כשהאלים כועסים

הודעה בעיתון:

איטליה: הר הגעש "אטנה" התפרץ

יום רביעי, 5 בספטמבר 2007, 1:44 מאת: רויטרס

אטנה מאיר את שמי סיצליה (רויטרס)העשן והאפר שנפלטו מן ההר, הנחשב לגבוה והפעיל ביותר באירופה, כיסו את כפרי האזור שבסיציליה, אך לא לא נגרם נזק משמעותי.
הר הגעש הגבוה והפעיל ביותר באירופה, אטנה, הנמצא בסיציליה, התפרץ הלילה (רביעי). ניצוצות האירו את שמי הלילה ולבה רותחת החלה לגלוש מההר לעבר עמק לא מיושב. לא נגרם נזק משמעותי לכפרים שלמרגלות ההר.
הר אטנה מתפרץ מדי פעם, אך הוא בדרך כלל גורם רק נזק מועט לאזורים המיושבים. חום הלבה הגיע למאות מעלות צלזיוס והעשן והאפר שנפלטו מן ההר כיסו את כפרי האזור. הרשויות באיטליה החליטו לסגור את שדה התעופה בקטניה הסמוכה, כאמצעי זהירות.

ידיעה קטנה זאת בעתונות ובטלוויזיה הזכירה לי את החוויה של העלייה על הר אטנה וסיור ליד לועו הגעשי, שבעת רגיעה בכל זאת ממשיך לפלוט כל הזמן תמרות עשן כאומר: כעת אני רגוע, אבל זכרו אותי, כשאני כועס, אני יכול! אחת מהאטרקציות העיקריות של סיציליה הוא הר הגעש הגבוה באירופה (3,320 מטר), שעדיין פעיל, ונמצא בסכנת התפרצות מתמדת. הנסיעה לפסגתו במכונית עד לנקודה שבה ניצבת תחנת העלייה. שם יורדים מהמכונית, ומצטרפים לתור המבקשים לעלות להר. לאחר התשלום מציידים אותך במעיל עבה ומושיבים אותך במיניבוס שטח. הנסיעה ארוכה ומתפתלת. הדרך עוברת בין שני קירות של שלג וקרח ואינה נוחה במיוחד. מגיעים עם רכב זה קרוב לפסגתו העשנה של ההר. שם מקבלים הסבר גיאולוגי והיסטורי ומתחילים ללכת ברגל בשביל המכוסה שלג עד לפסגתו של ההר. ככל שמתקרבים ללוע נעלם השלג מפאת החום הרב הבוקע מהאדמה. הנוף מרהיב, גם נופו של ההר עצמו וגם כל סביבותיו. מבקיעים שונים ברחבי הפסגה מיתמר עשן מבעד לשלג, תמונה סוריאליסטית משהו. הלוע עצמו ממטיר תימרות עשן כבדות מפעם לפעם והביקור שם הוא חוויה מיוחדת במינה. כשיורדים ומתחילים לנסוע כדי להמשיך בטיול, כל סביבות האטנה נראים כמו נוף ירחי, מכוסים באבני לבה, בקיעים באדמה, נוף צחיח אך מרתק.

היסטוריה געשית

אטנה – הר געש השוכן באיטליה במזרח האי סיציליה. אטנה הוא הר הגעש הפעיל והגבוה ביותר באירופה. גובהו הוא 3,350 מטר. למרות היותו פעיל ומסוכן מצויים סביבו כמה כפרים. תושביהם מסרבים לעקור למקומות יישוב חלופיים בשל האדמה הפורייה שסביבו.
האטנה הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בעולם, והתפרצות שלו היא לא אירוע נדיר. ההיסטוריה הוולקנית שלו מתועדת למן המאה ה-16 לפני הספירה. מחקרים גאולוגיים טוענים שהיה פעיל עוד לפני תקופה זו. בידינו כיום דיווחים על כתשעים התפרצויות קשות. שתיים מהן ב-1169 שגרמו להרס העיר קטניה ולמותם של כ-15,000 נפש. התפרצות ידועה נוספת התרחשה ב-1669, כתוצאה ממנה נהרגו יותר מ-20,000 איש.
בשלושים השנה האחרונות התפרץ ההר חמש פעמים. ביוני 2000 הייתה התפרצות שנמשכה 23 דקות והפיקה לבה שנפלטה למרחק של קילומטר. אבני בזלת נורו למרחק של 2 קילומטר. בשנת 2001 התפרץ ההר פעם נוספת. לבה התפרצה לגובה של יותר מ- 100 מ' וזרמה בצד הדרומי של ההר. חום הלבה הגיע למאות מעלות צלזיוס והעשן והאפר שנפלטו מן ההר כיסו את כפרי האזור. בספטמבר 2007 התפרץ הר הגעש פעם נוספת.
ההר התקשר לאורך ההיסטוריה עם אגדות ומיתולוגיות מקומיות, במיתולוגיה היוונית הוא נחשב לביתו של הפייסטוס הפיסח והמכוער, אל האש והברזל, שגר בתחתיתו.

