ויקינגים

 

ויקינגים Vikings, דרמה היסטורית קנדית-אירית שנוצרה ונכתבה על ידי מייקל הירסט עבור ערוץ ההיסטוריה. הסדרה עלתה לשידור ב 2013 בארצות הברית ובקנדה. ארבע עונות (בינתיים).

ברנרד קורנוול, הממלכה האחרונה, אופוס, 2018 (גם סדרת טלוויזיה בשם זה: הממלכה האחרונה  The Last Kingdom היא סדרת דרמה היסטורית המתרחשת אנגליה של המאה התשיעית במהלך התקופה האנגלו-סקסונית.

יעקב שריג, המיתולוגיה הסקנדינבית, סדרת המיתוסים, הוצאת מפה, 2005.

 

חובבי הז'אנר של סדרות היסטוריות ושל סדרות פנטזיה, יאמרו בוודאי שהסדרה "ויקינגים" אינה אלא "משחקי הכס" לעניים. ואמנם כמה וכמה מוטיבים מ"משחקי הכס" מוצאים את דרכם לתוך הסדרה הזאת, אך רק בראשיתה. נראה כאילו יוצרי הסדרה לא ידעו בדיוק לאן פניהם מועדות, אבל עם התפתחותה של הסדרה אפשר להגיד עליה בוודאות שהיא סדרה העומדת היטב בכוח עצמה, בעיקר בזכות הדיוק הכמעט מירבי שעשו יוצריה בחומר ההיסטורי והמיתולוגי שהיה ברשותם.

מה מסיפורי הויקינגים או מהמיתוס שהפכו להיות הוא היסטורי וריאלי, ומה אגדה על גבי אגדה? בתרבות המערבית האנושית כבר הפכו הויקינגים למיתוס כל כך מפותל עד שקשה מאוד להפריד בין אגדה למציאות, ובכל זאת, היתה זאת מציאות אמיתית, ואפילו אכזרית, מטילה אימה ופחד, שהשאירה אחריה חורבן רב באירופה ובאסיה, עד אשר התיישבו נושאיה והתבססו והתבוללו בקרב האוכלוסיות שאותן באו לבזוז.

מי היו הויקינגים?

בין המאות הרביעית לתשיעית התרחשה התופעה הידועה בהיסטוריה המערבית בתור "משחק הביליארד הגדול ביותר בהיסטוריה" הלוא היא נדידת השבטים הגדולה. לאורך תקופה זו נדדו שבטים רבים, גרמאניים, סלאביים, נורדים, הונים, ממקומם ופלשו לאזורים אחרים. הם נדדו מאסיה ומצפון אירופה בחיפושים אחרי מזון להם ולבהמותיהם, וכולם פנו לכיוונם של ארצות התרבות הנושבות כדי לבזוז אותן ולהתקיים על כך (לדעתי, נדידת השבטים הגדולה עדיין לא הסתיימה. אם לוקחים בחשבון את שבטי ערב שיצאו לכבוש את העולם התרבותי במאה השביעית, ואת נדידת האוכלוסיות הרבות מאפריקה אל אירופה של ימינו, התופעה לא הסתיימה ואולי לא תסתיים, כל עוד יהיו מצד אחד אוכלוסיות רעבות ומן הצד האחר אוכלוסיות שבעות).

בתוך כל הנדידות והפשיטות האלה מתייחדת תקופה שאפשר לכנותה התקופה הוויקינגית. היא החלה בזמן הפשיטות הראשונות, בשלהי בשלהי המאה השמינית, ונמשכה עד כיבוש ממלכת אנגליה על ידי ויליאם הכובש, מלך הנורמנים, במאה ה-11. התיארוך המקובל הוא משנת 793 (תאריך התקיפה המתועדת הראשונה) ועד שנת 1066 עת נכבשה הממלכה האנגלו-סכסונית על ידי צאצאי נורדים מצפון צרפת ובמקביל, בדנמרק, נחרבה העיר הדבי, אשר היוותה את נקודת המסחר החשובה ביותר.

