זלצבורג ומוצרט

 

 

זלצבורג מזוהה יותר מכל עם מוצרט. למרות שיש לה הרבה דברים נוספים להציע, ברור שמוצרט נותן לעיר את ניחוחה העיקרי והוא גורם המשיכה הראשוני לתיירים. מוצרט נמצא בכל פינה, החל בכיכר מוצרט, עבור בביתו של מוצרט כמו גם על עטיפות הבונבוניירה המפורסמת, ה- Mozartkügel.

מוצרט-קוגל ( Mozartkugel, כדור מוצרט)

הוא ממתק שיוצר לראשונה בשנת 1890 על ידי הקונדיטור הזלצבורגי פאול פירסט (Fürst), אשר קרא לו על שמו של המלחין האוסטרי הנודע. במרכזו של המוצרט-קוגל כדור מרציפן-פיסטוק, המצופה בשכבת נוגט ומעליה שכבת שוקולד כהה. קונדיטוריית פירסט עודנה מייצרת את ה-"Salzburg Mozartkugeln" המקוריים בעבודת יד לפי המתכון המקורי, ומוכרת אותם רק בחנויותיה ובאתר האינטרנט שלה.

"המוצרט-קוגל המקורי", תוצרת קונדיטוריית פירסט

"המוצרט-קוגל המקורי", תוצרת קונדיטוריית פירסט

בדרך אל הקתדרלה שימו לב לחנות שוקולד, שסיפורה המריר עוסק בשוקולד מתוק ומפורסם. החנות שייכת ליצרנית השוקולד הראשונה שקראה, עוד בתחילת המאה ה-19, לכדורי מרציפן טבולים בשוקולד על שמו של מוצרט, אבל כיוון שבעליה לא טרחו לרשום את זכויות יוצרים על השם, הם נאלצו להתדיין בבתי משפט מול חברת שוקולד גדולה שמייצרת כדורי שוקולד דומים תחת אותו שם. החברה הראשונה אמנם זכתה במשפט ויש לה זכות בלעדית לשם "השוקולד המקורי של מוצרט", אולם החברה השנייה, הידועה ברחבי העולם, זכתה בכל הקופה וברווחים המתוקים. איך תבדילו בין מקור לחיקוי? בכדורי מוצרט המקוריים יש חור קטן שנוצר מנעיצת מקל בעזרתו נטבל המרציפן בשוקולד.

 

מוצרט-קוגל מתוצרת מיראבל.

מוצרט-קוגל מתוצרת מיראבל.

וולפגנג אמדאוס מוצרט

(27 בינואר 1756 – 5 בדצמבר 1791) היה מלחין אוסטרי ונולד בזלצבורג. מספר היצירות שחיבר במהלך חייו הקצרים ואיכותן יוצאת הדופן מעמידות אותו כאחד מגדולי המלחינים הקלאסיים של כל הזמנים.

מוצרט הלחין במשך 35 שנות חייו מאות יצירות ידועות, המוזיקה אשר חיבר הושפעה, אמנם, ממלחינים אחרים, הבולטים בהם היידן ובאך, אך הוא הביא עמו סגנון חדש ורענן אל התקופה הקלאסית, והיה אחד מהמלחינים הבולטים בה. מוצרט תרם רבות למוזיקה הקלאסית, והמוזיקה אשר חיבר שימשה השראה רבה ובולטת לשורת מלחינים (בכללם הגדולים והידועים ביותר).

דיוקן שלאחר המוות מאת ברברה קראפט, 1819

דיוקן שלאחר המוות מאת ברברה קראפט, 1819

זלצבורג ידועה כעירו של המלחין המפורסם מוצרט, שנולד, גדל ויצר בה. כל העיר מלאה במקומות הקרויים על שמו (בנוסף לשוקולדים, כמובן): כיכר מוצרט, אשר בתוכה ניצב פיסלו, האקדמיה למוזיקה Mozatreum, בתי הולדתו ומגוריו המאכלסים מוזיאוני מוצרט. זלצבורג ידועה כ"עיר המוזיקה", והמוזיקה של מוצרט מהווה מרכיב נכבד במרבית אירועי המוזיקה בעיר והפסטיבלים הרבים הנערכים בה.
פסטיבל זלצבורג (Salzburger Festpiele) המתקיים בקיץ הוא הפסטיבל המפורסם ביותר ומביא לעיר אלפי אנשים מכל העולם מדי שנה. גם הסרט "צלילי המוזיקה", שחלקו הגדול צולם בעיר תרם לתיירות של זלצבורג. מטיילים בעיר יכולים לערוך סיור מודרך לאתרים מהמחזמר, לראות מופע על פי שיריו או לצפות בהצגת מריונטות עפ"י המחזמר.

