פרשת בראשית – מאמר רביעי

פרשת השבוע – פרשת בראשית (בראשית א – ו, ח)

השבוע שבין  יח בתשרי – כד בתשרי ה'תשע"ד (28-22 בספטמבר 2013).

הפטרה: ישעיהו, פרק מ"ב.

"בראשית עולם" שלומי שבת 

11 ביוני 2012

מילים ולחן: דורון מדלי

שם, בראשית עולם
עמדה חווה אוהבת מול אדם
עזר כנגדו, צלע מצלעו
מאז צועד אדם
אל כיוונה של זו אשר חלם
על ראש שמחתו יעלה אותך איתו
והוא לא ישכחך, אהובתו

               לא, לא, לא, לא, זה לא מקרה
אלוהים רוקם, טווה
בחוטי זהב בינינו
זו, זו דרכו של הבורא
לקדש את ההווה
בחופת כוכב מעלינו

זמן, עוצר הזמן
לרגעים של אושר בלבן
קול המצהלות בחופת כלולות
כאן עומד חתן
אוחז ידך ומיופייך נדהם
על ראש שמחתך
תעלי את בחיר ליבך
והוא לא ישכחך, הוא אהובך

            לא, לא, לא,לא, זה לא מקרה
אלוהים רוקם, טווה
בחוטי זהב בינינו
זו, זו דרכו של הבורא
לקדש את ההווה
בחופת כוכב מעלינו

בקדושה את תהי לו לאישה
הוא יהיה לך לאישך
ולזר שעל ראשך .
הוא יגן לך וישמור
ממשבר, סופה וקור
בלילות של אהבה
הוא יהיה חלקת שלווה

          לא, לא, לא, לא, זה לא מקרה
אלוהים רוקם, טווה
בחוטי זהב מעלינו
בראשית עולם

מדרש רבא לבראשית:

מדרש רבה (רבה בארמית: גדול) הוא שם כולל שניתן לעשרה חיבורים מדרשיים שונים שהועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים. השם מתייחס למדרשים על חמשת חומשי תורה ועל חמש המגילות.

בראשית רבה, ויקרא רבה ורוב המגילות, הם חיבורים מוקדמים, ונערכו במתכונתם הנוכחית במאה השישית בערך.

א [התורה היא כלי אומנתו של הקב"ה]

רבי הושעיה רבה פתח: (משלי ח): ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו'

אמון – אומן. התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה.
בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא מדעת אומן. והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין.
כך היה הקדוש ברוך הוא, מביט בתורה ובורא את העולם.
והתורה אמרה: בראשית ברא אלהים ואין ראשית אלא תורה.
היאך מה דאת אמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו:

ב [כח מעשיו הגיד לעמו]

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח:
(תהלים קיא) כח מעשיו הגיד לעמו וגו'
מה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני?
מפני עובדי כוכבים ומזלות, שלא יהיו מונין את ישראל ואומרין להם: הלא אומה של בזויים אתם!
וישראל משיבין אותן ואומרין להם: ואתם הלא בזויה היא בידכם!
הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם. העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא, כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו, הדא הוא דכתיב (שם): לתת להם נחלת גוים וגו' הגיד להם את כל הדורות:

ג [ה' לבדו ברא את עולמו]

בראשית ברא אלהים.
רבי תנחומא פתח: (תהלים פו) כי גדול אתה ועושה נפלאות.

אמר רבי תנחום: הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחוד של מחט, כל רוחו יוצא ממנו. והאדם עשוי מחילים מחילים נקבים נקבים ואין רוחו יוצא ממנו.
מי יעשה כן?
(שם ) אתה אלהים לבדך.

אימתי נבראו המלאכים?
ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים. הדא הוא דכתיב (שם קד): המקרה במים עליותיו וגו'. וכתיב: עושה מלאכיו רוחות.

ר' חנינא אמר בה' נבראו מלאכים. הדא הוא דכתיב: ועוף יעופף על הארץ וגו'.
וכתיב (ישעיה ו): ובשתים יעופף.

רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן: הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו: מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעו. אלא (שם מד): אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי וגו'.
מאתי – מי אתי כתיב, מי היה שותף עמי בברייתו של עולם.

