מאכלי רחוב אנגליים

המטבח האנגלי אינו ידוע כמטבח מלהיב במיוחד, בלשון ההמעטה. הבישול האנגלי מושפע מהאקלים הקר והגשום ומבידודה של אנגליה בשל היותה אי. כשאני הולכת ברחוב הלטונדוני הקר והטחוב ונשמתי (או יותר נכון בטני) יוצאת אל מעט מזון חמים, אין לי ברירה אלא להתפשר על מאכל הרחוב האנגלי הלאומי פיש אנד צ'יפס (באנגלית: chips (Fish and – "דג וטוגנים"; בסקוטלנד, ויילס, אירלנד וצפון אירלנד שְמוֹ – דג ארוחת הערב) הוא מאכל  פופולרי, במיוחד בניו אינגלנד, קנדה, אירלנד ודרום אפריקה. הוא מורכב מדג שמטוגן בשמן עמוק עם פירורי לחם, אשר לידו מוגשים טוגנים. במקור הוגש עטוף בנייר עיתון. האנגלי הממוצע גומר לעבוד בסביבות השעה חמש, הולך לפאב בשש ויוצא ממנו בערך בתשע חצי כשהוא שיכור כלוט ומת מרעב. מאחר שבטן מלאה באלכוהול מעריכה אוכל שמנוני ומספק, ה"פיש שופ", שליד הפאב יספק לו בשמחה חבילה נאה עטופה בנייר עיתון, שמכילה נתח מהביל ופריך של דג שנשלה מהמים הקרים שמקיפים את האיים הבריטים, נטבל בבלילה, טוגן עד פריכות, ולצד הדג, צ'יפסים חמימים ושמנמנים. שמח וטוב לב הוא יושב על ספסל ציבורי, פותח את החבילה החמימה, זולף מעט חומץ על כל העניין, נותן ביס ומתמלא בחום וסיפוק שגם זרזיף הגשם תמידי לא יוכל להעלים.

375px-Fish_n_chips[1]

השאר תגובה