  457255-18[1]חליל הקסם בפסטיבל זלצבורג (צ': פול גרובס)

נקודות עניין הקשורות למוצארט

זלצבורג היא עירו של המלחין הנודע, וולפגאנג אמדאוס מוצרט אשר נולד, גדל ויצר בה. בכל פינה בעיר ניתן למצוא משהו הקשור אליו והמוסיקה שלו מהווה מרכיב נכבד כמעט בכל אירוע מוסיקאלי בעיר.
הנה רשימה של נקודות העניין העיקריות הקשורות אליו:
1) כיכר מוצרט (Mozartplatz)
2) האקדמיה למוסיקה, מוצרטאום (Mozarteum) – הוקמה במטרה לשמר את המוסיקה של מוצרט.
3) בית הולדתו (Mozart’s Geburtshaus)
4) בית מגוריו (Mozart-Wohnhaus)
5) מוזיאון מוצארט (האחד נמצא בבית הולדתו והשני בבית מגוריו)

 

פסל מוצרט - מבט על פניו.

פסל מוצרט – מבט על פניו.

השעון המנגן

השעון המנגן

כיכר מוצארט (Mozartplatz)

הכיכר הגדולה בחלקה המערבי של העיר היא כיכר מוצרט, במרכזה פסל של מוצארט שנחנך בשנת 1842 בנוכחות שני בניו. הפסל נעשה ע"י לודביג שוונטאלר.

הפסל נועד להאדיר את מוצרט ולהציגו כדמות גבוהה והרואית, בעוד שהאדם האמיתי היה קטן ממדים וגבורתו היתה בגאונותו המוסיקלית.

אל הכיכר משקיף גם ה- Glockenspiel, שעון מוסיקלי מהמאה ה-17, שצלצוליו מושכים את תשומת לב העוברים והשבים שלוש פעמים במהלך היום (בשעות 07:00, 11:00 ו- 18:00) עם נעימות של מוצרט. סביבה בתי קפה רבים.

 

כיכר מוצרט

כיכר מוצרט

בית הולדתו של מוצרט (Mozart’s Geburtshaus)

הבית בו נולד מוצרט בשנת 1756, ובו חי את 17 שנות חייו הראשונות, מהווה אתר תיירות ראשון במעלה לאלו המבקרים בזלצבורג ומושך אליו מידי שנה תיירים רבים מכל העולם.

מוצרט הילד

מוצרט הילד

בית משפחת מוצרט שוכן בקומה השלישית בבניין שנקרא "Hagenauer House" אשר קרוי על שמו של סוחר צעצועים ידוע שהיה בעליו של הבניין וכן חבר המשפחה. המשפחה גרה בבניין זה במשך 26 שנים, בין השנים 1747-1773.
כיום משמש בית הולדתו של מוצרט כמוזיאון למלחין המפורסם ובו נמצאים פריטים אישיים מקוריים רבים שלו ושל משפחתו. בביקור בבית מתרשמים מאישיותו הבלתי שגרתית של האמן הגדול וכן ממראהו של בית משפחה בורגנית טיפוסית במאה ה-18.
המוזיאון בבית הולדתו של מוצרט משתרע על פני שלוש קומות בהם תערוכות קבועות ומתחלפות מהן ניתן ללמוד על חייו של המלחין, איך גדל ומתי החל לעסוק במוסיקה, על חבריו ופטרוניו ועל משפחתו. המוזיאון שנפתח לראשונה בשנת 1880 שודרג, שונה והוגדל בעשור הראשון לקיומו עד שהפך ונהיה לאחד המוזיאונים המתויירים ביותר בעולם. המבקרים במקום מובלים בסיור מודרך דרך חדרי הבית בהם פרטי ריהוט, פריטים אישייםופרטיים מקוריים, מסמכים שונים, ציורים ודיוקנאות. הסיור שמתחיל בקומה השלישית, בה נמצא החדר בו הוא ממש נולד ב- 27 לינואר 1756, ממשיך לקומה השנייה שעוסקת כולה במוצרט כמחבר האופרות ומסתיים בקומה הראשונה שעוסקת בחיי היומיום בבית. בין הפריטים החשובים במוזיאון ניתן לראות את כינור ילדותו של מוצרט, כינור הקונצרטים שלו, כלי נגינה עתיקים (דמוי פסנתר), מכתבים שקיבל ממשפחתו וכן הדיוקן, שהוא ככל הנראה המפורסם ביותר שלו, שצויר על ידי גיסו כשנתיים לפני מותו. עוד במוזיאון נמצא תיעוד רב המלמד על יחסיו של מוצרט עם אוניברסיטת זלצבורג, על יחסיו וקשריו עם משפחות שונות בעיר וכן על יחסו והערכתו לקדושים שונים.

