העקב של המגף

"ובאותו הזמן ובאותם ימים / מלך מלך על אדומים (ביזנטיון) / חשב בלבו וזמם להדמים / יחוד הצור פעלו תמים / מפי זרע קדושים ותמימים / בשנת שמונה מאות שנים / לעיר הקודש למלאת חורבנים (868 לספירה) /… וציווה במרוצות / בכל ארצות / ורוכבי סוסים / שלח בכל אפסים /… להשיב היהודים מאמונתם / ואחר ההבל להטעותם / והשלוחים שוטטו / עד המעבר באודרנטו (מיצר הים בין אלבניה והעקב של דרום איטליה) / ושם נכנסו באניה / ועברו בארץ פוליה /… וסבבו הארץ מפינה לפיה / ובאו עד אוירי המדינה (העיר אוריה) /…"

מתוך "מגילת אחימעץ", חיבור שכתב יהודי בשם אחימעץ שישב באזור פוליה בדרום איטליה במאה ה-11. ההדיר בנימין קלאר, הוצאת תרשיש, ירושלים תשל"ד.

ואלה תולדות

חבל פוליה (Puglia) בדרום-מזרח איטליה או כפי שהיא נקראת בפי דוברי האנגלית אפוליה, מהווה את העקב של המגף. אין כאן אתרים ומוקדי תרבות בעלי כח-משיכה, כפי שיש בטוסקנה למשל, וגם אין פה נופים עוצרי-נשימה כמו אלו של לומברדיה ופיאמונטה, אבל פוליה היא איטלקייה אמיתית, אותנטית ושורשית, מכניסת-אורחים יותר מאשר אחיותיה הגדולות בצפון העשיר והיא נציגה נאמנה של המצוג'ורנו (Mezzogiorno) – הוא, הדרום האמיתי של איטליה. מעט מאוד תיירים ישראלים מגיעים לכאן ואלו שעושים זאת, בדרך-כלל מפליגים מהנמל של ברינדיזי (Brindisi) לכיוון יוון, מבלי לשהות באזור. למי שכבר נמצא בסיציליה או בנאפולי ורוצה להוסיף לטיול שלו גוון עמוק וייחודי, ניתן ואף מומלץ לשלב את חבל פוליה במסלול.
אזור מחוז פוליה, הנמצא בעקבו של המגף האיטלקי, לא עלה עדיין על מפת התיירות העולמית. תיירים כמעט ואינם מבקרים בו, משום שהוא נחשב צחיח וחסר עניין לעומת שאר האזורים השופעים של איטליה. הטייל המחפש אתרים בתוליים, ועם זאת מעניינים ומרתקים, ימצא בו שפע של מקומות ראויים. עיקר פרנסתם של התושבים היא על גידול גפנים ותעשיית היין. רובנו מעולם לא שמעו כלל על אזור זה וכמונו מרבית התיירים הטיפוסיים המכירים את עריה המפורסמות של איטליה ובוחרים, משום מה, שלא להגיע לחבל ארץ מעניין זה. שמותיהן של בארי וברינדיזי, מהערים המפורסמות באזור ידועים ודאי גם לישראלי הידען אולם מעולם לא פגשנו שם ולו תייר ישראלי אחד.
האזור היה מיושב בתחילה על ידי שבטים איטליים וקבוצות תושבים מיוון הקדומה שישבו במקום עד המאה ה-4 לפנה"ס, אז נכבש המקום על ידי הרומאים. בזמן המלחמות הפוניות לקח המחוז חלק חשוב במלחמה הפונית השנייה. לאחר נפילת רומא התיישבו במקום קבוצות של גותים, לומברדים וביזנטים. במהלך המאה ה-11 נכבשה פוליה על ידי הנורמנים. מידי הנורמנים עברה פוליה לידי ממלכת סיציליה ומשם לממלכת נאפולי.
מסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13 הייתה פוליה תחת שלטון בית הוהן-שטאופן הגרמני, ואחר כך היתה חלק ממלכת נאפולי שהיתה שייכת לספרד עד המאה ה-19, איחוד איטליה והקמת איטליה העצמאית והמשוחררת.