"ויקינגים" הוא כינוי ליורדי ים שעסקו (בין היתר) בשוד, ולא לקבוצה שבטית. בסקנדינביה ויקינגים היו פשוט שודדים, בלי קשר הכרחי לקבוצה אתנית כלשהי. במקרים אחרים, שימש המושג לתיאור בריונים, עובדי אלילים או נוצרים ש"סטו מדרך הישר". הוויקינגים לא היו בהכרח סקנדינביים – רבים מהם היו ככל הנראה סלאבים, באלטים או בני עמים אחרים. כך, למשל, בכתובת שוודית מהמאה ה-13 "והם הפליגו מערבה לאורך הים [הבלטי], ואז תקפו אותם וויקינגים אסטונים". אבל רובם היו משבטים צפון-גרמאניים שמקורם בסקנדינביה.

כמו רוב הסקנדינבים היו גם הוויקינגים תחילה ציידים, חוואים ודייגים אשר חיו בקהילות אוטונומיות קטנות. עם פיצוץ האוכלוסין בסקנדינביה, התגלעו עימותים פנימיים והתעורר הצורך בשווקים חדשים למסחר. אז החלו חלק מהשבטים לחפש את פרנסתם בים ולהתנחל בחופי הים הצפוני והים הבלטי. כך הפכו חלק מהם ל"וויקינגים", יורדי ים ובוני ספינות מעולים. הם נהגו לערוך פשיטות על חופי צפון אירופה, מערב אירופה והאיים הבריטיים, כמו גם לאורך הנהרות במזרח אירופה עד לים הכספי. יעילותם וכיבושיהם נודעו ברחבי אירופה והם הפכו לאימת חופיה המערביים של היבשת. במקביל לכישורי הלחימה שלהם היו הוויקינגים ידועים גם כסוחרים ומתיישבים. הם התיישבו בארצות זרות והיו סוחרים ובעלי מלאכה.

במהלך השנים התפלגו השבטים הוויקינגיים ללאומים שונים וכיום צאצאיהם חיים בדנמרק, בשוודיה, בנורווגיה ובאיסלנד. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, בהבדלים הלשוניים בין שפות הארצות שמקור כולן בנורדית העתיקה. כמו כן, שיעור ניכר מהאוכלוסייה של אנגליה, סקוטלנד, בלארוס, אוקראינה, מזרח אירלנד וצפון צרפת הוא בעל שורשים ויקינגיים.

לא בכל מקום קראו להם ויקינגים. הוויקינגים אשר פשטו על מזרח אירופה והקיסרות הביזנטית כונו על ידי הסלאווים ווהיוונים הביזנטים בשם "ורנגים". האנגלו-סקסונים קראו להם גם "דֶנים", הפרנקים כינו אותם "נורמנים" (אנשי הצפון, ומכאן שם הנחלה בצרפת שהשתלטו עליה, נורמנדי). בערבית הם נקראו "רוסים", על שם ממלכת רוס שהקימו, אירית עתיקה "גאלים" (זרים).

פלישות הויקינגים

כלי השיט העיקרי של הוויקינגים היה "הספינה הארוכה". הדגם דומה לגליאה עם הבדל משמעותי אחד: הספינה הארוכה התאימה למסע ארוך באוקיינוס. ספינותיהם הארוכות באופן בולט היו בנויות בעיקר מעץ אלון וכללו 40–60 חותרים. לכל ספינה היה תורן בודד ועליו מפרש מרובע, ודפנותיה היו מכוסות מגנים. כל ספינה הייתה זוויתית בשני צדיה כך שיכלה לנוע קדימה ואחורה מבלי להסתובב.

