הסכר על האמסטל (אמסטרדם)

 

כולם כבר היו, כולם כבר ראו, כולם כבר שמעו. הכל כבר נאמר. מה נותר עוד להגיד על אמסטרדם ולא נאמר עוד. לא נותר לי אלא להביא רצף של הרהורים ואסוציאציות שעובר בראשי כשאני מסכמת לעצמי ביקור (נוסף) באמסטרדם.

אמסטרדם נוסדה ככפר דייגים במאה ה-12. לאחר היווסד הכפר נבנה סכר על הנהר אמסטל (הנהר הטבעי היחיד שחוצה את העיר). סכר זה נתן לעיר את שמה "אמסטל דאם" – הסכר על האמסטל.

 

נהר האמסטל

נהר האמסטל

בשבילי, בתור היסטוריונית, אמסטרדם מעוררת רצף של ידיעות והקשרים. מרכזה של אימפריה ימית קטנה בגדולה, גדולה במעשיה. הולנד הלכה והתפתחה במאה ה-17 למעצמת סחר ימית, הקימה קולוניות וקיימה קשרי מסחר עם אזורים מרוחקים מאירופה. תקופה זו נזכרת עד היום בתור תור הזהב של הולנד וגם של העיר אמסטרדם, ובמאה זו העיר נחשבה כעיר עם רמת הרווחה הגדולה ביותר בעולם. תהליך צמיחת נמלה של אמסטרדם התפתח לאחר שנמל אנטוורפן, שנפל בידי הספרדים, נהרס בחלקו, ונמל אמסטרדם החליף חלק מפעילותו. ספינות העיר הפליגו לים הבלטי, לצפון אמריקה, לאינדונזיה, לברזיל ולאפריקה וייצרו רשת מסחר בינלאומית. לסוחרי העיר היה את הנתח הגדול ביותר בשתי חברות הסחר חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המערבית ההולנדית. סוחרי אמסטרדם יבאו לעיר סחורות מכל העולם, והחלו בתפיסת דריסת רגל מסחרית שהובילה מאוחר יותר להתפתחות המושבות ההולנדיות. העיר גדלה ונבנו תעלות חדשות. העיר הפכה למרכז הכלכלי של אירופה (תפקיד שמאוחר יותר נטלה העיר לונדון). בין אנגליה ובין הולנד היתה בכלל תחרות נטושה על השליטה בימים ובאוקיינוסים, ולעתים קרובות היתה יד ההולנדים על העליונה.

 

ספינת הדגל 'ונראבל' הבריטית בקרב עם ספינת הדגל ההולנדית 'ורייהייד', 1797

ספינת הדגל 'ונראבל' הבריטית בקרב עם ספינת הדגל ההולנדית 'ורייהייד', 1797

בשבילי, בתור אדם רציונלי וליברלי, הולנד בכלל ואמסטרדם בפרט מעוררת רצף של ידיעות והקשרים מסוג אחר. בתחילת המאה ה-16 מרדו תושבי ארצות השפלה בפליפה השני, מלך ספרד ששלטה עד אז בארצם. מרד זה נבע בעיקר מעריצותו של פליפה השני, המזוהה מאוד עם הקתוליות והאינקוויזיציה הקתולית. אנשי הולנד שהיו בעצמם קתולים, נטו לכיוון הקלוויניזם, זרם פרוטסטנטי, והעימות היה בלתי נמנע. אמסורדם שתמכה בראשית המרד דווקא בפליפה, שינתה במהלכו את נאמנותה בעקבות הדיכוי האכזרי שהנהיג פליפה, ותמכה בויליאם הראשון מאורנג', מייסדה של השושלת השולטת עד היום בהולנד. מרד זה התפתח והפך למלחמת שמונים שנה בין ארצות השפלה לספרד שבסופה נכנעה ספרד ובלגיה והולנד הקימו עצמן בתור ישויות מדיניות עצמאיות. הולנד הקימה את "הרפובליקה של הפרובינציות המאוחדות", כאשר הולנד הייתה הפרובינציה החשובה והעשירה ביותר (ולכן כל המדינה קרוייה על שמה בפינו), ואמסטרדם העיר החשובה ביותר.

פליפה השני מלך ספרד,  1598-1567

פליפה השני מלך ספרד,
1598-1567

אחת התוצאות של המלחמה היא החלפת השמרנות וחוסר הסבלנות הדתית שנבעה מספרד, בגישה הולנדית סבלנית כלפי דתות אחרות, בעיקר בעיר אמסטרדם, אף שבאותה עת הייתה העיר ברובה נוצרית קתולית. בשנות השבעים של המאה ה-16 גורשו השליטים הקתוליים של העיר תוך השלכתם לסירה בטקס סמלי. לאחר-מכן הותר להם בסתר לחזור העירה. הקלוויניסטים החרימו את כל נכסי הכנסייה הקתולית שבעיר, והפכו מבנים דתיים למבנים חילוניים. הפולחן הקתולי נאסר להלכה, אך בפועל שליטי העיר העלימו עין מהפולחן הקתולי, ואילו הקתולים מצידם לא החצינו את פולחנם.