דבר אחר:
כי גדול אתה ועושה נפלאות.
בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם מתקלס במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו, שנושאין עמו במשאו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא –
הוא לבדו ברא את העולם,
הוא לבדו מתקלס בעולם,
הוא לבדו מתהדר בעולמו.

אמר רבי תנחומא כי גדול אתה ועושה נפלאות.
למה?
כי אתה אלהים לבדך, אתה לבדך בראת את העולם:

ד [ששה דברים קדמו לבריאת העולם]

בראשית ברא אלהים.
ששה דברים קדמו לבריאת העולם, יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות.
התורה והכסא הכבוד נבראו.
תורה מנין?
שנאמר (משלי ח): ה' קנני ראשית דרכו.
כסא הכבוד מנין?
דכתיב (תהלים צג): נכון כסאך מאז וגו'.

האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות.
האבות מנין?
שנאמר (הושע ט): כענבים במדבר וגו'.
ישראל מנין?
שנא' (תהלים עד): זכור עדתך קנית קדם.
בהמ"ק מנין?
שנאמר (ירמיה יז): כסא כבוד מרום מראשון וגו'.
שמו של משיח מנין?
שנאמר (תהלים עב): יהי שמו לעולם וגו'.

רבי אהבה ברבי זעירא אמר: אף התשובה, שנאמר (שם צ): בטרם הרים יולדו. ואותה השעה, תשב אנוש עד דכא וגו'.
אבל איני יודע איזה מהם קודם, אם התורה קדמה לכסא הכבוד, ואם כסא הכבוד קודם לתורה?

אמר רבי אבא בר כהנא: התורה קדמה לכסא הכבוד, שנאמר (משלי ח): ה' קנני ראשית דרכו וגו', קודם לאותו שכתוב בו (תהלים צג): נכון כסאך מאז.

ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו: מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר.

משל למלך שהיה נשוי למטרונה אחת ולא היה לו ממנה בן.
פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק.
אמר: טלו מילנין וקלמין זו לבני. והיו הכל אומרין: בן אין לו והוא אומר טלו מילנין וקלמין זו לבני?! והיו הכל אומרין, בן אין לו והוא אומר טלו?!
אלולי שצפה המלך, שהוא עתיד להעמיד ממנה בן, לא היה אומר טלו מילנין וקלמין לבני.
כך, אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין לקבל את התורה, לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל.

אמר רבי בנאי: העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, שנאמר (משלי ג): ה' בחכמה יסד ארץ וגו'.

רבי ברכיה אמר: בזכות משה, שנאמר (דברים לג): וירא ראשית לו.

ה [אילולי שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו]

דאמר רבי יוסי בר חנינא כל המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא, בכבודו של מקום על אחת כמה וכמה. ומה כתיב אחריו (תהלים לא): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך ליראיך ולא לבוזים את מוראך [הרב]. אל יהי ב"מה רב טובך".
בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות. כל מי שהוא בא לומר פלטין זו בנויה במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות, אינו פוגם?
כך כל מי שהוא בא לומר העוה"ז נברא מתוך תוהו ובוהו, אינו פוגם, אתמהה!

ר' הונא בשם בר קפרא אמר: אילולי שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו, בראשית ברא אלהים.
מנין הן?
והארץ היתה תהו ובהו:

 ו [התורה אינה מפרשת את מעשה בראשית]

 בראשית ברא אלהים וגו' ולא פירש.

והיכן פירש?
להלן (שם מ): הנוטה כדוק שמים.
ואת הארץ, ולא פירש.
והיכן פירש?
להלן (איוב לז): כי לשלג יאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק וגו'.
ויאמר אלהים יהי אור, ולא פירש.
והיכן פירש?
(תהלים קד): עוטה אור כשלמה:

ז [וה' אלוקים אמת והוא לבדו ברא את העולם]

ר' יצחק פתח: (שם קיט) ראש דברך אמת וגו'.
אמר רבי יצחק: מתחלת ברייתו של עולם ראש דברך אמת.