הוויקינגים היו עורכים את פשיטותיהם עם בוקר מן הים על יישובים לחופי אירופה. הם נהגו לבזוז אותם ואחר להעלותם באש. בטרם היה מגיע כוח סיוע להגן על היישוב, כבר היו הוויקינגים מפליגים אל לב הים בספינותיהם. הציים הוויקינגיים לא היו גדולים, אך היות שלמדינות באירופה המערבית לא היו ציי מלחמה שיכלו להילחם בהם, כוחו של הצי הוויקינגי היה כה גדול, עד שאפילו האימפריה הביזנטית סבלה מהם. במרוצת הזמן השתלטו הוויקינגים על שטחים נוספים מחוץ לארצותיהם והחלו להתיישב בהם. אימתם של הוויקינגים על תושבי אירופה הייתה כה גדולה, עד שלעיתים, היו תושבי היישובים נמלטים כשרק התקרבו הוויקינגים לאזור, וכך כבשו הלוחמים שטחים חדשים ללא מאמץ. סיפורי הפשיטות, הקרבות והתגליות תועדו בסאגות הנורדיות, שתחילה עברו מפה לאוזן, ובתקופה מאוחרת יותר הועלו על הכתב. ידוע גם על פלישות ויקינגיות בים התיכון. הוויקינגים ניווטו על פי השמש והכוכבים, ונסחפו כאשר היה יורד הערפל, לכן הקפידו רוב הזמן לשוט בטווח ראייה מהחופים.

הפלישה הוויקינגית המתועדת הראשונה ארעה בשנת 793, עת קבוצת ויקינגים פלשה לאי לינדיספרן בצפון מזרח אנגליה, שדדה את המנזר המקומי, ורצחה את הנזירים ששהו בו. פשיטה מפורסמת אחרת של כוחות ויקינגים, כמעט יובל שנים מאוחר יותר, הייתה בשנת 845  ל]ריז. בפשיטה זו נטען כי הגיבור הנורדי האגדי, רגנאר לודברוק, הוביל את הפשיטה על העיר, שהסתיימה בביזה של 7,000 מטבעות זהב. בשנת 865 פלש "הצבא הויקינגי הגדול" לאי הבריטי ובסדרת קרבות וכיבושים שנמשכו 14 שנים הגיעו הוויקינגים לשליטה ברוב שטחו של האי פרט לממלכת וסקס שנשלטה על ידי המלך אלפרד הגדול.

קבוצות ויקינגים החלו נודדות מערבה, ואחת מה, הגיעה לאיסלנד. קבוצה אחרת הגיעה לניו פאונדלנד שבצפון אמריקה שנקראה בפיהם וינלנד, והקימו בה מושבות לאורך החוף. על פי העדויות שנותרו ועל פי ממצאים בשטח נראה שהם נהדפו עקב פשיטות של שבטי אינדיאנים מקומיים.

קבוצות אחרות נדדו מזרחה, וקיימו יחסי מסחר עם קיסרי ביזנטיון. חלק מהם אף עבדו כשכירים במשמר ראש הקיסר. היו אלו חיילי "המשמר הוורנגי" מטיל-האימה, החיילים המובחרים ביותר בצבא הביזנטי.

אמונות, תרבות וחברה

אמונת הוויקינגים הייתה פגאנית והתבססה על המיתולוגיה הנורדית. הם האמינו כי מוות בקרב הוא המוות המהולל ביותר ורק מי שמת מוות כזה זכאי להגיע לולאהלה, גן העדן של הלוחמים. המיתולוגיה הנורדית (הסקנדינבית, הויקינגית) היא שם כולל לאגדות והאמונות הקדם-נוצריות של עמי סקנדינביה. רוב המיתולוגיה הועברה בצורה מילולית וחלקים רבים ממנה אבדו. חלקים מסוימים נרשמו ונשתמרו על ידי חוקרים נוצריים.

אדה פרוזאית (נקראת גם האדה הצעירה) היא ניסיון לרשום את כל סיפורי המיתולוגיה בצורה עקבית. האדה נכתבה בראשית המאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, פוליטיקאי ומשורר איסלנדי נוצרי. האדה הייתה לעזר רב למשוררים בני דורו של סנורי שכן היא תיארה את הבסיס של סיפורי העם ותחליפי שמות (Kennings) רבים. באדה זו ישנה התייחסות למספר כתבים אשר כנראה לא השתמרו. אדה פואטית (נקראת גם האדה המבוגרת) נכתבה כחמישים שנים מאוחר יותר. האדה מכילה 29 פואמות, מתוכן 11 עוסקות ביצורים על-טבעיים מהמיתולוגיה והשאר בגיבורים אגדיים. אדה זו נקראת המבוגרת מכיוון שתוכנה עתיק יותר, זאת אף על פי שנכתבה אחרי האדה הצעירה.

