אנדרטאות

אנדרטאות

אני חובבת אנדרטאות. אנדרטה היא סימן דרך, נקודת ציון, איזכור לאירוע היסטורי, אירוע לאומי, של יחיד, של קבוצה, משהו שראוי לזכור אותו ואף להתברך בו או לחילופין, להתאבל עליו.

וכך, בשוטטי בעיר, בכפר או בקיבוץ, אני תמיד נושאת אתי רשימה של אנדרטאות שאני רוצה לראות, להיזכר באירוע שהכרתי או ללמוד על אירוע שהתרחש טרם זמני. כך אני לומדת את תולדות עמי, ארצי, ועל פעילותם של יחידים או של קבוצות שעשו מעשים גדולים ומרשימים.

כיכר היל

כיכר היל

היא כיכר וגן קטן בראש גבעת כורכר בסמוך לגדה הדרומית של נחל הירקון בצפון הישן של תל אביב, בין הרחובות יהושע בן נון, שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס. הכיכר קרויה על שם מייג'ור גנרל ג'ון היל, מפקד הדיוויזיה ה-52 הסקוטית, שהובילה את הצליחה השנייה, המוצלחת, של הירקון על ידי חיל המשלוח המצרי במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. 

 ניסיון הצליחה הראשון של הבריטים ב- 24 בנובמבר 1917, נכשל, והם נהדפו לאחר שספגו אבדות קשות. ניסיון הצליחה השני, שהוכתר בהצלחה, נערך בלילה שבין ה-20 ל-21 בדצמבר 1917..

לאחר המלחמה החליטו מפקדי הצבא להנציח את הצליחה ולמקם עמודי זיכרון בסמוך לכל אחת מנקודות הצליחה. עמוד אחד מוקם בתל כודאדי בשפך הירקון, אחד בראש גבעת כיכר היל, והשלישי על גדות הנחל, בצומת הרחובות בן-גוריון ואבא הלל ברמת גן.

עמודי השיש נלקחו מעתיקות קיסריה או אשקלון. על העמודים נחקקה כתובת זיכרון בעברית, בניסוחו של זאב ז'בוטינסקי ובהשתדלותו של מאיר דיזנגוף אצל היל הוסיפו כתובת באנגלית.

אנדרטה לזכר הספינה אלטלנה

הספינה אלטלנה

אלטלנה‏; פירוש: נדנדה, (שמו הספרותי של ז'בוטינסקי בתקופה שבה היה עיתונאי באיטליה, לפני מלחמת העולם הראשונה). הייתה אונייה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ1947  והופגזה על ידי צה"ל ב-22 ביוני 1948 בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות.

הספינה הפליגה לישראל ביוני 1948 כשהיא מובילה על סיפונה כ-930 עולים ציוד צבאי רב וציוד רפואי. הספינה הגיעה לחופי ישראל כחמישה שבועות לאחר קום מדינת ישראל וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב במסגרת צה"ל.

הבאת האלטלנה לחופי תל אביב, לאחר שהצליחה להתחמק ממשחתות חיל הים שניסו לעצור אותה, אפשרה לאנשי האצ"ל לקבל את האפקט הפומבי שרצו, שבא לבסוף לידי ביטוי בכך שהמונים ראו את הספינה עולה באש. גם נוכח העוצר, העשן היתמר למרחקים.

במבט לאחור, ניתן להעריך כי את האצ"ל הניע רצון לשמור על יוקרתו וכוחו בתוך תהליך ההשתלבות בצה"ל. כל השתלשלות הפרשה, החל מהיציאה המאוחרת וכלה בחוסר התיאום בין בגין לאנשיו בחו"ל ועל הספינה, הובילה את הממשלה בישראל לחשוש מפני מרד. הממשלה ובן גוריון מצידם סרבו להתפשר על מה שתפסו כפגיעה בריבונות מדינת ישראל, וחשש זה הוביל אותם לנקוט ביד קשה. אין לדעת מה היה קורה אם אנשי האצ"ל היו בוחרים לקבל את דרישות הממשלה ולהתפרק מנשקם, כמו שלא ניתן להעריך מה היה קורה אם המדינה הייתה מאשרת לאצ"ל לפרוק את נשקו ולצייד בו את אנשיו בתוך צה"ל ובירושלים.