פוליה והשאלה היהודית
עם חורבן הבית השני על ידי טיטוס, בשנת 70 לספריה, נלקחו הרבה מאוד יהודים שבויים לאיטליה ויושבו שם, חלקם ברומא וחלקם בפוליה. החיבור המתאר את תולדות היהודים בפוליה מהמאה השמינית לספריה תחת שלטון ביזנטיון, ואחר כך במאות התשיעית והעשירית, תחת שלטון מוסלמים שפלשו מצפון אפריקה, נקרא "מגילת אחימעץ". כתב אותו יהודי משכיל ועשיר שחי בקפואה במאה ה-11 והתחקה על שורשי בני משפחתו החל מהמאה התשיעית לספירה. החיבור נכתב בעברית מקסימה, חרוז ושקול, מפגין ידע עצום בספרות היהודיתוגם בספרות הנוצרית, מפגין וירטואוזיות והשתעשעות במשחקי מלים. החיבור שופע הומור וסיפורים ותענוג לקרוא בו. החיבור נמצא בכתב-יד יחיד בעולם בספריית מנזר בטולדו והוצא לאור על ידי בנימין קלאר, חוקר ספרות ישראלי שמצא את קיצו במלחמת העצמאות, כשעלה עם שיירה להר הצופים. על פי חיבור זה ושרידים ארכיאולוגיים שונים אנו יודעים על היישוב היהודי המשגשג והפורח בקהילות פוליה, ועל כך שהקהילות האלה התקיימו עד למאות 13-12, ואחר כך נעלמו. חלקם התנצרו וחלקם נדדו לצפון איטליה ואחר כך לצרפת ולגרמניה. היום אין בפוליה אפילו יהודי אחד. וגם ישראלים בקושי מבקרים שם, למרות שהמקום הוא רב עניין, הן מבחינה יהודית והן מבחינת תיירית רגילה. מגילת אחימעץ מתמקדת בעיקר בארבע ערים וארבע קהילות:

אוריה, אוירי

"ובאוירי עלו / ושם נקהלו / בתורה גדלו / ובמעשים נתעלו / ורבו ופרו / ועצמו וגברו / שם עמד מהם / מניניהם מבני בניהם / איש חכם / בתורה מחוכם / פיט וסבר / בדת אל גבר / נבון בעמו / ורבי אמיתי שמו / ולו היה בנים / /נאים והגונים / חכמים ונבונים /…"
מתוך "מגילת אחימעץ"

עיר ימיביניימית, שהעיר העתיקה שלה מוקפת חומה, וסביבה צמחה העיר החדשה. במאות 12-9 היתה בה קהילה יהודית גדולה וחשובה, אך לא נותר ממנה זכר ולא סימן. בפרויקט מיוחד שעורכת עירית אוריה ביחד עם תלמידי התיכון של העיר, הם משחזרים את עברה ההיסטורי של העיר. במסגרת פרוייקט זה הם איתרו את מקומה של השכונה היהודית, סמוך לאחד משערי החומה, הציבו שלט מאיר עיניים, וסמוך אליו הציבו מנורה גדולה. אפשר לטייל ברחובות מה שהיה פעם הרובע היהודי ולהפליג בדמיון לעבר הרחוק והמפואר של קהילה זו. משפחתו של אחימעץ החלה את דרכה באוריה. הם היו ממנהיגי הקהילה ומעשיריה.

ונוסה, בנוסי
"וברחמי בכוחו ארץ עושה / עובר על פשע ועוון נושא / אמליץ ואזכיר המעשה / אשר אירע בבינוסי / איש בא מארץ ישראל / מבין ויודע בתורת אל / .. והיה עושה בכל שבת דרשה / ובתוך הכנסת בעם ה' לדרשה /.."
מתוך "מגילת אחימעץ"

גרעינה של העיר ונוסה הוא ימי ביניימי. במרכזה של העיר נמצאת העיר העתיקה המוקפת חומות, ומסביבה צמחה העיר החדשה. אחד המקומות המדהימים, בעיקר ליהודים ולישראלים, הוא בית קברות יהודי תת-קרקעי ענק שנחשף בחפירות במהלך השנים האחרונות. בית הקברות היהודי היה פעיל במאות 12-9, מאות שבהן היתה בעיר קהילה יהודית גדולה ותוססת. לא נמצאו בבית הקברות הזה לא שלדים, לא מצבות, רק גומחות גומחות החצובות בסלע. אבל כתובות בעברית וציורי מנורות על גבי הקירות מסגירות את זהותו. נוסף לבית הקברות התת-קרקעי היה גם בית קברות רגיל. מצבות שיש בהן חרותים שמות יהודיים ותאריכי לידה ומוות על פי המניין לבריאה, נלקחו לשימוש משני להקמת כנסייה במאה ה-13, תקופה בה כבר לא היה קיים יותר יישוב יהודי בונוסה. הכנסייה חרבה, אבל המצבות ששובצו בקירותיה נראות היטב. מכיוון שלגבי הנוצרים הן שימשו רק בתור אבני בנייה, הן משובצות בתוך הקירות עם הכתובות הפוכות או על הצד – חוויה מיוחדת ליהודים ולישראלים. ענפים ממשפחתו של אחימעץ שכנו בונוסה, היו מן הלמדנים והעשירים וכיהנו בתור ראשי קהילה.