בימי הביניים, התפתחו אגדות רבות באשר לוויקינגים. מלבד הסאגות האיסלנדיות, אשר נערכו על ידי סנורי סטורלוסון במאה ה-13 התפתחו גם אגדות עממיות באשר לוויקינגים עצמם, דמותם ולבושם. אחת האגדות, שהשתרשה מאד בתרבות עד ימינו, הייתה הטענה כי הוויקינגים חבשו קסדות עם קרניים. לאגדה זו אין שום ביסוס עובדתי או ארכאולוגי, והקסדות הוויקינגיות הבודדות שנמצאו עד כה, היו ללא קרניים.

טענה נוספת שהופצה במהלך ימי הביניים, אשר לגבייה יש מחלוקת אם הייתה או לא הייתה, היא שיטת ההוצאה להורג הנקראת נשר של דם. על פי מספר מקורות, נטען כי לפחות ארבעה אנשים (שלושה מלכים וארכיבישוף אנגלי) הוצאו להורג בשיטה זו במהלך התקופה הוויקינגית. כיום, אין הסכמה חד-משמעית באשר ליישומה של שיטה זו של עינוי והוצאה להורג.

כל ויקינגי נולד עם תג מחיר, ששוויו נקבע לפי המעמד שבו הוא נולד, וזה המחיר שאותו לדוגמה היה מחויב רוצח לשלם למשפחה של הנרצח. עם זאת, לאור העובדה כי החברה הוויקינגית הייתה ניידת מבחינה מעמדית, תג מחיר זה לא היה קבוע. על אף שלא ניתן היה לרדת מתחתיו, ניתן היה לעלות. האדם התקדם בחברה על פי כישוריו, וגם אם נולד למעמד נמוך, לא בהכרח נשאר במעמד זה. כישורים מסוימים כמו כושר גופני טוב וכוח פיזי, יכולת להשתמש במגוון כלי נשק, יכולת לקרוא ולדבר כמה שפות וידע במלאכות מסוימות, היו יכולים להעלות את ערכו של האדם הוויקינגי.

בניגוד למיתוס המקובל על דמות הוויקינגים כפראים מוזנחים, השתמשו הוויקינגים בכלים דוגמת מסרק, סכין גילוח, או מלקטת. הוויקינגים באנגליה אף זכו למוניטין של מתנקים כפייתיים שכן נהגו להתרחץ פעם בשבוע, בניגוד לאנגלו-סקסונים. עם זאת, ישנם גם דיווחים סותרים. הנוסע והדיפלומט הערבי אחמד אבן פדלאן שביקר את הוויקינגים ברוּס ותיעד את מנהגיהם, כתב שהם אומנם "יפים ובעלי גוף מושלם", אולם גם "המטונפים ביותר מבין ברואיו של אללה". אבן פדלאן תיאר גם באריכות את מנהגם של הוויקינגים לשרוף את מתיהם בתוך סירה, ואת קורבנות האדם שהקריבו (במקרה זה, שפחה צעירה שנחנקה למוות, "מרצונה", כביכול, על גופת אדוניה). גם מקורות אחרים מדווחים שהוויקינגים נהגו להקריב קורבנות אדם לאל אודין, לרוב בתלייה. התלויים נחשבו כשייכים לאל אודין, ובעלי כוחות ניבוי כמותו, משום שהם מרחפים בין עולם האדם לעולם האלים. אמונה זו מתקשרת למיתוס הנורדי הידוע, לפיו אודין תלה את עצמו על עץ העולם ו"הקריב את עצמו לעצמו" כדי להשיג ידע נבואי על אחרית הימים.

