בואנוס איירס – עיר של גרפיטי, פסלי רחוב ושימור הזכרון

המשוטט להנאתו ברחובות בואנוס איירס אינו יכול שלא לשים את לבו לאחת התופעות המאפיינות של העיר הזאת: אין כמעט קיר שאינו מעוטר בגרפיטי; אין כמעט פינת רחוב שאין בה פסל רחוב או משהו מהסוג הזה. עיר מלאה חיים ואמנות.

אחד הרחובות המעניינים ביותר בבואנוס איירס הוא רחוב Balcarce ברובע סן תלמו. רחוב זה מכונה גם בכינוי "טיילת הדמויות המצויירות" ובספרדית Paseo de la Historieta. כל הרחוב מוקדש לגלריה של טיפוסים מסרטים מצויירים המוכרים היטב לכל ילד בבואנוס איירס וכמובן גם להוריהם, שגם הם גדלו על הדמויות האלה. הטיפוסים מופיעים בצורה של פסלי רחוב, ציורי גרפיטי על קירות ומעלים חיוך על כל פנים. רבים הנוהרים לרחוב הזה רק כדי לצלם או להצטלם עם הדמויות האהובות.

הילדה הכי מפורסמת בבואנוס איירס

היא הילדה מַפַלְדָה Mafalda. מפלדה היא פרי עטו ודמיונו של הקרטוניסט הארגנטיני חואקין סלבדור לבדו Lavado הידוע בכינוי העט שלו קינו Quino.

היא נולדה בתור רצועת קומיקס יומית שמרכזה ילדה בת שש ששמה מַפַלדה. זוהי ילדה סקרנית, חקרנית, חוצפנית המעצבנת את כל המבוגרים בשאלותיה החושפניות והטורדניות ולמעשה מייצגת בתפיסת עולמה את המעמד הבינוני הארגנטיני ואת הצעירים הליברלים המתקדמים. היא עוסקת בשאלות חובקות עולם כגון שלום עולמי והומניזם המושמות בדרך ילדותית בפיה של ילדה בת שש. רצועת הקומיקס הזאת התפרסמה מידי יום בין השנים 1964 ל-1973 והיתה מאוד פופולרית בארצות אמריקה הלטינית אך גם באירופה, בקנדה ובאסיה. הוא הולידה גם סדרות אנימציה וגם ספר. חוברות מַפַלדה נמכרות עד היום בדוכני המגזינים ברחובות בואנוס איירס. דמותה מעטרת מזכרות רבות ומצויירת במקומות רבים. היא וחבריה מרצועת הקומיקס נחשבות עד היום לדמויות מאוד פופולריות בבואנוס איירס, והיא אחת הדמויות המרכזיות בפסאו דה לה היסטוריטה.

גרפיטי בכל פינה

כמעט ולא תוכלו למצוא בבואנוס איירס קיר נקי. כל פינה אפשרית נתפסה על ידי ציירי גרפיטי, מהם מקצוענים ומהם חובבנים. כל נושא שבעולם, כל צבע שבעולם, כל קיר וכל פינה, הכל מלא בגרפיטי משובבי לב ועין. לרוב מדובר בציורי ענק, והרבה פעמים על נושאים שברומה של בואנוס איירס, למשל הטנגו. כמעט ואין צורך לדבר על רובע לה בוקה, la Boca, אותו רובע מפורסם של עובדי הנמל, שהפך מרובע עוני להיות לב הבוהמה של בואנוס איירס, וכולו צבוע, צבעוני ומדושן בגרפיטי צירי רחוב ופסלי רחוב – זה כבר המובן מאליו. אלא מדובר בסתם רחובות שכל פינה בהם מעוטרת בגרפיטי.

מול בית הטנגו הראשון בבואנוס איירס, מעבר לכביש, מוקדש קיר ענק שלם לציורי גרפיטי ובמרכזם פסל רחוב של זמר טנגו.

כל מוסך או פארק חנייה מתהדר בגרפיטי משלו.

ברור שעל ביתו של קרלוס גרדל, "מלך הטנגו", מצוייר גרפיטי ענק.

עיר צבעונית ומשובבת לב, ללא ספק.

ונעבור לנושא פחות משמח:

שימור הזיכרון

ב-29 ביולי 1966 חדרו אנשי המשטרה הפדרלית לחמש פקולטות באוניברסיטת בואנוס איירס (UBA), ועצרו בכוח רב ובאכזריות אנשי סגל, פרופסורים, מרצים וסטודנטים, שגילו התנגדות למשטר הצבאי. אירוע זה ייזכר בתולדות בואנוס איירס בתור " ליל האלות הארוכות" La Noche de los Bastones Largos. אירוע זה זכה להנצחה על  קיר אחת משלוחות האוניברסיטה במקום מרכזי בעיר.

במארס 1976 הודחה הנשיאה איזבל על ידי הצבא, בהפיכה עקובה מדם. את מקומה תפס הגנרל וידלה חורחה רפאל, (Jorge Rafael Videla)  שהיה המפקד העליון של צבא ארגנטינה. שותפיו ב"חונטה" היו אדמירל בצי ובריגדיר בחייל האוויר, אך הוא היה בעל מעמד עדיף.  הוא הקים ממשלה של ששה קצינים ושני אזרחים.  הם דיכאו את תנועות הגרילה ואחר כך גם מתנגדים פוליטיים אחרים, בצורה אכזרית, שכונתה "המלחמה המלוכלכת". ממשל וידלה שיפר בהרבה את מצב הכלכלה. ב-1977 הפך מאזן סחר החוץ לחיובי, יוקר המחיה ירד ושיעור המובטלים הצטמצם.  ברם, הישגים אלו הושגו במחיר של עריצות ברזל במישור החברתי.  מאז עליית וידלה לשלטון נעלמו למעלה מ-20,000 איש ממתנגדי המשטר.  ארגון "אמנסטי" והאו"ם הוקיעו את משטרו. הדיקטטורה הצבאית הזו ( 1982-1976) היתה מן האכזריות באמריקה  הלטינית.

בואנוס איירס של היום, רגועה וליברלית יותר, מנציחה את התקופה העקובה מדם בכל מיני דרכים. מתנגדי השלטון של היום אומרים שההנצחה עצמה היא העמדת פנים ומסכה כדי לחפות ולכסות על מעשי שחיתות שנעשים על ידי השלטון של היום. על כל פנים, ברחובות, על פני המדרכות הוצבו שלטי זיכרון לנעדרים שעד היום לא נודע בדיוק מה גורלם. על קירות שונים הונצחו אירועי דמים בסדרות של צילומים קשים לצפייה.

למצגי הרחוב יש פנים שונות, ללא ספק.

ונקנח במיצג רחוב שונה לחלוטין.

בואנוס איירס התקנאה בהוואנה של קובה ובמיצג של צ'ה גוורה על בניין ממשלתי בהוואנה. את בניין מרכז האיגודים המקצועיים הנמצא בליבה של בואנוס איירס עיטרו בתמונה מאותו סוג של אווה פרון. הם טוענים שאווה פרון סייעה הרבה לאיגודים המקצועיים של בואנוס איירס. גם את צידו השני של הבניין עיטרו בתמונה דומה.