למשך כשנה עמד גוף הספינה מעלה חלודה ומפוחם מול חופי תל אז הטיל ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון על מפקד חיל הים לפנות את הגוף השרוף מחוף הים של תל אביב ולהטביעו בלב ים. ב-22 ביולי 1949 הודיע משרד הביטחון על כוונתו למשות מן המים את האונייה "אלטלנה" המוחרמת, כלשון ההודעה, ולפרקה.

כשאלטלנה עלתה באש הייתי אני בת שמונה, בכיתה ג'. בית הספר שבו למדתי, בית החינוך בצפון לילדי עובדים, ברחוב לסל 7 היה סמוך לחוף הים ולשכונת מחלול. לא ממש הבנו מה קורה שם, אבל לימים, כשהאונייה השרופה ניצבה דוממת לא רחוק מהחוף, הבנים בכיתה שלנו ובעיקר הבנים מהכיתות הבוגרות יותר ראו להם ספורט אתגרי לשחות לאלטלנה.

במלאת 60 שנה לטיבוע "אלטלנה" נחנכה בחוף תל אביב אנדרטה לזכר הנופלים מקרב אנשי אצ"ל. האנדרטה, דמוית אונייה טובעת, עוצבה בידי דן רפפורט והיא עשויה אבן גיר גלילית. בנוסף לשמות לוחמי אצ"ל שנהרגו, נכתבה על האנדרטה תמצית האירועים, על פי רוח יוצאי אצ"ל, בעברית ובאנגלית וחקוקים עליה משפטים שאמר מנחם בגין ודברי איש אצ"ל ששהה על הספינה.

לעומת זאת אין אנדרטה לזכר שלושת חיילי צה"ל שנהרגו בקרבות, ובאף אחת מן האנדרטאות הקיימות לא מוזכרים שמותיהם.

יד לנהרגים בכיכר מיכאלס

יד לנהרגים בהפצצת תל אביב במלחמת העולם השנייה

במלאת 55 שנים להפצצה על תל אביב הוצבה אנדרטה לזכר הרוגי האירוע בכיכר מיכאל'ס, בקרן רחוב המלך ג'ורג' ושדרות בן ציון, בסמוך לאזור בו היו מרבית הנפגעים. באנדרטה רשומים שמות הנספים בשתי ההפצצות על תל אביב במלחמת העולם השנייה. בין ההרוגים היה מאיר מוסברג, נער צעיר אשר התבלט בנגינה בכינור. עזבון אוסף התווים שלו נתרם לספריית בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה. בחוברות התווים מוזכרים תולדות חייו הקצרים וסופם הטרגי בגיל 13 בלבד.

איטליה הפשיסטית התייצבה לצידה של גרמניה הנאצית והכריזה ביוני 1940 מלחמה על בריטניה, תקפה מן האוויר את תל אביב, כחלק ממלחמתה בבריטים, שהיו בעלי מנדט על ארץ ישראל. המתקפה התרחשה בשעה 16:12 אחר הצהריים על ידי מפציצים של חיל האוויר המלכותי האיטלקי. היו אלה אותם מפציצים שנשלחו לארבע הפצצות על העיר חיפה באותה השנה, שגם בהן נהרגו עשרות אנשים.

הפצצות פגעו ברחובות רבים ברחבי העיר וגרמו למעלה ממאה הרוגים. קיימות גרסאות שונות בדבר מספר ההרוגים המדויק. כמו כן היו 239 פצועים והרס רב. הגרמנים והאיטלקים נמנעו מליטול אחריות להפצצה.

לשם שיקום נזקי ההפצצה הוקמו ועדה עירונית וקרן מגבית למען הנפגעים, ונעשה שימוש בכספי פיצויים שהגיעו מהממשל הבריטי. רוב קורבנות ההפצצה בתל אביב נטמנו בקבר אחים בבית הקברות נחלת יצחק^..

תל אביב הופצצה פעם נוספת ב-12 ביוני 1941 הפעם על ידי מטוסים צרפתיים מכוחות ממשלת וישי. בהפצצה זו נהרגו 13 אנשים בבית הנכים ברחוב מרמורק^...