בארי
"ואבו אהרן עודנו שם / הוא אהרן אשר למעלה נרשם / ואז הלך לבארי המדינה / אשר על שפת הים נתונה / היא הקריה / אשר נוכח הים בנויה /.."
מתוך "מגילת אחימעץ"

בארי היא עיר בדרום מזרח איטליה על שפת הים האדריאטי, במדינה הפדרלית פולייה, ובירת פרובינציית בארי. העיר מהווה את המרכז הכלכלי השני בחשיבותו בדרום איטליה, וידועה במיוחד בזכות נמל הים והאוניברסיטה שלה, וכמו כן בשל היותה עירו של ניקולאס הקדוש, הדמות שמהווה את המקור לסנטה קלאוס. האוכלוסייה בעיר עצמה מונה 238,458 תושבים נכון ל 2005 ומשתרעת על שטח של 116 קמ"ר. בשל התרחבות העיר בשנים האחרונות יצורפו אליה כבר בשנים הקרובות ככל הנראה 12 עיירות הנמצאות סביבה. העיר מתחלקת לשני חלקים עיקריים, שנקבעו על ידי מלך איטליה במאה ה-19 ויטוריו עמנואלה: העיר העתיקה, המאופיינת ברחובות עתיקים ובפסלים, והעיר שהתפתחה לאחר 1820, המאופיינת ברחובות ישרים ובכיכרות מטופחות. בעיר היתה קהילה יהודית גדולה ובני משפחת אחימעץ היו בה מן האליטה וההנהגה.

בנוונטו, בניבנטו
" ואחרי זאת / הבין לחזות / לעשות עזיזות / קשות ועזות / בביניבנטו בלכתו / יצאו לקראתו / כל הקהל ביחד / כולם כאיש אחד / וביום השבת עמד /…"
מתוך "מגילת אחימעץ"

בשנת 268 לפנה"ס הוקמה בשטח הסאמניטי המושבה הלטינית בנוונטום (Beneventum), כיום העיר בנוונטו, מחוז קמפניה, איטליה. במהלך המאבק הרומאי בחניבעל ובפירוס מלך אפירוס מרדו הסאמניטים ברומא וחברו לאויביה. עם פרוץ המלחמה האיטלקית בשנת 91 לפנה"ס עמדו הסאמינטים בראש המרד האיטלקי ברומא. בסיומה של המלחמה הם הצליחו לזכות באזרחות רומית. בבנוונטו (Benevento) במוזיאון סאניו (Sannio) יש חדר ארכיאולוגי חשוב ואוסף מעניין של מטבעות עם מטבעות זהב נדירות ביותר של נסיכי לונגוברד (Longobard). בבנוונטו היתה קהילה יהודית משגשגת ובראש עמדו צאצאים של משפחת אחימעץ.
ואם גמרנו לסקור את ערי הקהילות היהודיות על פי "מגילת אחמיעץ", נזכיר עוד כמה מהאתרים המרתקים של פוליה.

טרולי

מבנים לבנים ומוזרים, בנויים מאבנים מיובשות ולהם כיפות אפורות בצורת חרוט, מהווים את אחת האטרקציות המובהקות של חבל פוליה והם נמצאים באזור המשתרע על-פני שני מחוזות, זה של בארי וזה של טרנטו (Taranto). מדובר באזור הקרוי טרולי (Trulli) על-שם אותם בתים ייחודיים, ובולטים בו ישובים כמו מונופולי, מרטינה-פרנקה ובעיקר אלברובלו (Alberobello). זר כי יקלע לאלברובלו בלא הכנה מוקדמת, יחשוב בוודאי כי מדובר בעיר-בדיונית, בתפאורה לסרט. אבל העיר, הזויה ככל שתהיה, אמיתית ונטועה בקרקע-יציבה כבר מאות שנים. העיר והאזור כולו מצטיינים בתופעה מיוחדת במינה המאפיינת אך ורק את האזור הזה: בתי המגורים, שכולם מסויידים לבן, בנויים עם גגות חרוטיים העשויים מאבני המקום השטוחות והאפורות, המונחות זו על גבי זו עד שהן יוצרות חרוט שבקצהו ארובה. בתים אלה נקראים בשם טרולי (Trulli). אין באזור בית שבנוי אחרת. הבנייה הזאת עתיקת יומין ולכן יש באזור בתים עתיקים ומתפוררים, אבל לצידם בתים חדשים, שזה עתה נבנו, וכולם בנויים על פי אותה מתכונת. התושבים מקפידים מאוד על הבנייה הזאת ועל האסתטיקה של בתיהם ורחובותיהם והמראה מרנין עיניים.

