ארמניה: האהבה לא"ב

"ארמניה היא מוזיאון פתוח, חצ'קרים, מורשת, מסורת, היסטוריה – בכל מקום."

אימרה ארמנית

לא ראיתי בעולם עם שמעריך ומעריץ כל כך את הכתב שלו ואת הא"ב שלו כמו הארמנים. פסלים, חצ'קרים, איורים, עיטורים, מזכרות ומה עוד, כל מה שאפשרי מעוטר באותיות הא"ב שהן באמת ציוריות להפליא. אהבתי מאוד את הסימניות לספרים, העשויות מדיקט דק ומעוטרות בכל אותיות הא"ב. בראש כל סימניה מתנוססת אחת האותיות, גדולה, מעוטרת ומקושטת, ואתה בוחר לך את הסימניה הנושא את האות הראשונה של שמך. המוכרים עוזרים לך בשמחה. בעיקר בורניסאז' (שוק האמנים) שבירוואן, אבל למעשה בכל מקום בארמניה מוכרים אותן, ואני הצטיידתי בכמה מהן, בזאת שלי, בשביל עצמי, ובעוד כמה אותיות – כדי לחלק גם לנכדי. כשמסרופ משטוץ ערך אותן במאה הרביעית, הוא נתן לעם הארמני 36 אותיות. לימים הוסיפו עוד 3 אותיות. מסכנים ילדי כיתה א…

מסרופ משטוץ

מסרופ משטוץ, המלומד המוכשר ממוצא אצילי, המטיף הנוצרי, מחייה השפה הארמנית הקדומה האבודה, המתחיל והמייסד של תור הזהב של התרבות הארמנית, מניח היסודות לחינוך ולמוסדות החינוך בארמניה, שקודש בשל מעשיו יוצאי הדופן על ידי הכנסייה הארמנית, נולד בשנת 362 לספירה והתחנך בעיר הולדתו. לימים הבחין בעובדה שהארמנים מדברים בחיי היום יום, אבל גם בפולחני הקודש שלהם בשפות שונות כגון יוונית ופרסית וששפות אלה היו גם השפות הרשמיות בחצר המלוכה. הארמנית העתיקה, ואיתה גם הא"ב שלה, הושמדו במהלך ההמרה לנצרות, משום שנתפסו כשריד פגאני שיש להתעלם ממנו, או עדיף להשמידו. משטוץ היה ער לסכנה המאיימת על האומה הארמנית עם אובדן שורשיו ותרבותו הקדומים, גם חשש לנפילת הממלכה הארמנית מבחינה מדינית, והבין שצריך לנקוט בפעולה כדי למנוע מן העם הארמני להתבולל סופית בתרבויות הביזנטית והפרסית שהקיפוהו, ולאבד את עצמיותו. מתברר שפעילותו באה בדיוק בעיתוי הנכון. בשנת 428 מרדו האצילים הארמנים במלכם, בעידודם של הפרסים, שהבטיחו להם את השלטון בארמניה, אך כמובן, לא קיימו את הבטחתם, אלא השליטו על ארמניה מושלים פרסיים. משטוץ ידע לקרוא נכון את המפה הפוליטית, ופעילותו היתה בבחינת הצלה של הרגע האחרון לגבי אומתו. החל משנת 394 החל משטוץ בפעילות הצלה ואיסוף