בית הולדתו של מוצרט

בית הולדתו של מוצרט

בשנת 1747 נשא ליאופולד מוצרט לאישה את מריה אנה פרטל. השניים, שנחשבו כזוג היפה ביותר בזלצבורג של אותן השנים, גרו בבית הזה במשך 26 שנים. אנה ילדה כאן שבעה ילדים, מהם רק שניים נותרו בחיים, דבר שאינו מפתיע לאור התעקשותו של ליאופולד לגדל את הילדים רק על מים ודייסה. חדרי המוזיאון נותנים במה יצירתית לאמנים שרצו לבטא את ייחודו של מוצרט. ה"חדר ההפוך", אשר בתקרתו דגם מובלט של זלצבורג בימיו של מוצרט ועל קירותיו תלויות תמונות הפוכות, מבטא את גאונותו של מוצרט שאינה מן העולם הרגיל שלנו. בחדרי המוזיאון מוצגים כלי נגינה מקוריים, חפצים אישיים של מוצרט, כינור ילדותו ואפילו קווצת שיער שלו. דיוקנאות רבים מפוזרים ברחבי המוזיאון, שניים מהם של ילדיו של מוצרט, שלמרות שחיו יותר מאביהם לא נישאו מעולם ולא המשיכו את השושלת. שני דיוקנאות משמעותיים נוספים הם של כריסטופר פון שראטנבאך ושל הירונימוס קולורדו, שני נסיכי ארכיבישוף ששלטו בזלצבורג והשפיעו רבות על חייו של מוצרט.

פסנתרו של מוצרט

פסנתרו של מוצרט

 

בית מגוריו של מוצרט (Mozart-Wohnhaus)

כשמוצרט היה בן 17 העביר אביו את המשפחה לבית גדול יותר בכיכר Makart platz  בחלק הצפוני שמעבר לנהר. הבית הזה, שהיה בו חדר גדול ששימש כאולם קונצרטים בו ניגנו בני המשפחה, משמש אף הוא כמוזיאון לחייו של מוצרט. אפשר למצוא פה כמה דיוקנאות של מוצרט הילד, אך אין ודאות לגבי מראהו כבוגר. במוזיאון מוצגת מפת מסעותיו של מוצרט, המצביעה על כך שמוצרט הצעיר בילה שלוש שנים, שבעה חודשים ועשרים ימים מחייו בנסיעות ברחבי אירופה.

בית מגוריו של מוצרט

בית מגוריו של מוצרט

בית מגוריו של מוצרט נפתח לקהל כמוזיאון בשנת 1996, לאחר שנבנה מחדש ושוחזר, אחרי שבמהלך מלחמת העולם השנייה, הוא נהרס כמעט כליל. משפחת מוצרט חיה בבית זה, שידוע בשם Tanzmeisterhaus החל משנת 1773 והלאה. וולפגנג אמדאוס עזב את הבית בשנת 1781 ועבר לוינה.
המבקרים בבית בן שמונת החדרים, יכולים להתרשם ממראהו של בית טיפוסי של משפחה בורגנית במאה ה-18. יש בו חפצים אישיים של בני המשפחה, פרטי ריהוט מקוריים ואווירה מיוחדת. במקום מסמכים ותמונות רבים המתארים את ההיסטוריה של הבית, את עבודותיו של המלחין במשך השנים בהן חי בזלצבורג ואת חייה של המשפחה. בין הפריטים החשובים במוזיאון ניתן לראות את הפסנתר המקורי של המלחין ואת דיוקן משפחתו בסלון ביתם. אזורים בבית מוקדשים לנושאים שונים כמו למשל: הנשים בחייו ובייחוד לאחותו, למשחק בו שיחקה המשפחה בשעות הפנאי (Bolzlschiessen) ולטיולים שנהגה לערוך.

