ההונגרים ואטילה

מי שמטייל במרוקו יודע שכל גבר שני, אולי אפילו כל גבר ראשון קרוי בשם מוחמד. מי שמסתובב בהונגריה יודע שכל גבר שני (כנ"ל) קרוי בשם אטילה. מיד עולה ההקשר: אטילה ההוני, הונגרים… מה הקשר? האם אטילה ההוני הוא גיבורם הלאומי של ההונגרים? במה זכה השליט הידוע לשמצה לכך שכל ילד בהונגריה ישא את שמו. האם ההונים הם אבותיהם הקדומים של ההונגרים? הונגריה המכונה רשמית הרפובליקה של הונגריה, היא מדינה ללא מוצא לים במרכז אירופה. הונגריה גובלת עם אוסטריה, סלובקיה, אוקראינה, רומניה, סרביה, קרואטיה וסלובניה.

ההונים

ההונים הופיעו לראשונה על במת ההיסטוריה בדרום-מזרח אירופה בסביבות 370 לספירת הנוצרים. הם תוארו על ידי היסטוריונים רומאיים כברברים מבעיתים האוכלים בשר נא ועושים הכול על גבי הסוסים שלהם, אפילו ישנים. החברה ההונית הייתה חברה שבטית שהורכבה משבטים קטנים שהונהגו על ידי מנהיגים רבים שלא היו כפופים למנהיגות מרכזית כלשהי. השבטים ההונים פשטו על האימפריה הרומית ולאורך הדרך כבשו גם תרבויות לא רומאיות אחרות. כאשר פלשו לאימפריה של האוסטרוגותים, עם גרמאני, התאבד מלך האוסטרוגותים כי לא יכל להם. לאחר שהשתלטו על האוסטרוגותים פלשו ההונים לארצם של הויזיגותים, עם גרמאני נוסף, שנמלט לתחומי האימפריה הרומית בחיפוש אחר מקלט. הגירת הפליטים ההמונית לתחומי האימפריה הרומית מפני טרור ההונים הייתה בין הסיבות לנפילתה של האימפריה. לאחר שהשתלטו על האוסטרוגותים, הויזיגותים ושבטים גרמאניים אחרים נעו ההונים לכיוון האימפריה הרומית המזרחית. בתמורה לשלום העלו הרומאים מס להונים. בערך בשנת 432 לספירה, התאחדו ההונים תחת מנהיג אחד, רוגה. לאחר מותו ב-434, אחייניו בלדה הבכור ואטילה הצעיר ירשו את ממלכתו.

אטילה ההוני

המנהיגים החדשים של ההונים דרשו מס גבוה יותר מהרומאים ולאחר שהרומאים לא הצליחו לגייס את כמות הכסף הדרושה, תקף אותם אטילה תוך שהוא הורס עיר אחרי עיר. אטילה חסר הרחמים זכה לכינוי "שוט האלוהים". בשנת 445 רצח אטילה את בלדה והפך בכך לשליטם היחיד של ההונים. אטילה לא האריך ימים, אך לא מת בקרב. לאחר שהשתכר במסיבת אחת מחתונותיו הרבות נמצא מת בשנתו עקב דימום חמור באף, ממנו נחנק למוות בשנת 453 לספירה. אטילה ההוני (453 – 406) היה מלכם האחרון של ההונים, ששלט במשך 19 שנים על אימפריה אירופאית עצומה – גבולותיה נמתחו מנהר הריין שבמרכז אירופה עד לים הכספי ומנהר הדנובה עד לים הבלטי. מרכז שלטונו של אטילה היה בפאנוניה (בשטח הונגריה כיום) והוא נחשב לאחד האויבים הגדולים של האימפריה הרומית. על אף שלאחר מותו קרסה האימפריה ההונית ולא הותירה אחריה מורשת ראויה לשמה, נותר אטילה דמות אגדית בהיסטוריה האירופאית, והוא נזכר בסיפורי עם רבים כהתגלמות הרוע והאכזריות.
ההונים לא החזיקו מעמד לאורך זמן לאחר מותו של אטילה, ממלכתו חולקה בין צאצאיו הרבים, אשר החלו מיד להלחם זה בזה. נתיניהם ניצלו את ההזדמנות כדי למרוד בשלטון ותוך שנים ספורות התמוטטה האימפריה ההונית כליל. מאוחר יותר בהיסטוריה כונו הגרמנים "הונים", בעיקר בפי הבריטים, על שום שאיפותיהם האימפריאליות ועזות רוחם.

אדה הפואטית: אסופה של פואמות מיתיות הכתובות בנורדית עתיקה, מן התקופה הטרום-נוצרית באיסלנד

