ביקורת ספר: הכפר של הגרמני

מאת בואלם סנסל

כנרת זמורה ביתן, 2010

אנחנו כבר יודעים שהמציאות עולה על כל דמיון. אבל במקרה הזה זה באמת כבר נראה הזוי: אדם שאביו היה גרמני נאצי פעיל, איש הס.ס., כימאי שתפקידו בתור מומחה לרעלים לשכלל את אפשרויות ההמתה בגז, אדם שעבר והיה בכל מחנות ההשמדה הנוראים ביותר לרגל תפקידו; אמו אלג'יראית מוסלמית, שנולד בכפר נידח וכמעט חסר שם באלג'יריה; נשלח להתחנך בצרפת, חי בשכונה טיפוסית בפריס, שבה האסלאמיסטים הקיצוניים מאיימים על כל מי שזז, והמשטרה הצרפתית פוחדת להיכנס אליה; הוריו נופלים קורבן למלחמת האחים הקשה באלג'יריה בין האסלאם הקיצוני למתון; אחיו שמגלה את כל זאת מתאבד כי אינו יכול לסבול את העול שהגילויים האלה מטילים עליו – אדם כזה כותב את יומנו שלו ואת יומנו של אחיו שהתאבד- ואנחנו שוב צריכים להבין שהמציאות עולה על כל דמיון.
בואלם סנסל, שנולד באלג'יריה, פורש לפנינו יריעת חיים שנראית על פניו הזוייה לחלוטין, ובה הוא מחבר יחדיו שלושה מצבי אי-קיום לא אנושיים: שואת העם היהודי ותלייניו הנאצים, מלחמת האחים באלג'יריה בשנות התשעים של המאה ה-20, והחיים בפרוורי העוני האסלאמיים של פריס, במקומות שאליהם, כאמור, אפילו המשטרה הצרפתית פוחדת להיכנס. את שלושת המצבים הלא-אנושיים הללו הוא כורך יחדיו באמצעות כתיבה מטלטלת כשהוא מגייס לעזרתו ז'אנרים שונים כגון יומנים של שני האחים, רשימות של מורה בבית ספרם, מכתבים שכתבו השניים וקטעים מצוטטים של הסופר שהיה מקור ההשראה של הספר הזה: פרימו לוי. הסופר משנה את סגנונו בהתאם לסוג הז'אנר שבו הוא כותב, מלשון פיוטית גבוהה של האח הבכור, ללשון רחוב אלימה משהו של האח הצעיר, ללשון מלומדת ועניינית של הגברת המורה. בין לבין הוא מוביל אותנו, הקוראים, בין שלושת מוקדי האי-קיום שלו, עובר ממקום למקום ומשאיר אותנו המומים מגילוייו האמיתיים על המין האנושי.

זהו ספר מגוייס לרעיון. זה לא בהכרח הופך אותו לספר רע, אבל יש בו בכל זאת משהו פלקאטי. בואלם סנסל, אלג'יראי שאינו מוכן לוותר על ארצו ומולדתו, רואה בתנועה האסלאמית הקיצונית איום לשלומה הגופני והמוסרי של האנושות, וכדי לשכנע גם את קוראיו בסכנה הזאת, הוא משתמש בכל האמצעים הספרותיים העומדים לרשותו, כמו גם בכל התכנים שהוא מצליח לגייס. אותי הוא לא צריך לשכנע, אני הרי כבר משוכנעת מראש, ולכן קל לי לקבל את הספר, לקרוא בו בעניין רב ולאהוב אותו. השאלה החשובה באמת היא מי קהל היעד שלו, למי מכוון הספר הזה. לא נראה לי שילדי הפרברים בפריס יקראו בו, יאהבו אותו וישתכנעו ממנו לעזוב את התנועה הקיצונית, כפי שעושה גיבור הספר. מכל מקום, לישראלים זהו ספר קריאה חשוב, מרתק, כתוב היטב ומומלץ ביותר.