הצלחתם הכלכלית ופילוסופיות פרוטסטנטיות הביאו לכך שתושבי העיר האמינו שהם ממלאים ייעוד נעלה בעולם. תושבי העיר קיבלו על עצמם לעזור לעניים, ואכן היו עניים רבים בעיר בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית. תושבי העיר הקימו אגודות צדקה רבות, ובתי ספר עבור ילדים מהמעמדות הנמוכים כדי שלא ילכו לפשע. כמו כן, תושבי העיר דאגו להיגיינה ולניקיון בכל חלקי העיר. במאה ה-18 הוצאה להורג הייתה פסק דין נדיר במערכת המשפט בעיר. בדומה לכך, השופטים העדיפו להמיר את עונש המלקות בעבודות שירות יצרניות.

מאז ועד היום נודעה הולנד בתור מדינה ליברלית, סובלנית ופתוחה. פליטי רדיפות דתיות ואחרות מצאו בה תמיד מקלט בטח והקימו בה מרכזים שונים. הליברליות ההולנדית הייתה ידועה בעולם, והביאה פילוסופים ידועים כמו דקארט לפרסם את ספריהם באמסטרדם, מתוך הנחה שבמקומות אחרים הם יצונזרו. גם הפילוסוף ההולנדי היהודי שפינוזה נהנה מחופש יחסי בהבעת רעיונותיו שנחשבו אז שנויים מאוד במחלוקת.

ברוך שפינוזה 1677-1632

ברוך שפינוזה 1677-1632

הולנד נחשבה ועדיין נחשבת למדינה ליברלית ביותר. האיסור על שימוש בכמה סמים הנחשבים "קלים" אינו נאכף, בשל מדיניות רשמית של העלמת עין. הזנות במדינה ממוסדת, היחס לפורנוגרפיה הוא סובלני. ממשלת הולנד הייתה ראשונה להנהיג נישואים חד-מיניים והחוק בה מאפשר המתות חסד (באופן מוגבל).

 

בשבילי, בתור יהודייה, הולנד בכלל ואמסטרדם בפרט מעוררת רצף של ידיעות והקשרים מסוג אחר. תולדות הקהילה היהודית באמסטרדם הם חוט השדרה של תולדות יהודי הולנד בכלל. בשל הסובלנות ששררה בעיר במהלך מלחמות הדת שנפוצו באירופה ומחמת הרדיפות של דתות אחרות על ידי הכנסייה הקתולית הגיעו פליטים רבים לאמסטרדם, ובהם יהודים עשירים שנמלטו מספרד ומפורטוגל.

כותרת בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. האותיות המנוקדות מונות, בגימטריה, את שנת הקמת בית הכנסת.

כותרת בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. האותיות המנוקדות מונות, בגימטריה, את שנת הקמת בית הכנסת.

בעת גירוש ספרד בשנת 1492 נמלטו חלק מיהודי ספרד לפורטוגל. אולם אף בפורטוגל המשיכו היהודים לסבול את רדיפות האינקוויזיציה וחלקם נאלצו להתנצר. מאה שנה לאחר גירוש ספרד, הגיעו לאמסטרדם צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל. באותה תקופה נלחמה הולנד בספרד, ולכן העדיפו היהודים שבאו מחצי האי האיברי, לקרוא את קהילתם "הקהילה הפורטוגזית" ולא הקהילה הספרדית.

החל מהמאה ה-17 הגיעו להולנד יהודים ממרכז וממזרח אירופה, ובמהרה יסדו קהילה יהודית אשכנזית אשר הייתה לקהילה היהודית הגדולה ביותר באמסטרדם ובהולנד. הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו (1746-1707), רב, מקובל, סופר, חוקר רטוריקה משורר, בברחו מאיטליה מפני רודפיו שמנעו ממנו לעסוק בתורת הקבלה, עבר לגור באמסטרדם, ובה הגה בתורה בישיבת "עץ חיים" הספרדית, כשלצד לימודיו עסק בליטוש יהלומים והוסיף להתכתב עם תלמידיו בפדובה. בעיר זו חיבר והדפיס את ספריו "דרך ה'" ו"מסילת ישרים". בשנת 1743 עזב רמח"ל את אמסטרדם עם אשתו ובנו בדרכו לארץ ישראל.