הוויקינגים דיברו נורדית עתיקה וכתבו באמצעות האלפבית הרוני. אלפבית רוּני הוא שם כתב אלפביתי שבו נעשה שימוש לכתיבת שפות גרמאניות שונות, החל מן המאה הראשונה לספירה. הכתב היה בשימוש בגרמניה וארצות השפלה עד המאה השביעית לספירה, באנגליה עד המאה ה-11 לספירה, ובארצות סקנדינביה עד סוף ימי הביניים. לא ידוע היכן התפתח הכתב במקור ולאיזה צורך. הוויקינגים נהגו לשפוט נאשמים בפני קבוצה של 12 איש, מסורת שהתגלגלה לחבר המושבעים בימינו. התושבים המקומיים במזרח אירופה כינו את הוויקינגים "רוּס", מילה שבהמשך התייחסה לטריטוריה ומאוחר יותר לרוסיה עצמה. יישובים רבים באנגליה עם הסיומת by מקורם ביישובים קדומים שהקימו הוויקינגים. חלק מימי השבוע באנגלית נקראו בשמות של אלים ויקינגים כמו יום חמישי Thursday הקרוי של שמו של האל תור.

ככל שהתרחבה ההיכרות של הוויקינגים עם התרבויות האירופאיות, הם הושפעו מהן, והחברה שלהם נהייתה עשירה יותר. הוויקינגים שנודעו כיורדי ים דייגים, החלו גם לעבד את האדמה, ובחלוף הזמן נודעו גם בקשרי מסחר עם ערים רבות. וכך, מעמד הסוחרים התחיל להשפיע יותר מאשר מעמד הלוחמים שהיה השליט עד אז. קמו התיישבויות קבע נורדיות במקומות דוגמת בריטניה, נורמנדי שבצרפת ופנים רוסיה ואוקראינה. סגנונו הלוחם של העם הוויקינגי השתנה, ורבים מהם פנו לעסוק במסחר, בחקלאות ובגילוי ארצות. על אף זאת, היו כאלה שהמשיכו להתקיים בעיקר משוד, דבר שניכר בביצורים של ערים נורדיות באותה תקופה, שנאלצו להתגונן מפני לוחמים מבני עמן.

רגנאר לודברוק – גיבור אגדי-היסטורי

רגנאר לודברוק או לות'ברוק הוא דמות אגדית של שליט נורדי בסביבות המאה התשיעית לספירה, אשר דמותו מתוארת בשירה הנורדית העתיקה ובמספר סאגות.

דמותו של רגנאר לודברוק מוכרת בעיקר ככובש של צרפת ואנגליה וכאביהם של מספר ויקינגים ומלכים צפון אירופאים. למרות שבניו של לודברוק ידועים כדמויות היסטוריות אמיתיות, הרי שהמידע אודות קיומו של רגנאר לודברוק עצמו אינו ודאי, וייתכן כי כלל לא היה קיים אדם ספציפי זה. ייתכן כי סיפורים רבים המיוחסים לפעילותו בוצעו בפועל על ידי מספר גיבורים ומלכים ויקינגים אחרים. רגנאר לודברוק ביסס את מעמדו באמצעות קרבות וכיבושים רבים עד שנתפס בידי אלה השני, מלך נורת'אמבריה והוצא להורג כשהושלך לצינוק מלא בנחשים. לאחר מותו פלשו בניו לאנגליה בראש "הצבא הויקינגי הגדול". תקופת פעילותו של רגנאר לודברוק אינה מתועדת במלואה במקורות כתובים ולכן המידע אודותיו מעורב באגדות עם ביחד עם תיאור פעילותם של מספר דמויות תקופתיות.

כמו המידע אודות רגנאר לודברוק עצמו, כך גם המידע אודות משפחתו וצאצאיו הוא חלקי בלבד ובמקרים רבים אינו מבוסס על מקורות כתובים ומפורטים. רוב המידע, מקורו, כאמור, בהצלבות של אגדות עם והיסטוריה שבעל פה ביחד עם אימות חלקי שלהן עם מקורות היסטוריים ומחקרים ארכאולוגים מוכרים ומוסכמים.

על פי האגדה נישא רגנאר לודברוק שלוש פעמים: בראשונה לבתולת המגן לאגרת'ה, אצילה ת'ורה בתו של מושל אסטרייטלנד, ובשלישית לנסיכה אסלוג, בתם של סיגורד מלך דנמרק ושוודיה והולקיריה ברינהילד. אחד מבניו היה איבר המכונה "איבר חסר העצמות”. הוא מלך בטריטוריות הנמצאות כיום בשיטחן של דנמרק ושוודיה המודרניות. הוא פלש למזרח אנגליה בראש "הצבא הויקינגי הגדול" בשנת 865. בשנה שלאחר מכן כבש את יורק ואת ממלכת נורת'אמבריה. בשנים שלאחר מכן כבש את אירלנד והוכתר שם למלך.

