימאן המפואר. מדובר בקומפלקס ענק הכולל מסגד, ארבע מדרסות, מטבח ציבורי, בית חולים, בית מחסה, בית מרחץ (חמאם), בית הארחה ופונדק לעוברי אורח. סינאן נעזר במאות עוזרים ומתכננים, והצליח להשלים את הקמת המתחם בתוך שבע שנים. המסגד עצמו, אחד מהמפוארים בעולם, נבנה בהשראת כנסיית איה סופיה הביזנטית שבאיסטנבול. כיוון שהאדמה בשטח שעליו הוקם מסגד הסולימניה היא משופעת ולא יציבה, ציווה סינאן לערום את כל חומרי הבנייה בערמה ענקית, כדי לבדוק אם המבנה לא ישקע! ממדי המסגד גדולים ועצומים. כיפת המסגד מתנשאת לגובה 53 מ', כמו בניין בן 20 קומות, והוא גם מכונה בשם "מסגד 1001 הכיפות", על שום המספר הגדול של כיפות שנבנו כאן. את כל המבנה העצום הזה בנה סינאן משנת 1550 ועד 1557 – שבע שנים בלבד, אבל הסולטאן סולימאן "המפואר" לא היה מרוצה מקצב הבנייה האטי…
ייחודו של המסגד בפשטותו. החלל נקי וטהור, האקוסטיקה שם כל כך טובה עד שכל לחישה נשמעת כצעקה. סינאן השקיע עמל רב ביצירת האקוסטיקה הזאת. מספרים שיום אחד באו לבשר לסולימאן "המפואר" שהארכיטקט שלו השתגע, והוא יושב במסגד הקדוש – ומעשן נרגילה. סולימאן פרץ אל המסגד בחמת זעם, אך כשהגיע, השתיק סינאן את הסולטאן הזועם, והראה לו שאין בנרגילה שלו טבק או גחלים. "אז מה אתה עושה?" שאל הסולטאן. "עושה בועות קטנות במים" השיב סינאן, "והעוזר שלי יושב למעלה בקצה הכיפה ובודק אם שומעים את הבועות באופן ברור". כך השיג סינאן מסגד עם אקוסטיקה מושלמת.
סולימאן המפואר, שחי במאה ה-16, היה הגדול שבין סולטאני האימפריה העות'מאנית. המסגד והמכלול שלו נבנו על אחת מהגבעות באזור ביאזיט, מול האוניברסיטה של איסטנבול. הדרך הטובה ביותר להגיע אליו היא מכיכר ביאזיט. זהו המסגד הגדול ביותר באיסטנבול, והוא יכול להכיל כ-25 אלף מתפללים. ביקור במסגד לבדו הוא החמצה. יש להקדיש לפחות שעתיים כדי לבקר לפחות בחלק מהמכלול. במכלול מבני ציבור רבים, בהם אכסניה, בית ספר, מטבח, בית מרחץ ובית חולים. בחלקת הקברים קבורים סולימאן המפואר ואשתו האהובה רוקסלנה, במבני קבר מעוטרים באריחי איזניק. סינאן דאג גם לעצמו בעת בניית המכלול, והקים לעצמו חלקת קבר בפינה הצפונית מזרחית של המכלול, ובה הוא קבור. מצידה המזרחי של החצר נשקפים הנופים המרהיבים של הבוספורוס וקרן הזהב.

מסגד מיחרימה

על הגבעה השישית והגבוהה ביותר משבע הגבעות של איסטנבול, ליד החומה שבנה תיאודוסיוס השני במאה החמישית, עומדת הקוביה הגדולה של מסגד מיחרימה, ("מבחוץ כולו מסה, מבפנים כולו חלל", תרגום מקורב של מה שאומר על המסגד ארתור סטראטון, בביוגראפיה המבריקה והשופעת שלו על סינאן). סינאן בנה אותו בשנות החמישים של המאה ה-16 (ושנות השבעים שלו), למיחרימה, בתו האהובה של סולימן המפואר, ואלמנתו העשירה מאד של רוסת'ם פאשה, הידוע גם כאיקבאל המתועב, מי שהיה בנעוריו רועה חזירים קרואטי ולימים נהיה ראש השרים וחתנו של הקיסר. לשונות רעות מספרות כי הנסיכה קלת-הדעת היתה אולי גם אהובתו של סינאן. אבל אנחנו נגד רכילות… לטענתו של סטראטון בביוגרפיה שלו על סינאן, "במסגד מיחרימה לא חסר אולי כלום, פרט לדת". הוא כתב את הדברים לפני השחזור האחרון, והלא ממש מוצלח, של קישוטי הקירות. אפשר לטפס על הצריח – שביום בהיר אפשר לראות ממנו את כל שש הגבעות האחרות של העיר הנפלאה הזאת.