ציור קיר של רמח"ל, על גבי אודיטוריום עכו

ציור קיר של רמח"ל, על גבי אודיטוריום עכו

במלחמת העולם השנייה כבשו הנאצים את העיר. רוב יהודי העיר – יותר מ- 100,000 יהודים נשלחו למחנות ההשמדה. אחת מהן הייתה אנה פרנק שנתפסה ונשלחה לברגן-בלזן לאחר שהתחבאה יחד עם משפחתה במחסן שהיה שייך למשפחתה. יומנה של אנה פרנק מתאר תקופה זו במחבוא. היום המחבוא היוא מוזיאון לזכרה ולזכר שאר היהודים שנרצחו בשואה. מאחר שמרבית הסחר ביהלומים באמסטרדם בוצע בידי סוחרים יהודים, אמסטרדם, שהייתה המובילה בסחר ביהלומים באירופה אבדה את מעמדה כעיר מסחר ביהלומים (הסחר ביהלומים היה אחד ענפי הסחר העיקריים של העיר בסוף המאה ה-19).

מצבה סמלית לאנה ומרגוט פרנק בברגן בלזן

מצבה סמלית לאנה ומרגוט פרנק בברגן בלזן

בשנת 1940 בתחילת הכיבוש הגרמני, חיו בהולנד 140 אלף יהודים, מתוכם 120 אלף באמסטרדם. 4,300 מהם היו יהודים ספרדים. במהלך המלחמה, לא ניזוק בית הכנסת הפורטוגלי. עובדה זו תמוהה מאוד ובהחלט יוצאת דופן בהולנד הכבושה. אחרי המלחמה נותרו בהולנד כ- 20,000 יהודים, מתוכם 800 יהודים ספרדים.

כיום חיים בהולנד כ-52,000 יהודים, מתוכם בין 25,000-20,000 באמסטרדם‏. הקהילה הפורטוגזית מונה כ-600 חברים, ורוב חבריה, כמו רוב חברי הקהילה האשכנזית, גרים מחוץ למרכז העיר.

 

הכתובת: I Amsterdam ליד מוזיאון ון גוך

הכתובת: I Amsterdam
ליד מוזיאון ון גוך

בשבילי, בתור אדם אוהב אסתטיקה ויופי, הולנד בכלל ואמסטרדם בפרט מעוררת רצף של ידיעות והקשרים מסוג אחר. יופייה של העיר טמון בכמה גורמים. אחד מהם הוא התעלות והגשרים. בדומה לעוד שתי ערים אירופאיות היושבות על מים רבים, ונציה שבאיטליה וסנקט פטרבורג שברוסיה, משופעת אמסטרדם בתעלות ובגשרים, המקנים לה את צביונה המיוחד.

אזור התעלות במבט אווירי

אזור התעלות במבט אווירי

עם גילוי העולם החדש, בסוף המאה ה-15, בזכות המרכז העירוני המפותח שבעיר, העובדים הזמינים והנמל המפותח, הפכה העיר לציר ברשת של אפיקי מסחר, חרף שליטת הפורטוגזים בדרכי המסחר ליבשת אמריקה. אל העיר זרמו עצים, פרוות, דגים, תבלינים ובדים רבים. באמצע המאה ה-16 אמסטרדם הייתה למרכז של שרשרת ערים מפותחות באזור, המקושרות ביניהן באמצעות נהרות ותעלות מים, והמעבירות סחורות, ידע ואנשים מאחת לשנייה. בסוף המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית השנייה לאמסטרדם, ונבנתה "תעלת אמסטרדם – ריין" על מנת לקשר בין העיר אמסטרדם לבין נהר הריין. כמו כן נחפרה "תעלת נורדזיי" אשר חיברה את העיר עם הים הצפוני. תעלות אלו הובילו לצמיחה בסחר וגידול בעושרה של העיר.