בראשית ברא אלהים
(ירמיה י). וה' אלהים אמת ולעולם כל משפט צדקך, שכל גזרה וגזרה, שאתה גוזר על בריותיך הן מצדיקין עליהם את הדין ומקבלין אותו באמונה, ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם.
וידברו אלהים אין כתיב כאן, אלא וידבר אלהים.
ויאמרו אלהים אין כתיב כאן, אלא ויאמר אלהים.
בראשית בראו אלהים אין כתיב כאן, אלא ברא אלהים:

ח [התורה קדמה לבריאת העולם]

רבי יהושע בן לוי בשם ר' לוי אמר: זה שהוא בונה צריך ששה דברים:
מים ועפר ועצים ואבנים וקנים וברזל,
וא"ת עשיר הוא ואינו צריך לקנים, הרי הוא צריך לקני המדה, שנאמר (יחזקאל מ): ופתיל פשתים בידו וקנה המדה.
כך, התורה קדמה אותן שש קדימות.
קדם, ומאז, ומעולם, ומראש, ומקדמי, תרין בפרשה ה' קנני:

ט [בריאת העולם יש מאין]

פילסופי אחד שאל את רבן גמליאל, אמר ליה: צייר גדול הוא אלהיכם, אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו, תוהו ובוהו וחושך ורוח ומים ותהומות.
אמר ליה: תיפח רוחיה דההוא גברא, כולהון כתיב בהן בריאה:
תוהו ובוהו, שנאמר (ישעיה מה): עושה שלום ובורא רע.
חושך, יוצר אור וגו'.
מים, (תהלים קמח): הללוהו שמי השמים והמים.
למה?
שצוה ונבראו.
רוח, (עמוס ד): כי הנה יוצר הרים ובורא רוח.
תהומות (משלי ח): באין תהומות חוללתי:

י [העולם נברא באות ב']

רבי יונה בשם ר' לוי אמר:
למה נברא העולם בב'?
אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו, כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה, מה לפנים מה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא.

בר קפרא אמר: (דברים ד): כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך.
למן היום שנבראו אתה דורש, ואי אתה דורש לפנים מכאן.
(שם) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, אתה דורש וחוקר, ואי אתה חוקר לפנים.

מכאן דרש רבי יהודה בן פזי במעשה בראשית בהדיה דבר קפרא, למה נברא העולם בב'?
להודיעך, שהן שני עולמים העוה"ז והעוה"ב..

דבר אחר:
ולמה בב'?
שהוא לשון ברכה.
ולמה לא באל"ף?
שהוא לשון ארירה.

דבר אחר:
למה לא באל"ף?
שלא ליתן פתחון פה לאפיקורסין לומר,
היאך העולם יכול לעמוד שהוא נברא בלשון ארירה?
אלא אמר הקדוש ברוך הוא, הרי אני בורא אותו בלשון ברכה והלואי יעמוד.

דבר אחר:
למה בב'?
אלא מה ב' זה יש לו שני עוקצין, אחד מלמעלה ואחד מלמטה מאחוריו.
אומרים לב' מי בראך?
והוא מראה בעוקצו מלמעלה ואמר: זה שלמעלה בראני.
ומה שמו?
והוא מראה להן בעוקצו של אחריו ואומר: ה' שמו.

אמר רבי אלעזר בר חנינא בשם ר' אחא: עשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא.
אמרה לפניו: רבש"ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי?!
אמר לה הקב"ה: העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, שנאמר (משלי ג): ה' בחכמה יסד ארץ וגו'.
למחר אני בא ליתן תורה בסיני, ואיני פותח תחילה אלא בך שנאמר (שמות כ): אנכי ה' אלהיך.

רבי הושעיא אומר:
למה נקרא שמו אל"ף?
שהוא מסכים מאלף, שנאמר (תהלים קה): דבר צוה לאלף דור:

יא [אותיות מנצפ"ך הלכה למשה מסיני]

אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: מנצפ"ך צופים אמרום הלכה למשה מסיני.