הפייסטוס (וולקן)

הפייסטוס או בשמו הרומי וולקן הוא אל האש במיתולוגיה היוונית. הוא היה בנם של זאוס והרה (יש מקורות שמייחסים אותו להרה בלבד), ולפי גרסאות אחדות – בעלה של אפרודיטה. הוא נחשב אל "טוב" ורודף שלום, אהוב בשמיים ובארץ, המשען והסמל של חיי תרבות ואפוטרופוסם של הנפחים. הפייסטוס היה בן האלמוות היחיד שהיה מכוער ופיסח, כפות רגליו היו הפוכות: אצבעות לאחור ועקבים לפנים. מסופר שאמו חסרת הבושה השליכה אותו מהאולימפוס כי לא אהבה את התינוק הפגום. כשפגע הפייסטוס בקרקע נשברו שתי רגליו. למזלו הטוב מצאה אותו תטיס, נימפת ים טובת לב, שריפאה את פצעיו, וגידלה אותו כבנה. כשבגר והיה לנער מסרה אותו תטיס לידי משפחת קיקלופים, שגידלוהו ולימדו אותו את מלאכת הנפחות. יום אחד הגיע זאוס למקום עבודתו של הפייסטוס והתפעל מאוד מעבודתו היפה והזמין אותו להעביר את הנפחייה שלו אל האולימפוס. הפייסטוס בנה כיסאות מלכות לזאוס, הדס ולפוסידון ועוד כיסא זהב אחד יפה ומעוטר מכל האחרים הכין בשביל אמו הרה. כשביקשה הרה לשבת בכיסאה התרומם הכיסא, רגליו ניתקו מן הקרקע, ושרשרות זהב עבות וחזקות כבלו אליו את המלכה, שלא יכלה להניע איבר. כל האלים התחננו בפני הפייסטוס שישחרר את אמו. אך הפייסטוס רצה לנקום באמו שלא רצתה בו ואף הגדילה את נכותו כשזרקה אותו מהשמיים. לבסוף הסכים לשחררה אבל התנה תנאי: הוא ביקש את אפרודיטה היפה מכולן לאישה. ההבטחה ניתנה וזאוס שהגיע אחר כך נאלץ להסכים לה גם הוא. כך הייתה אלת האהבה היפה לאישתו של אל האש, המכוער והצולע.
יש המתארים את הפייסטוס כשוכן האולימפוס, נפח וחרש ברזל אצל האלים שהתייחסו אליו בכבוד ויקר (אם כי אצל הומרוס ב"איליאדה" הם מקימים "צחוק אשר עוד לא נשמע" למראה הליכתו הצולעת). בין העבודות המיוחסות לו ניתן למצוא את תיבת פנדורה ואת פנדורה עצמה, את חרבו של פרסאוס, את חציו של אפולו וגם את גביע היין של גנימדס שהיה מוזג הנקטר של האלים. יש משוררים האומרים שנפחייתו של הפיסטוס נמצאת תחת הר-געש וגורמת להתפרצותו. הפייסטוס אומץ לפנתיאון הרומי ונקרא שם בשם "וולקן" – שם שהפך מילה נרדפת להר געש בשפות אירופיות רבות.