חדר בבית מגוריו של מוצרט

חדר בבית מגוריו של מוצרט

ימיו האחרונים ומותו

כיום מקובלת ההנחה לפיה מת מוצרט מדלקת פרקים חמורה אשר התפתחה לכדי זיהום שהחליש את המערכת החיסונית בגופו. מוצרט מת בווינה, קרוב לשעה אחת אחר חצות בליל ה-5 בדצמבר 1791והוא בן 35 במותו. בשעותיו האחרונות עמל על השלמתה של יצירתו האחרונה, הרקוויאם, יצירה דתית ליטורגית אשר מהותה תפילת אשכבה למת. מאחר שמותו של מוצרט קטע את העבודה על היצירה באמצעה, פנתה קונסטנצה אשתו לאחדים ממכריו ותלמידיו במטרה שישלימו את עבודתו האחרונה של בעלה המנוח. היחיד מבין הקרואים למלאכה שהסכים לבצעה היה תלמידו של מוצרט פרנץ קאספר זיסמאייר. ישנם מוזיקולוגים המייחסים את שלושת הפרקים האחרונים, "סאנקטוס", "בנדיקטוס" ו"אגנוס דאי", לזיסמאייר שכתב אותם תחת הוראותיו של מוצרט. אולם מחקרים מודרניים (ובעיקר זה של המוזיקולוג היהודי-אמריקני רוברט לוין) טוענים, כי מלאכת השלמת הרקוויאם בוצעה בחופזה ובניגוד לקווים המנחים אותם התווה מוצרט לפני מותו. לוין אף חיבר השלמה משלו ליצירה, המבוססת על ממצאים אותנטיים בכתב ידו של המלחין.

לפי המיתוס הרווח, בעת מותו היה מוצרט חסר כל, דבר שבעטיו הוא הובא לקבורה בקבר אחים המוני ולא בהלוויה מכובדת כפי שהיה מתבקש לאדם במעמדו. אולם למעשה, מחקרים מראים כי למרות הירידה שחלה בפופולריות שלו בקרב תושבי וינה, הוא המשיך להיות מועסק בעבודה מתגמלת היטב בחצר הקיסר ומלבד זאת זכה לתמלוגים רבים תמורת השמעת יצירותיו ברחבי אירופה כולה ובפרט בפראג. בממוצע הוא הרוויח, גם בשנות חייו האחרונות, 10,000 ]לורין לשנה (42,000$ בבורסת ארצות הברית 2006). מכתביו האחרונים של המלחין, שבהם פנה אל מכריו בבקשה לתמיכה כספית, מעידים על פי החוקרים לא על מצב של חוסר בהכנסה כי אם על אורח חייו הבזבזני של מוצרט, אשר אהב את תענוגות החיים וסירב לרדת ברמת חייו גם כשלא היה יכול לעמוד בתשלומים הנלווים לכך. בנוסף לכך, קונסטנצה אשתו הייתה חולה לעתים קרובות והייתה זקוקה לטיפולים רפואיים יקרים. מכל מקום, מוצרט לא יכול היה לקנות את בריאותו בכסף במצבו, גם אם היה לו הכסף.

בניגוד לדעה הרווחת, מוצרט לא נקבר בקבר אחים המוני אלא בקבר קהילתי משותף, דבר נפוץ ביותר בסוף המאה ה-18 גם בקרב ידוענים במעמד זהה ואף גבוה משלו. על אף שמיקומו המדויק של הקבר בבית הקברות סנט מרקס נשכח עם השנים, כיום מוצבת במקום אנדרטה לזכרו של המלחין, כמו גם אנדרטה נוספת שהוצבה ב"צנטרלפרידהוף", בית הקברות המרכזי בווינה.

 

האנדרטה לזכרו של מוצרט בבית הקברות סנט מרקס בווינה

האנדרטה לזכרו של מוצרט בבית הקברות סנט מרקס בווינה

השאר תגובה