בנו של רגנאר האלפדן השתתף בשנת 865 בפלישה למזרח אנגליה בראש "הצבא הוויקינגי הגדול" עם אחיו אייבר. הוא פנה לנהל קרבות כיבוש בכיוון דרום ובשנים שלאחר מכן נלחם מספר פעמים באלפרד הגדול. בשנים 872-871 שימש כשליט לונדון. בשנת 875 פנה שוב צפונה להילחם לצד אחיו והשתתף בכיבוש נורת'מבריה ובשנים 877-875 היה מלך נורת'מבריה. בנו של רגנראר ביורן המכונה "ביורן צד ברזל" היה מלך שוודיה. בשנת 860 הוביל פשיטה ויקינגית בשטחי  רפת וספרד של ימינו, והגיע עד לאזור הים התיכון והערים האיטלקיות פיזה ולונה שאותה חשב בטעות לרומא. בן אחר של רגנאר, סיגורד המכונה "סיגורד עין הנחש", ירש את אביו כמלך זילנד, סקונה, הלנד, ויקן והאיים הדניים. נישא לבתו של אלה מלך נורת'מבריה. ובן נוסף, אובה, היה מראשי "הצבא הוויקינגי הגדול". מלך בדנמרק. שמו מופיע במקורות ההיסטוריים מספר פעמים מועט ביחס לאחיו האחרים. ככל הנראה היו לרגנאר לודברוק מספר בנים ובנות נוספים אשר לא קיים מידע אודות קורותיהם. דמותו של רגנאר לודברוק מוזכרת רבות בתרבות הפופולרית.

בספרות, בקולנוע בטלוויזיה

גל הפלישות הוויקינגיות השפיע על תעשיית הקולנוע והטלוויזיה לאורך המאה ה-20. בין ההפקות המוכרות ביותר ניתן למצוא את הסרט הוויקינגים משנת 1958 וכן את סדרת הטלוויזיה הוויקינגים של ערוץ ההיסטוריה

סדרת הטלוויזיה "ויקינגים"

הסדרה של ערוץ ההיסטוריה צולמה באירלנד בהשראת הסיפורים על הויקינג רגנאר לודברוק, אחד מגיבורי התרבות הנורדית הנודעים ביותר. הסדרה מציגה את רגנאר כחקלאי שעולה לגדולה לאחר פשיטות מוצלחות באנגליה ובסופו של דבר הופך למלך סקנדינביה בתמיכת משפחתו וחבריו הלוחמים – אחיו רולו, בנו ביורן צד ברזל ונשותיו בתולת המגן לגרת'ה והנסיכה אסלוג. לאחר שלוש עונות חודשה הסדרה לשש עונות, כל אחת של 20 פרקים. הסדרה הייתה מועמדת לפרסים רבים, בהם פרס אמי לאפקטים חזותיים לשנים 2015-2013 וזכתה בארבעה פרסי המסך הקנדיים לשנים 2015-‏2016 וכן ארבעה פרסי גילדת הבמאים של קנדה לשנים 2015-2014.

גם הצד השני, של המותקפים על ידי הויקינגים זכה לייצוג בספרות ובטלוויזיה.

*הספר "הממלכה האחרונה"