ועוד…

חמאם צ'מברליטאש נמצא ברחוב היניצ'רים ליד השוק הגדול. החמאם נבנה על ידי סינאן, הארכיטקט המפורסם, במאה ה-16, לכבוד נור באנו, אשתו של הסולטאן סלים השני ואמו של הסולטאן מוראט השלישי. החמאם המפואר פעיל עד היום, ולא כדאי להחמיץ ביקור רטוב ומהנה. החמאם פתוח בכל יום משש בבוקר ועד חצות, לאורך כל השנה. יש בו שני מדורים נפרדים, לגברים ולנשים. תיירים מתקבלים בו בברכה, והכי שווה זה ליהנות משירותיו לאחר שוטטות מפרכת בשוק, בשעות הערב.
מטבחי ארמון הסולטאנים טופקאפה הנמצאים מצד ימין של חצר הכניסה. זהו מבנה מרשים ביותר, מתוכנן להפליא, על ארובותיו הגדולות וחדריו המרובים. את המבנה הזה תכנן ובנה האדריכל הנודע ביותר של העות'מאנים, סינאן. במטבח הזה עבדו בעת ובעונה אחת 1,500 איש. כיום זהו מוזיאון שבו תצוגה מרשימה ביותר גם של כלי המטבח והבישול, אבל בעיקר אוספים של פורצלן, זכוכית, קריסטלים, כסף ועוד חפצי מותרות ובגדים ששימשו את הסולטאנים השונים.
מסגד רוסתם פשה, מסגד לא גדול, אבל אחד היפים בעיר. נמצא בתוך השוק, לא הרחק מגשר גלאטה. הוא נבנה במאה ה-16 בידי סינאן, גדול הארכיטקטים העות'מאנים, לכבוד רוסתם פשה, הוזיר הגדול של סולימאן המפואר. המסגד מרוצף כולו באריחי איזניק המפורסמים ביופיים, וזהו חיזיון בלתי נשכח.

 

 

המבנים בעיר אדירנה

במסגד סלימיה באדירנה סינאן העז אז להתנסות בבחינת יכולת הקירות לשאת משקל רב מאוד של תקרות וכיפות, ובכל זאת ליצור מרחב גדול. מבחינה זו הווה מסגד סלימיה באדירנה פריצת דרך, מפני שהוא המבנה הראשון שבו הצליח סינאן לבנות כיפה גדולה יותר מזו שבאיה סופיה. הצלחתו זו של סינאן הייתה לא רק מקצועית, אלא בעיקר דתית, והוא טען כי בכך "ניצח את הנוצרים". האגדות מספרות על המסגד הזה סיפור נפלא: יום אחד סיפרו לסינאן שילד אחד הלך בעיר וסיפר לכולם שהמינרט הגבוה שנבנה ליד המסגד הוא עקום. במקום לפתור את העניין בתנועת יד, הזמין אליו סינאן את הילד, וציווה עליו להביא למחרת את אביו, ואת כל הגברים הפנויים בעיר. כשהתייצבו הגברים, העלה סינאן אדם לראש המינרט ושלשל מלמעלה חבל עבה. על הגברים הוא ציווה למשוך בחבל, ומדי פעם שאל את הילד: "נו, עכשיו זה בסדר?" אחרי משיכות מרובות, הודיע הילד "עכשיו, סוף סוף, המינרט ישר". סינאן הודה להם ושחרר את כולם. עוזריו של סינאן נדהמו, ושאלו אותו לפשר העניין: "הרי המינרט היה ישר מהתחלה, ואין שום אפשרות שמשיכת החבל הזיזה משהו". אבל סינאן השיב להם בנחת: "עדיף כך, מאשר לתת לשמועות להתפשט".

ולסיום

סיכום עבודתו של סינאן לאורך השנים מלמד כי הקים 94 מסגדים גדולים (ג'אמע), 52 מסגדים קטנים, 57 בתי ספר,48 בתי מרחץ, 35 ארמונות ממשל (סאראיה), 17 מטבחים ציבוריים, שמונה גשרים, שמונה אסמים ומחסני תבואה, שבע מדרסות, שש אמות מים ושלושה בתי חולים.
המבנים המרשימים ביותר (רשימה חלקית) הם:
מסגד אזאפקאפי סוקולו באיסטנבול
מסגד סלימיה באדירנה

מתחם סולימאניה באיסטנבול
מתחם קיליק עלי פאשה באיסטנבול
מתחם מולא צ'לבי פאשה באיסטנבול
מרחצאות האסקי באיסטנבול
מסגד שחזדה מחמט באיסטנבול
מתחם מיחרימה סולטאנה באיסטנבול
מסגד רוסטם פאשה באיסטנבול
מסגד עות'מאן שאה בטריקאלה
מסגד סולימאניה בדמשק
אז מומלץ: ללכת בעקבות סינאן ולראות את הארכיטקטורה התורכית במיטבה.

קרדיט: ערכים וצילומים מויקיפדיה