מאכלים סיציליאניים

המטבח הסיציליאני מבושם בזכות צמחי התבלין הגדלים בכל רחבי האי. מנה אופיינית: מקרוני קון לה סרדה (maccheroni con le sarde) מקרוני עם רוטב מתובל של צנוברים, שומר, תבלינים, שמן זית וסרדינים קצוצים.  לפני שנסעתי לסיציליה קראתי בשקיקה בספרו המצויין של פיטר רוב, "חצות בסיציליה". בעזרתו עשיתי הכרות עם מאכלים שונים בסיציליה. המאכל ששבה את דימיוני יותר מכל היה המקרוני קון לה סרדה, ונשבעתי שאני מוכרחה למצוא ולטעום מהמאכל הזה. עברתי את כל סיציליה בחיפושי אחר מאכל זה, ומשום מה לא עלה בידי. מסיציליה המשכתי לדרום איטליה ואחר כך לרומא. ערב גשום אחד נמלטנו מהגשם אל מסעדה בעלת שתי קומות. ישבנו שם להירגע ולהתיבש. הגיע בעלת המסיעה, אישה יפה וזהובת שיער. אמרתי בלי הרבה תקווה: מקרוני קון סרדה? סי, סי, נעניתי. לא עבר זמן רב ולפני הוגשה צלחת עם המאכל המיוחל, המאכל הסיציליאני שאכלתי ברומא וטעם לחכי מאוד, אולי בעיקר בזכות החיפושים הארוכים והחלום שסוף סוף התגשם.

חצות בסיציליה פיטר רוב

חצות בסיציליה
פיטר רוב

הווצ'יריה, השוק המפורסם ביותר בפלרמו, הוא עולם הולך ונעלם, היום אפילו יותר מאשר ב-1996, כש"חצות בסיציליה", ספרו של פיטר רוב, יצא לאור. במרכז כיכר השוק הזעירה עדיין מוכרים תמנונים מאודים עם מיץ לימון טרי, ודוכן הפאנלריה, מעין פרוסות קמח חומוס מטוגנות בשמן עמוק, הומה אדם. אבל השוק הצטמצם עד מאוד, ואת אווירת השפע הים-תיכוני שפעם אפפה את כולו – והנציח הציור המפורסם של רנטו גוטזו – צריך היום לחפש בארכיטקטורה של דוכנים בודדים: ראשו הכרות ועינו השחורה האילמת של דג החרב, קופסאות תותי שדה זעירים ומתוקים, בלוקים ארגמניים של עגבניות מיובשות, ג'ארות של שמן זית וערימות של לימונים צהבהבים, תפוזי דם ומנדרינות כתומות.
הפסטה כפי שאנו מכירים אותה היום, על מגוון הצורות ואופני ההכנה, נולדה בימי הביניים והיא תרומתם של הערבים למטבח האיטלקי. הערבים, ששלטו בסיציליה במשך שנים ארוכות, היו הראשונים לייבש את הפסטה כדי שתוכל לשמש כמזון במהלך המסעות הארוכים במדבריות ערב. סיציליה היתה הערש האידיאלי להתפשטות הפסטה מכיוון שחיטת הדורום הקשה היתה נפוצה בה ותושביה התמחו בכל שלבי הייצור. מכאן התפשטה אמנות הכנת הפסטה גם לצפון איטליה, אבל במשך מאות שנים נודעו הסיציליאנים בתור "זוללי המקרוני".
דגי הטונה היוו פעם מקור פרנסה עיקרי עבור הדייגים הסיציליאנים. הידלדלות הדגה והשתלטותה של יפן על השוק העולמי חיסלה כמעט את התעשייה המקומית, ומרבית הטונארות (התחנות של דייגי הטונה) נסגרו כבר מזמן. טקס המטאנצה, ציד הדגים השנתי של האביב שבוצע בעזרת מבוך של רשתות, נערך היום כמעט אך ורק עבור תיירים תאבי דם והצגות אותנטיות.

ספגטי קון סרדה

ספגטי קון סרדה

השאר תגובה