פסל התפילה

לזכר הרוגי פוגרום ה"פרהוד" בעיראק (1941) ולזכר עולי הגרדום היהודים בעיראק בשנות ה-60

• נוסח הקרדיט הדרוש:צילום:ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי
• הערות:הפסל הוא יצירתו של הפסל יאשה שפירא שיצר גם את פסל ביאליק בכיכר רמב\"ם (אורדע) ברמת גן

פסל התפילה נחנך בשנת 2010. פסל זה ינציח במתחם בורסת היהלומים את זכרם של 13 הרוגי מלכות, שהועלו לגרדום בעיראק בשנת 1969 וכן את הנרצחים בפרעות "הפרהוד" ביוני 1941. את הפסל יצר האומן-פסל היהודי ייאשה שפירא, והוא עשוי ברונזה ומתנשא לגובה של חמישה מטרים ושוקל חמישה טון. בפסל דמות של חכם בבלי עטוף טלית מחזיק ספר תהילים.
במשך שנים רבות הייתה יהדות בבל מן המפוארות שבקהילות היהודיות בתפוצות. יהודי בבל לקחו חלק מרכזי בעיצובו הרוחני והתרבותי של העם היהודי לאורך שנות הגלות. אולם, לצערנו גם קהילה זו סבלה מגילויי שנאה ואיבה. מאורעות "הפרהוד" ותלייתם של הרוגי המלכות היוו אולי את האירועים הקשים והאכזריים ביותר מהם סבלה הקהילה היהודית בעיראק והמחישה יותר מכל את הצורך שבהגדרה עצמית לבני עמנו. קשר מיוחד נקשר בין יהדות עיראק לעיר רמת-גן, עת העיר רמת גן קלטה רבים מעולי עיראק אשר הגיעו לישראל בשנות החמישים. מראשית עלייתם ארצה השתלבו בני העדה כמובילים בכל תחומי החיים ולקחו חלק פעיל בהקמת המדינה ופיתוחה. בני העדה מתבלטים בפועלם היום-יומי בתחומי החינוך, האקדמיה, התרבות, הספורט וכמובן בתחומי המסחר והתעשייה. במקביל להשתלבותה, בולטת יכולתה של  העדה לשמר את ייחודה וצביונה המסורתי יד ביד עם פתיחות חברתית והשתלבות בחברה הישראלית על כל רבדיה.

אנדרטת הטייסים

אנדרטה לשני טייסים שנפלו בהגינם על העיר במלחמת העצמאות , מכונה גם אנדרטת השחף,  ניצבת בגן העצמאות בתל אביב-יפו.

האנדרטה הוקמה לזכרם של שני קציני חיל האוויר שנהרגו בהגנה על תל אביב מול חוף העיר במלחמת העצמאות.

ב-4 ביוני 1948 התקרבו אל חוף תל אביב שלוש אוניות מצריות (על פי מקור מצרי היו אלו ארבע אוניות) שמטרתן הייתה לפגוע בנמל תל אביב^.. ספינות חיל הים אח"י אילת ואח"י חנה סנש וחיל האוויר הישראליים פעלו נגדן באמצעים המעטים שעמדו אז לרשותם. במהלך הקרב המריאו לקראת האוניות המצריות שלושה מטוסים. אחד מהם היה מטוס מדגם פיירצ'יילד במשימת הפצצה. היו בו שני אנשי צוות – הטייס אהרן-דוד שפרינצק והמטילן מתי סוקניק. המטוס נפגע מאש מטוס מצרי או מאש נ"מ שירו האניות המצריות והתרסק בים. האניות המצריות נסוגו בהמשך מבלי שהשלימו את מטרתן.

למרות חיפושים, שרידי המטוס וגופות שני אנשי הצוות לא נמצאו מעולם.

שפרינצק היה בנו של יוסף שפרינצק, שכיהן כיושב ראש מועצת המדינה הזמנית וכיושב ראש הכנסת. סוקניק היה בנו של הארכאולוג ליפא סוקניק ואחיו של יגאל ידין, שהיה במלחמת העצמאות ראש אגף המבצעים במטה הכללי של צה"ל ולימים כיהן כרמטכ"ל השני.

האנדרטה הוקמה על שפת המצוק המשתפל אל החוף בקצהו של גן העצמאות, מצפון למלון הילטון.

האנדרטה היא עמוד בטון בגובה של תשעה מטר, הניצב בקצה רחבה מעוגלת, מוגבהת ומחופה באבן, ובראשו פסל ציפור מתכתי ברוחב של שישה מטרים. הציפור פונה מערבה אל הים וראשה פונה דרומה. כנפה הימנית ישרה ככנף מטוס והשמאלית נטויה ככנף ציפור. על גבי סלע כורכר ליד הרחבה נקבעה לוחית ועליה הכיתוב: לזכר הטייסים שיצאו להגן על העיר והארץ ולא חזרו. מתחתיה נקבעו שתי לוחיות הנושאות את שמותיהם של שני החללים.