רבי ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמר: מה שהתקינו הצופים. מעשה היה ביום סגריר ולא נכנסו חכמים לבית הועד, והיו שם תינוקות ואמרו באו ונעשה בית הועד. אמרו מה טעם כתיב:
מ"ם מ"ם נו"ן נו"ן צד"י צד"י פ"א פ"א כ"ף כ"ף, אלא ממאמר למאמר ומנאמן לנאמן ומצדיק לצדיק ומפה לפה מכף לכף.
ממאמר למאמר – ממאמר של הקב"ה למאמר של משה.
מנאמן לנאמן – מהקדוש ברוך הוא שנקרא אל מלך נאמן, למשה שנקרא נאמן, דכתיב (במדבר יג): בכל ביתי נאמן הוא.
מצדיק לצדיק – מהקדוש ברוך הוא שנקרא צדיק, דכתיב (תהלים קמה): צדיק ה' בכל דרכיו.
למשה שנקרא צדיק, דכתיב (דברים לג): צדקת ה' עשה.
מפה לפה – מפיו של הקב"ה לפיו של משה.
מכף לכף – מכף ידו של הקדוש ברוך הוא, לכף ידו של משה
וסיימו אותן ועמדו חכמים גדולים בישראל.

יב [שמו של הקב"ה נזכר לאחר הבריאה]

רבי יודן בשם עקילוס אמר: לזה נאה לקראו אלוה.
בנוהג שבעולם מלך בשר ודם מתקלס במדינה ועדיין לא בנה לה דמוסיות ועדיין לא בנה לה פריבטאות, בתחלה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו. ברם יחידו של עולם בתחלה פעל ולבסוף נתקלס.

יג [זהירות בהזכרת שם ה']

רבנן אמרין: בשר ודם בונה בנין, בשעה שהבנין עולה בידו הוא מרחיב ועולה, ואם לאו מרחיב מלמטה ומיצר מלמעלה. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא את השמים שמים, שעלו במחשבה ואת הארץ ארץ שעלתה במחשבה.

רב הונא בשם רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר: אפילו אותן שכתוב בהן (ישעיה סה): כי הנני בורא שמים חדשים, כבר הן ברואין מששת ימי בראשית, הדא הוא דכתיב (שם סו): כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה הארץ חדשה אין כתיב כאן, אלא החדשה:

יד [התורה שומרת על האדם מכל רע]

רבי תנחומא משום רב הונא אמר: (שמות לח): ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את אשר צוה אותו משה לא נאמר, אלא את כל אשר צוה ה' את משה. אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני.

טו [מי נברא תחילה שמים או הארץ?]

בית שמאי ובית הלל
בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ.

ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים.
אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם.

על דעתיהן דבית שמאי: דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ.
משל למלך שעשה לו כסא, ומשעשאו עשה איפיפורין שלו, כך אמר הקב"ה (ישעיה סו):
השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו'

ועל דעתיהן דבית הילל: דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים.
משל למלך שבנה פלטין משבנה את התחתונים אחר כך בנה את העליונים כך, ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.

אר"א ב"ר שמעון אם כדעת אבא, למה פעמים, שהוא מקדים ארץ לשמים ופעמים, שהוא מקדים שמים לארץ?
אלא, מלמד ששניהן שקולין זה כזה.

בכל מקום הוא מקדים אברהם ליצחק ויעקב, ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא כו): וזכרתי את בריתי יעקב וגו'. מלמד, ששלושתן שקולין זה כזה.

בכל מקום הוא מקדים משה לאהרן, ובמקום אחד הוא אומר (שמות ו): הוא אהרן ומשה, מלמד, ששניהן שקולין זה כזה.

בכל מקום הוא מקדים יהושע לכלב, ובמקום אחד הוא אומר (במדבר יד): כי אם כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון, מגיד ששניהן שקולין זה כזה.

בכל מקום הוא מקדים תורין לבני יונה, ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יב): ובן יונה או תור לחטאת, מגיד, ששניהם שקולין זה כזה.

בכל מקום הוא מקדים כיבוד אב לאם ובמקום אחד הוא אומר (שם יט): איש אמו ואביו תיראו, מגיד ששניהן שקולין זה כזה, אבל אמרו חכמים, האב קודם לאם, מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו.

בכל מקום הוא מקדים בריאת שמים לארץ ובמקום אחד הוא אומר: ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, מגיד ששניהם שקולין זה כזה.