תמונה 040

מאטרה, סאסי

בזיליקטה (Basilicata) היא חבל ארץ על קימור המגף האיטלקי, חבויה בין קלבריה (Calabria) ופוליה (Puglia) הידועות יותר. העיר מאטרה (Matera) היא כיום המרכז התרבותי של בזיליקטה, ויש בה עניין מספיק לחופשה של שבועות. לכו לטייל ברובע סאסי שבעיר, המחולק לשתי שכונות: באריסנו (Barisano) וקאווסו (Caveoso), הניצבת על שפת גיא יפהפה. כל הבתים בסאסי בנויים לתוך סלע ההר, וחזיתותיהם מגולפות באבן טוף. לא רחוק מהכיכר המרכזית תמצאו את המוזיאון המקומי עם אוסף ציורים של קרלו לוי.
סמוך לעיר מטרה (Matera) נמצא מקום מיוחד במינו, אזור ענק היושב על קניון גירי וכולו נקרות ומערות טבעיות. המערות האלה נוצלו על ידי חסרי בית ועניים למיניהם שהתיישבו שם במהלך המאות. היום האזור מיושב בצפיפות בתוך המערות, סביבן, מעליהן, בתוך הקניון ומסביבו. למעשה זה הוא אזור עוני שתנאי החיים בו מחפירים ומזעזעים. אבל הטייל המזדמן אינו יכול שלא להתלהב מהיופי הפראי של המקום המדהים הזה. יזמים זריזים כבר התחילו להפוך את המקום לאתר תיירות: בתי קפה, דוכני מזכרות. נמצאת שם גם כנסייה מקומית פעילה, שעל ידה יש תצפית לעבר הקניון החצוב כולו מערות.

תמונה 043

קסטל דל מונטה
את "הטירה על הגבעה" המרשימה הזאת בנה קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פרידריך השני, המכונה 'פלא העולם', במאה ה-13. פרידריך נולד בדרום איטליה, בילה בה את כל שנות שלטונו, והשאיר בה את חותמו המרשים. הוא התעניין, בין יתר עיסוקיו הרבים, גם באסטרולוגיה ותורות נסתר למיניהן, ובנה את הטירה בהתאם לתפיסת עולמו המיסטית. זהו אחד המבנים המסתוריים ביותר באירופה, ומי שצפה בסרט 'שם הורד' אולי יכול להבין על מה מדובר. זה מאות שנים מנסים המלומדים לפענח את המטרה שלשמה נבנתה הטירה, ואת הסיבה למבנה המתמטי המשונה שלה. זהו בניין מתומן הבנוי סביב חצר מתומנת. בפינותיו ניצבים שמונה מגדלים שגם הם מתומנים. בכל אחת מקומותיו – שמונה חדרים. תיאוריות רבות כבר נבנו על הטירה הזאת. ביניהן: הספרה שמונה היתה סמל הכתר; השפעה של המבנה המהולל ביותר בעולם – כיפת הסלע בירושלים – שגם היא בנוייה על בסיס של שמונה; יש טוענים שהסיבה היא אסטרולוגית והמבנה אמור לייצג את תנועת כוכבי הלכת, ויש אומרים שהטירה נבנתה במיוחד בתור מקום מחסה למחפשי הגביע הקדוש. כך או כך, הטירה מרשימה, מיקומה יוצא דופן והיא נראית למרחוק, מסתורית ומזהירה. הקסטל דל מונטה (Castel del Monte) ליד הישוב אנדריה (Andria) הוא מבצר מימיו של הקיסר פרידריך השני והוא יושב על גבעה המשקיפה על העמק. המבצר נחשב לשילוב ארכיטקטוני מוצלח במיוחד של סגנונות שונים מארצות האסלאם ומצפון אירופה.

לסיכום
סעו לטייל בפוליה, והצטיידו בעותק של הספר "מגילת אחימעץ" שיחשוף בפניכם פרק עלום בתולדות היהודים באיטליה.

השאר תגובה