תעלת פרינסן

תעלת פרינסן

רשת התעלות של אמסטרדם נמתחת לאורך של למעלה מ-100 קילומטרים, ובהם כ-90 איים ו-1,500 גשרים. שלוש התעלות הראשיות – הרנחראכט, פרינסנחראכט וקייזרסחראכט – נחפרו בתור הזהב של הולנד במאה ה-17, ויצרו חגורות קונצנטריות מסביב לעיר, הידועות בכינוי חראכטנחורדל. לאורך התעלות שוכנים 1,550 מבנים מונומנטליים. טבעת התעלות מהמאה ה-17, לרבות שלוש התעלות שלעיל, הוכרזה על ידי אונסק"ו בתור אתר מורשת עלמי ב-2002. רובע התעלות בנוי בצורת טבעת שסובבת את העיר העתיקה שהוקפה קודם לכן על ידי תעלת סינגל. באמצעות בניית מערכת התעלות הקונצנטריות מסביב לעיר העתיקה ניתן היה לייבש את הביצות שהקיפו אותה. התעלות חוברו לנהרות אמסטל ואיי, ועל ההצטלבות בין שני הנהרות הללו נבנה הנמל. התעלות שימשו כנתיבי תחבורה בין הנהרות ובין הנמל, ועל שטח הקרקע שנחשף בעקבות ייבוש הביצות נבנו בתי מגורים ומבנים מסחריים עבור הסחר הימי.

תעלת קייזרס בלילה

תעלת קייזרס בלילה

הגורם השני ליופייה יוצא הדופן של העיר הוא סגנונה האדריכלי המיוחד.

רחוב רוקין, אופייני לאמסטרדם

רחוב רוקין, אופייני לאמסטרדם

המבנים השונים ברובע התעלות נבנו בסגנון אדריכלי שהותאם במידת האפשר לדרישות המסחר הימי ולתפקיד חלק מהמבנים כמחסנים. לדוגמה, חלק מהסוחרים בנו את בתיהם בצמוד לגדת התעלה כשבחזית הבית שלהם משובצים גמלונים צרים, גבוהים ומגוונים בצורתם, שדרכם ניתן היה להעביר סחורה לתוך הבית ישירות מהתעלה. בחזית הגמלונים שובצו בנוסף שורות של חלונות  גדולי ממדים. השוני והגיוון בגמלונים אפשרו לסוחרים השונים לעצב את בתיהם לפי טעמם האישי, ודרכם ניתן ללמוד על התמורות שחלו בסגנון האדריכלי באמסטרדם לאורך המאה ה-17 ועד למאה ה-18, וכן על המעבר ההדרגתי מהשילוב בין אדריכלות ימי הביניים לאדריכלות הרנסאנס ,לשילוב בין אדריכלות הבארוק וההשפעות של אירופה הקלאסית. השילוב החדש של הסגנונות האדריכליים אופיין בקווים ישרים לא-רצופים, צורות דמויות פעמון ובהמשך גם בגמלונים שבהם קרניזים. הגיוון העצום בצורות ובצבעים מקנים לאמסטרדם יופי יוצא דופן, ללכת ברחוב ופשוט להתבונן בבתים, בית אחר בית.

בית הולנדי צלם: סמי חזקיהו-קטגור

בית הולנדי
צלם: סמי חזקיהו-קטגור

עוד מאפיין המקנה יופי מיוחד הוא החלונות הגדולים והווילונות הייחודיים. האגדה מספרת (ואולי אין זו אגדה) שההולנדים הצנועים ביקשו להראות שקיפות בבתיהם. של יהיו הבדלים ופערים כלכליים וחברתיים בין אדם למשנהו. לצורך זה נוהגים ההולנדים לבנות חלונות גדולים בחזיתות בתיהם הפונות לרחוב, כדי שכל העובר ושב יוכל לראות שאין בבית עושר יוצא דופן. אבל עם זאת נהגו להפגין את סגנונה של כל בעלת בית בעזרת וילונות הייחודיים לה – כולם לבנים. וכך העובר ברחוב יכול ליהנות מתצוגה מרהיבת עין של וילונות, כל אחד שונה ממשנהו ועם זאת, כולם בעלי אופי דומה – כולם לבנים ואווריריים.

שוק אלברט קאופ חזיתות הבתים האופייניות מצדי השוק.

שוק אלברט קאופ
חזיתות הבתים האופייניות מצדי השוק.

ועוד לא דיברנו על אופיים הנעים והחם של תושבי אמסטרדם, ועל מאות אלפי זוגות האופניים הנוסעים בכבישים המותאמים לדבר, ועל החנויות המעוצבות, ועל הניקיון, ועל השווקים הססגוניים, ועל טחנות הרוח (שמונה במספר) שבאמסטרדם, ועל דוכני הרחוב שבהם המאכל הפופולרי הוא צ'יפס בקונוס של נייר, או לחלופין דג הרינג בתוך לחמניה עם בצל כתוש – תענוג לחיך.

תעלות, גשרים, אופניים - אמסטרדם

תעלות, גשרים, אופניים – אמסטרדם

טחנת דה חוייר, נבנתה ב-1725, הועברה לאמסטרדם ב-1814.

טחנת דה חוייר, נבנתה ב-1725, הועברה לאמסטרדם ב-1814.

 

לנסוע וליהנות.

IMG-20150413-WA0012

השאר תגובה