מאכלי רחוב באיטליה

הרומן שלי עם הפורקטה התחיל בקריאה בספר: אוכל רחוב באיטליה. אפילו לפני שנכנסים למסעדה טובה אפשר להתפתות לסנדוויץ' פורקטה. במרכז איטליה נפוצה "פורקטה" – בשר חזיר צלוי מתובל, מוגש לרוב בלחמניה. "הפורקטה" – אין שוק פתוח או קרן רחוב בעיירה טוסקנית טיפוסית שלא תראו בהם את הטנדר או הדוכן בו מוכרים "פורקטה" – נתחי בשר חזיר אפוי עשיר במלח ותבלינים המוגש בלחמניית ג'בטה לארוחת צהריים קלה או כחטיף. זהו מאכל מוגש גם במסעדה: חזיר יונק שלם – פורקטה (porchetta) – מבושל בתנור בשום, רוזמרין, עלי דפנה, שומר ויין לבן.

את הפורקטה הראשונה שלי פגשתי בעיירת הרים קטנה, במרכז איטליה ביום שוק. צעדנו לנו באיטיות בין הדוכנים, נהנים מכל הצבעים, הריחות, המראות, והקולות. בקצה השוק ניצב דוכן קטן עמוס בנתחי חזיר ובחזיר קטן שלם מסתובב לו בנחת על השפוד. פורקטה! קראתי בשמחה והשתערתי לעבר הדוכן. בעל הדוכן כבר שמע את קריאתי מרחוק. בחיוך מבין ("התיירים האלה") כבר התחיל להכין את הכריך לפני שהגענו אליו וביקשנו במפורש. לחמנייה חתוכה לשניים, נתח נאה של בשר חזיר אפוי, מלח גס בזוק בנדיבות, פיסת נייר עוטפת והכריך בידי. רצנו אל גן ציבורי קטן סמוך לשוק. הגן נשקף אל חוץ הים. אה… התענוגות הבלתי נשכחים של החיים.

השאר תגובה