הפייסטוס ואתה

הפייסטוס הוא אל יצירתי, האומן היוצר, האל הדחוי ביותר באולימפוס. זאוס וכל האלים דחו ולעגו לו, והוא ישב בסדנה שלו ויצר דברים מופלאים. גבר מטיפוס הפייסטוס הוא אדם מסוגר, בודד ויצירתי מאוד. גבר מטיפוס הפייסטוס הוא איש כפיים, אדם היוצר בחומר, אומן. הוא בדרך כלל שקט ולא מבטא רגשות, אך בתוך תוכו יש כעס רב המשתחרר ביצירות שלו. הוא יכול להיות כל איש מקצוע ,שמשקיע את כל כולו בעבודה. המנתח המפורסם כריסטיאן ברנארד בילה שעות רבות מחייו בביצוע ניתוחי לב, זה הביטוי ליצירתו. גבר מטיפוס הפייסטוס זוכה להערכה על עבודתו אך לא על אישיותו. הוא מעריץ ואוהב נשים חכמות, יפות ומצפה מהאישה שתשלוט בו. הוא נמנע מיחסי חברה ונחשב לחריג ומתבודד, זר. מאוד קשה לו במסגרת נוקשה, והוא לא נכנע לסמכות. גבר מטיפוס הפייסטוס יהיה נאמן לאישה שחיה עימו, ויצפה גם ממנה לנאמנות.הוא בהחלט יכול להזניח את האישה בשל השקעתו הרבה ביצירתו. הוא גם לא זקוק ליחסי מין בתדירות גבוהה. הנישואין חשובים לו , מכיוון שהאישה יוצרת את הקשר בינו לבין העולם. אישה נמשכת ליצירתיות של גבר מסוג זה ,אך מתאימה לו אישה מאוד עצמאית בשל הסתגרותו בעבודה. האל הפייסטוס ברא לו משרתות מזהב שנראו כמו נשים אמיתיות. גבר מטיפוס הפייסטוס מעדיף שלא יהיו לו ילדים, ולכן הוא גם יהיה מרוחק מילדיו, כעוס ושתלטן. הוא עלול בזקנתו להיות נטוש בעולמו הצר, מבודד ומרוחק מהחברה. הוא איש עבודה, פועל שעלול להפוך גם למדוכא בשל שנאת החברה אליו. הוא מוצא עצמו מושפל בילדות וגם בבגרות. הדחייה מובילה לכעס ולדיכאון, ואפילו לגרום לו להיות שיכור, כאשר שתייה מופרזת מרגיעה את סבלו. לאישה של גבר כזה קשה מאוד לתקשר אתו, והוא עלול להיות גבר אלכהוליסט ואף אלים בשכרותו. הוא אף עלול להתקשות בפרנסת משפחתו, ויהיה תלוי כלכלית באישתו. האישה הופכת לגבר בבית בכל התחומים.

סוף דבר

הייתי רוצה לזכות ולראות את האטנה בשעת התפרצות. אימי הטבע וסכנותיו הם מן המראות המרהיבים (והמפחידים) ביותר בחיי אדם. אבל נאלצתי להסתפק בחווית עצם הטיפוס על האטנה וסיור מרגש סביב ללוע המעשן. הניגוד המדהים הזה, שבין השלג המכסה עולמית את פיסגת האטנה, לבין העשן החם המיתמר מלועו, הוא מרתק וייחודי. איטליה וסיציליה הם אזור געשי במיוחד. לא לחינם הציבו היוונים הקדומים את הפייסטוס עם נפחייתו בתחתיתו של האטנה ובנו לכבודו מקדשים סביב האטנה. די אם נזכיר את הווזוב, שגם אל פיסגתו עליתי מתוך התשוקה לחוות, ולו באופן המינורי ביותר, את חווית הגעשיות, ולא נשכח גם את הר הגעש סטרומבולי. סטרומבולי הוא אי געשי איטלקי בקבוצת האיים הליפריים, צפונית לסיציליה. הר הגעש מתנשא לגובה 924 מטרים ומכונה "המגדלור של הים התיכון" משום פעילותו המתמדת עם הפסקות קצרות בלבד. הר הגעש סטרומבולי מהווה אב טיפוס לסוג מסוים של הרי געש בעלי עוצמת התפרצות מוגבלת. ההתפרצויות אחרונות של הר הגעש היו ב-27 בפברואר 2007. שטח האי כולו 13 קמ"ר. רק 350 תושבים גרים בו והם המתפרנסים מדייג וחקלאות. את כל צרכיהם של תושבי האי מגיעים מאיטליה, אפילו מי שתייה. פעם ביום מגיעה לאי רחפת לאחר נסיעה של שעתיים מסיציליה וזה הקשר של תושבי האי עם העולם הרחב. אל סטרומבולי לא הספקתי להגיע. אבל עוד הרי געש רבים מחכים לי בעולם.