נמרצות. הוא החל לשוטט בכל האזורים הנידחים של ארמניה הגדולה בחיפושים אחרי כתבי יד עתיקים שיסייעו לו לשחזר את הא"ב האבוד. כשנמצאו בידו כמה כתבי יד אותנטיים שניתן לסמוך עליהם, בחן אותם היטב והתברר לו שחלו שינויים רבים בארמנית המדוברת, לעומת זו הכתובה. למעשה הבין משטוץ שאין לו אפשרות של ממש להשתמש בכתב העתיק כמות שהוא, אלא עליו כמעט לברוא יש מאין. משטוץ היה מודע היטב לקיומם של דיאלקטים שונים וראה את הנחיצות לברוא א"ב משותף, שיאחד סביבו את כל הארמנים על קבוצותיהם השונות.
לאחר שיצר 36 אותיות חדשות (במאה ה-13 הוסיפו עוד שלוש אותיות), שהגה ואסף בשיטוטיו הרבים בכל רחבי ארמניה הגדולה, חזר משטוץ בשנת 405 אל עיר המרכז של הכנסייה הארמנית, אצ'מיאדזין ((Echmiadzin, שם התקבל על ידי המלך, הקתוליקוס (הפטריארך) והאצילים בכבוד מלכים. המשימה הבאה שלו היתה לייסד ברחבי הממלכה בתי ספר שילמדו את הא"ב החדש ויחנכו את העם לשימוש בו. תוך כדי כך עסק בעוד משימה, חשובה לא פחות. הוא תרגם את כתבי הקודש של הנוצרים מיוונית לארמנית החדשה. בעיניו היתה זו משימת קודש והוא הקדיש לה את מיטב יכולתו ומרצו. עד היום נחשב תרגום זה בעיני לשונאים בעולם כ"מלך התרגומים". עוד הספיק משטוץ לערוך מסעות לאלבניה במטרה להקנות גם להם א"ב חדש, כוונה שלא צלחה עקב נסיבות היסטוריות, אבל מטרה אחרת הושגה, והיא יצירת א"ב חדש גם עבור העם הגיאורגי, הוא הא"ב שהם משתמשים בו עד היום.
שבע ימים ופעלים מת משטוץ בשנת 440 לספירה. הוא נקבר בטקס מכובד בעיר אושקאן (Oshakan.), שעד היום מהווה אתר עלייה לרגל חשוב ביותר בארמניה, ומרבים לפקוד אותו גם ארמנים מכל העולם. הארמנים חולקים כבוד והערצה למלומד הארמני הדגול שהציל והחייה והמציא את הא"ב הארמני, ושם בכך קץ לאיום הקשה של התבוללות וטמיעה בקרב תרבויות אחרות. הם מעריצים את האדם שהקדיש את חייו לעמו ולדתו, בכך שטרח כל חייו להפיץ את הנצרות בקרב עמי הקווקאז. מסרופ משטוץ, ביחד עם עוד אישים בולטים כגון מלך המלכים טיגראן הגדול, המייסד והמקומם של ארמניה הגדולה, וגריגורי "המאיר", המייסד והמייצב של הנצרות בארמניה, הם אושיות הקיום של ארמניה עד היום, והם מהאישים הבולטים בתולדות האנושות והמורשת ההומאנית בעולם.