הוא הראשון בסדרת רבי המכר של ברנרד קורנוול. סדרה המתעדת את הסאגה האפית על לידתה של אנגליה, בריטניה. זהו הסיפור המסעיר, שכמעט אינו מוכר, על לידתה של אנגליה במאה ה-9 וה-10, השנים שבהן הביסו המלך אלפרד הגדול, בנו ונכדו, את הוויקינגים הדנים שפלשו לאנגליה וכבשו שלוש מארבע ממלכותיה.
הסיפור מתואר דרך עיניו של אות'רד, אציל שנושל מנחלתו ובילדותו נפל בשבי הדנים וגדל ביניהם. בשעה שהדנים פתחו במתקפה על ממלכת וסקס (ממלכתו של אלפרד, והממלכה האחרונה הנמצאת עדיין בידי האנגלים), ראה את עצמו אות'רד כמעט כדני. הוא אינו רוחש כל חיבה לאלפרד, הוא חושב שהוא חלש ומתחסד, ושהוא אינו יכול להתחרות עם פראותם של הוויקינגים, אך כשאלפרד מביס במפתיע את הדנים, והדנים עצמם פונים נגד אות'רד, הוא נאלץ לבסוף לבחור צד. בינתיים הוא נעשה גבר צעיר, מאוהב, למוד מלחמה ומוכן לתפוס את מקומו בחומת המגינים מטילת המורא. ומעל הכול הוא משתוקק לזכות שוב בנחלת אביו, מצודת בבנבורג המכשפת שליד הים הצפוני הפראי.
ההרפתקה המסעירה הזאת – המבוססת על רישומים ששרדו מימיהם של אבות-אבותיו של קורנוול – מתארת תקופה שבה החוק והסדר נקרעו לגזרים על-ידי מתקפה פגאנית על אנגליה הנוצרית, מתקפה שכמעט שמה קץ לקיומה של אנגליה. ספר זה הוא הבסיס לסדרת הטלוויזיה המצליחה של בי-בי-סי אמריקה ונטפליקס– "הממלכה האחרונה".

סדרת טלוויזיה "הממלכה האחרונה"

היא סדרת דרמה היסטורית המתרחשת באנגליה של המאה התשיעית במהלך התקופה האנגלו-סקסונית. העלילה מגוללת את סיפורו של אות'רד, בן למשפחת אצולה אנגלו-סקסונית אשר נלקח בילדותו בשבי הדנים, אשר פלשו אל ארצו באותן השנים. בבגרותו יוצא אות'רד לדרך עצמאית ומשתתף במאבק של ממלכת וסקס בראשות אלפרד הגדול לסילוק הדנים מאנגליה. הסדרה מגוללת את קורות המתרחש בשטחי אנגליה  של היום בשלהי המאה התשיעית כאשר סבל האי מפלישות הויקינגים מדנמרק. זוהי תקופת ההפטרכיה,  שבה התקיימו שבע ממלכות קטנות באי הבריטי:  נורת'אמבריה, מרשיה, מזרח אנגליה, אסקס, קנט, ססקס ווסקס. הסדרה מתחילה בשנת 872. בשנים אלו הוויקינגים כבר היו בשיא פלישתם לארצות רבות בעולם וממלכות רבות מאנגליה כבר נכבשו על ידם. ווסקס עדיין נותרה איתנה ובודדה מול הדנים.

הסדרה הופקה עבור רשת  BBC ונטפליקס, והיא מבוססת על סדרת הספרים של ברנרד קורנוול, "הסיפורים הסקסוניים". בינתיים יש לסדרה שתי עונות והשלישית בדרך.

*למיתולוגיה הנורדית השפעות בולטות אף בימינו. מספר דוגמאות לכך הן:

• שמות חלק מימי השבוע באים משמות דמויות:
  • יום שלישי – Tuesday – על שם טיר (Tyr).
  • יום רביעי – Wednesday – על שם אודין (Odin או Wodan – אבי האלים).
  • יום חמישי – Thursday – על שם ת'ור (Thor) – אל הרעם.
  • יום שישי- Friday – על שם פרייר(Frey) – אלת האהבה והפריון.
• השפעה על הספרות. בולטים במיוחד ספרי הפנטזיה של טולקין והספרים הרבים אשר באו בעקבותיו.
• השראה ליצירתו של וגנר – טבעת הניבלונגים ("Der Ring des Nibelungen").
• להקות רבות כתבו על ובהשראת המיתולוגיה הנורדית, במיוחד להקות בז'אנרי המטאל והרוק הכבד
• בסדרת ספרי הילדים של ג'יי קיי רולינג ,הארי פוטר, מתואר איש הזאב הנורא ושמו פנריר גרייבק על שם דמות הזאב המיתולוגית.

קרדיט: נעזרתי בערכים מהויקיפדיה