המדיארים

נדידת העמים הגדולה הביאה לאזור במאה החמישית לספירה את ההונים, שהקימו בה את ממלכתם. לאחריהם באו הגותים, הלנגוברדים (שניהם שבטים גרמאניים) והאוארים (שבט ממוצא מונגולי-סיבירי). רק בסוף המאה התשיעית הגיעו המדיארים שהיו לתושבי הקבע של המדינה, וצאצאיהם נמצאים בה עד היום.
מולדת המדיארים, ככל הידוע, שכנה במאגנה הונגריה, על נהר הוולגה, באזור בשקיריה דהיום. לקראת סוף המאה התשיעית לספירה, ככל הנראה בלחץ שבטים מתחרים על אזורי המחייה שלהם, יצאו המדיארים במסע מערבה בהנהגת מנהיגם ארפאד והם השתלטו על אזורי הונגריה. קבוצתו של ארפאד היתה, כפי הנראה, רק חלק קטן מאבות האוכלוסייה ההונגרית המודרנית: בתוכה התערבו במהלך הדורות סלאבים, שישבו בהונגריה בבואם של המדיארים ושבטים גרמאניים ובני קבוצות אתניות נוספות, שהגיעו להונגריה אחרי המדיארים של ארפאד.
מוצא המדיארים אינו ברור. מן הבחינה הלשונית, שפתם שייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות, שהיא ענף של משפחת השפות האוראל-אלטאיות. קרובותיה המפורסמות ביותר של השפה ההונגרית הן הפינית והאסטונית. מלבדן, נמנות על משפחה זו גם השפות הלאפית, הקומית ועוד שפות משפות שונות, המדוברות באזורים שונים של רוסיה של ימינו, באזור הרי אוראל. יחד עם זאת, במרוצת ההיסטוריה נטו המדיארים לקשור עצמם בהונים: אגדה עממית נודעת, מספרת על שני אחים, הונור ומאגור, שהתגוררו באזור בשקיריה. יום אחד, ראו השניים צבי. ברצותם לצודו, רדפו אחריו והוא הובילם אל שתי נערות יפהפיות. הם נשאון, הונור היה לאבי-ההונים ואילו מאגור – לאבי-המדיארים ומכאן השם "הונגריה". לפיכך, במאה התשע-עשרה, ראו עצמם ההונגרים כעם טורקי, כהונים.
כאשר בסוף המאה ה-19 נתגלה הקשר הלשוני ההדוק בין המדיארית לפינית, החל ויכוח אשר לא הוכרע עד עצם היום הזה לגבי המוצא של המדיארים.

אז מה הקשר?

למרות שמוצאם הישיר של ההונגרים הוא משבטי המדיארים, הם שימרו בזכרונם הלאומי גם את התקופה ההונית. מכאן כפל השמות הונגריה – מדיאר. מכאן אטילה הפך להיות דמות נערצת על ההונגרים, למרות שבזכרון ההיסטורי של אירופה הוא דמות ידועה לשמצה. אבל ההיסטוריה הרשמית של הונגריה מתחילה במלך אישטוואן הקדוש ומהבאים אחריו.
לא רחוק מהגבול עם סלובקיה, כשבעים קילומטר מבודפשט, שוכנת העיר אסטרגום (Esztergom). בעבר היתה אסטרגום בירת המדינה, בה הוכתר המלך ההונגרי הנוצרי הראשון, אישטוואן הקדוש. כיום זו עיירה בת 30 אלף תושבים, מרכז דתי חשוב ומקום משכנו של הארכיבישוף. ארמון המלוכה ספג הריסות מהפלישה המונגולית ב-1241 ומהפלישה התורכית, ושוחזר בחלקו. בקרבתו נמצא מוזיאון המתאר את ההיסטוריה של הארמון, ומצודה שבנה המלך אישטוואן. גולת הכותרת של אסטרגום היא הבזיליקה הגדולה ביותר בהונגריה, שבנייתה נמשכה ארבעים שנה והסתיימה ב-1869. בראשה כיפה בגובה של מאה מטר, בה תומכים 24 עמודים קורינתיים. בבזיליקה אצורים תשמישי קדושה עשויים זהב וכסף. בסמוך שוכנת קפלת Bakocz, שנבנתה במאה ה-16 משיש אדום, וכן מוזיאון נוצרי, ליד ארמון הבישוף, המציג אוצרות אמנות שונות.

עיקול הדנובה – ברך הדנובה

אסטרגום שוכנת באזור המכונה ברך הדנובה או עיקול הדנובה. זוהי רצועה מקסימה בעמק לאורך הנהר דנובה, שלאורכה יש כפרים מקסימים (שהידועים בהם הם סנטנדרה ואסטרגום) ונוף משגע. אפשר לבצע באזור טיול יומי ברכב, רכבת או בשיט היוצא מבודפשט (מאפריל עד אוקטובר). וישגראד היא עיירה קטנה אשר שולטת על ברך הדנובה ולכן מהווה מיקום אסטרטגי. השריד החשוב ביותר להיסטוריה של הונגריה נמצא ליד עיירה זו. זוהי מצודת וישגראד ששימשה את המלכים מהמאה ה-14 ואילך.
במאה ה- 15 הייתה העיירה מקום מושבם של המלך מתיאש ואשתו, וכיום נותרו בה שרידים מרשימים מן העבר המפואר: ארמון, מגדל ומבצר. הארמון משוחזר בחלקו. מערכת מדרגות מסודרת עולה אל חלקה העליון של המצודה, שם שוחזר בצורה חיה חדר העינויים. המגדל נמצא צפונית לארמון, במרחק חמש דקות הליכה ממנו. בקומה הראשונה שלו יש מוזיאון עם ממצאים מן הארמון. שווה לעלות- הנוף פשוט נפלא. זוהי התצפית היפה והטובה ביותר על עיקול הדנובה.

כדאי לקרוא: אטילה ההוני, מאת ג'ון מאן, תירגם מאנגלית יותם בן יואב, הוצאת דביר, כנרת, זמורה, ביתן, 2013, 305 עמודים.