פסלו של מסרופ משטוץ באושקאן

פסלו של מסרופ משטוץ באושקאן

אצ'מיאדזין – לב הנצרות

מרכז הנצרות בארמניה, משהו דומה לקרית הוותיקן ברומא, זהו מקום מושבו של הפטריארך הארמני, הוא הקתוליקוס, ומרכז כנסיות גדול וחשוב. ראשיתו של המקום נעוצה בגריגור לוסווריץ' (Grigor Lusavorich), "המאיר", שהביא את הנצרות לארמניה במאה הרביעית. גריגור חלם שישוע יורד אליו לאצ'מיאדזין ואומר לו: "פה תקים את כנסייתי".
בעיר אצ'מיאדזין יש הרבה כנסיות, אבל שלוש מהן חשובות במיוחד, והחשובה ביותר היא כנסיית אצ'מיאדזין. זוהי הכנסיה הראשית בעיר שבה מנהל הקתוליקוס את הטקסים העיקריים, והיא גם נחשבת לכנסיה הראשונה בארמניה. הכנסיה הזאת ידעה הרבה תהפוכות של חורבן ושיפוץ במהלך השנים.

כנסייה של א"ב

קרוב מאד לאשתראק, וממערב לו, יושב כפר אושקאן (Oshakan), שבו נולד וחי במאה הרביעית אחד מהאישים הדגולים ביותר של ארמניה, מסרופ משטוץ (Mesrop Mashtots), שחי בשנים 440-361, איש הרוח ואבי הא"ב הארמני. אנחנו מטיילים בכפר, שהוא אחד מאתרי התיירות הידועים בארמניה. בכניסה לכפר פוגשים באנדרטה שנבנתה לכבוד סיום מלחמת העולם השניה. בליבו של הכפר כנסיה חדשה יחסית, מהמאה ה-18, שנבנתה לכבוד מסרופ משטוץ, ומוקדשת כולה לו ולא"ב הארמני. משטוץ קבור בכנסיה, וקברו הוא אתר עליה לרגל. תמיד יש פרחים רעננים על קברו. הכנסיה מעוטרת בציורים יפים וצבעוניים מאוד בסגנון נאיבי. בכל מקום אפשרי מצוייר הא"ב הארמני: חלון גדול עם ויטראז' של האותיות, עיטורים שונים בוריאציות על האותיות. הכנסיה נקייה יחסית מעודף קישוטים, ושני ציורים גדולים של המלך ושל הקתוליקוס ניצבים משני צידי ויטראז' האותיות. האטרקציה העיקרית של הכנסיה נמצאת מחוצה לה: בגן יש חצ'קרים בדמות כל 39 האותיות של הא"ב, מלאכת מחשבת להתפעל. החצ'קרים עשויים תחרה עדינה באבן, ובכל חצ'קר יש אלמנטים היסטוריים ומסורתיים של ארמניה כגון האררט, דמויות של מלכים היסטוריים ועוד אלמנטים, כגון מוטיב מעגל הזמן שנמצא על כל חצ'קר. החצ'קרים חדשים, ונעשו על ידי משפחה של סתתים, משפחת נלבנדיאן (Nalbandyan), מן הכפר ארשלויס (Arshaluys), תוך כמה חודשים מיום ההזמנה. קשה לתאר את יופיים של החצ'קרים האלה. ליד הכנסייה של משטוץ קיים בית ספר שבו לומדים הילדים ארמנית על פי האותיות שהגה משטוץ. אחד המקצועות החשובים בבית הספר הוא מלאכת יד. הילדים מציירים, רוקמים, חוצבים ומעצבים – כל מה שקשור בנושא של אותיות הא"ב ויצירותיהם מוצגות לראווה בגן הכנסייה, הסמוך לבית הספר. בכפר יש גם כנסיה קטנה נוספת, שנבנתה במאה השביעית ושמה Karmravor, שפירושו אבן אדומה. חשיבותה בזה שהיא היחידה שנשארה ומשמרת גג רעפים אדום.

חצ'קרים של אותיות בחצר הכנסייה באושקאן

חצ'קרים של אותיות בחצר הכנסייה באושקאן

אתר א"ב

בארמנית המילה הקדומה אר (Ara) כנראה היתה כינוי לבורא העולם. משום כך שמות מקומות רבים בארמניה מתחילים בתיבה אר. שני הרים עוטרים את ירוואן, מדרום אררט ומצפון ארגאץ. גובהו של ארגאץ הוא 4,090 מטרים. בדרך המובילה אל הפסגה, בגובה של 1,600 מטרים, הקימו חבורת ארמנים אמריקנים אתר מיוחד במינו: אתר הא"ב הארמני. הא"ב הארמני זוכה להרבה כבוד ותשומת לב. באתר, הנמצא בשטח פתוח על יד הכביש, הקימו את 39 אותיות הא"ב הארמני, כולן עשויות מטוף בצבעי אדמה שונים. הן ניצבות בקבוצות של אות אחת, שתי אותיות, שלוש אותיות, מפוזרות על פני השטח. מעליהן משקיף פסלו של מסרופ משטוץ, ממציא הא"ב בן המאה הרביעית. ב-28 במאי 2005 חנכו את האתר הזה בצורה מיוחדת במינה: 200 אלף אנשים הגיעו למקום, הקיפו אותו במעגל ענק, וכך חנכו את האתר בתאריך שבו הוקמה הרפובליקה הראשונה של ארמניה לפני השלטון הסובייטי (עכשיו זוהי הרפובליקה השניה). היום פוקדים את האתר ארמנים רבים, ובעיקר כיתות של בתי ספר.

ילדי בית ספר מבקרים באתר האותיות

ילדי בית ספר מבקרים באתר האותיות

סוף דבר

באושקאן פגשנו נזיר ארמני צעיר שערך לנו סיור בין האותיות המעוצבות והסביר את האלמנטים שיש על כל אחת ואחת. הוא הפגיש אותנו עם מורה מבית הספר, שטרחה על עיצוב תערוכת היצירות של הילדים. שוחחנו ארוכות על חשיבות המסורת, המורשת וחינוך הילדים, ובלבי הצטערתי שאין מולדתי שלי יודעת לשמר את הדברים הנפלאים שיש לה, השפה העברית העשירה, הכתב הנפלא והמעוצב – כל אלה הולכים לאיבוד בבליל הסלנג והאנגלית ההולך ומשתלט על שפתנו.

השאר תגובה