האנדרטה הוקמה ביוזמת עיריית תל אביב. בשנת 1952, עת נחנך גן העצמאות, נערכה תחרות לתכנון האנדרטה. זכו בה הסופר והפסל בנימין תמוז והאדריכל אבא אלחנני, שתכננו אותה בסיועו של הקונסטרוקטור פרופסור היינריך נוימן. האנדרטה נחנכה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 1956. הלוט מעליה הוסר על ידי הורי שני החללים, יוסף שפרינצק וחסיה סוקניק.

שמה של שכונת רמת הטייסים בתל אביב ניתן לה לזכרם של שפרינצק וסוקניק ולזכרו של טייס נוסף שנהרג בתל אביב במלחמה, מודי אלון. אנדרטה לשלושה הוקמה בשכונה.

אנדרטה לזכר האנייה טייגר היל

טייגר היל

הספינה יצאה מרומניה אוגוסט 1939, כשעל סיפונה 930 עולים. אל מול חופי הארץ, הצליחו מארגניה להוריד לחוף בחשאי 180 עולים. בינתיים נתקבלה בספינה הוראה לצאת לביירות כדי לקלוט שם 658 איש מפליטי האונייה "פרוסולה". ה"טייגר היל" יצאה לבירות ומשם חזרה ארצה עם 1,400 נוסעים לאורך הדרך סבלו הנוסעים מצפיפות רבה, ממחסור במים ומזון. ושניים מהם נפטרו במהלך ההפלגה ממחלות: שחפת ודיזנטריה. האונייה ביקשה סיוע ותרופות בנמלים שונים, אולם נענתה בשלילה.

כשהגיעה ב- 2 בספטמבר אל מול חופי יפו, נתקלה בסירת משטרה שפתחה עליה באש. מן היריות נהרגו שניים מנוסעי הספינה. הקברניט הפעיל את המנועים במלוא הכוח והספינה עלתה על שרטון מול חוף תל אביב . ב-1 בספטמבר הועלתה "טייגר היל" על שרטון בחוף תל אביב מול שכונת מחלול א'. כ-250 מהנוסעים הצליחו לרדת ממנה, לחמוק לחוף ולהתערב בקהל תושבים שירדו אל החוף מתל אביב ונאספו, בין השאר לשם כך. שאר המעפילים נתפסו בידי הצבא הבריטי ונכלאו במחנה צריפין. הם שוחררו לאחר מספר ימים.

האנייה ההרוסה עמדה מספר שנים על חוף תל אביב ולבסוף פורקה באמצעות פיצוץ ושבריה פונו מהחוף כדי לאפשר את הקמת המרינה בתל אביב.

"טייגר היל" הונצחה בשני אתרים בחוף תל אביב. האתר האחד, מול האתר בו הועלתה הספינה על שרטון, בסמוך לשכונת מחלול א, בו ניצב כיום מלון "הרודס"; למרגלות כותלו הפונה אל החוף הוצבה אנדרטת מתכת לזכר האנייה ועלייתה על החוף. האתר השני, הוא השביל היורד מרחוב הירקון לרציף הרברט סמואל בתחומי גן ההעפלה שבכיכר לונדון נקרא על שמה: "מורד טייגר היל".

 

 

קיר ההנצחה בגן לונדון

גן לונדון

נמצא בסמוך ומדרום למלון דן, צופה אל הטיילת שלחוף ימה של תל אביב. מול חוף זה התרחש אחד מארועי ההעפלה בשנים שלפני קום המדינה (פרשת הספינה "טייגר היל").
במסגרת שיקום הגן, הוחלט להפכו לאתר הנצחה ומוזיאון פתוח לנושא ההעפלה. יש בו שני מבנים דמויי אוניות וקיר הנצחה. על הדופן החיצונית של האוניות, בתוך חלונות, מסופר סיפור ההעפלה. האוניות נטועות בגן ומסמלות את היטמעות המעפילים בארץ. הן בנויות מבטון ומחופות באלומיניום יצוק, המזכיר אוניה אמיתית. הגן מקשר על הבדלי הגבהים בין הטיילת ורחוב הירקון, כשמבנה האוניות יוצר משחק גבהים בגן.
קיר ההנצחה עשוי גם הוא מאלומיניום יצוק. בצורת גל המחולק לשישה גמנטים. מוזכרים בו כל ההפלגות והמבצעים שהתרחשו בתקופת ההעפלה. הגל מסמל את הקשיים בים בדרך לארץ.

נעזרתי באתרים באינטרנט